הערות וביאורים · 2699–2758
2699עלובה היא העסה – בזוי הוא הבצק.
2700שנחתומה – שהאופה שלה.
2701עלובה מדינתא וכו' – עלובה המדינה שהרופא (שלה) חולה פודגרא
(מין מחלת הרגלים) ושרופא־העינים בעל עין אחת.
2702עלת כלתא וכו' – נכנסה הכלה (לחופה) – יצאה הטרחה! כלו' אין
עוד טרחה. שהרי כל צרכי הנשואין הוכנו קודם.
2703עלת לקרתא וכו' – נכנסת לעיר – נהג כמנהגה. ועי' אזלת וכו'.
2704עמא פזיזא וכו' – עם בהול, שהקדמתם פיכם לאזניכם; כלו' עם
ישראל הקדימו "נעשה" ל"נשמע", שקבלו עליהם את התורה קודם ששמעו כדי
לידע אם יכולים הם לקבלה.
2705עמי היתה וכו' – כלו' דבר זה היה בידי ועכשיו אינו עוד.
2706בענבי הסנה – בענבי הבר.
2708מהפך בחררה – מטפל בעוגה; כלו' עוסק בדבר להרויח.
2709עניי עירך קודמים – ליתן להם צדקה.
2710עפרא וכו' – עפר לפיו; ולשון קללה הוא למי שמדבר רע.
2711עץ קטן וכו' – כלו' לפעמים הגדול לומד מן הקטן.
2712עקרבתא וכו' – עקרב מפיל את הגמל, נושכו בעקבו ואומר לו: חייך
שאגיע עד קדקדך.
2713ערבך וכו' – העָרֵב שלך אף הוא צריך לעָרֵב; בשהש"ר א הגיר':
ערבך צריך ערב.
2714עשה אזנך – הט אזנך לשמוע היטב.
2715כאפרכסת – כלי שפיו רחב מלמעלה וצר מלמטה.
2716עד שאתה מוצא וכו' – כל זמן שיש בידך לעשות והדבר מצוי לך.
2718עשה שבתך חל – לענין סעודה.
2719עשיק וכו' – יָקר לגופך ושָׁוֶה לבטנך; כלו' כסות תוכל לקנות
ביותר משויה ומאכל לא תקנה אלא בשויו.
2720עשר וכו' – תן מעשר ובזכות זה תתעשר.
2723עתיקתא וכו' – ישן קשה מחדש; כלו' ללמוד דברים ישנים שנשתכחו
קשה מללמוד דברים חדשים.
2724פגום נכנס וכו' – זה נאמר בעיבור הערים: כשבאים לציין סימן
תחום העיר ובאים למדוד אלפים אמה מחוצה לה, ופגום נכנס ופגום יוצא כלו'
שיש מגדלים בולטים בחומה לפנים ולחוץ, הדין שמוציאים את המדה כנגדם ואם
הבליטות הללו בקרן אחת רואים כאילו יש עוד בליטה אחרת כנגדה בקרן השניה
ומשם מודדין את התחום. ומשתמשים בזה בדרך לגלוג על אדם פגום שעומד
בפגימתו.
2725פומבדיתאה וכו' – אם איש פומבדיתא לווך בדרך – שנה בית־מלונך,
שלא ידע מקומך, מפני שבני פומבדיתא גנבים הם.
2726פוץ מלחא וכו' – נפץ (הסר) את המלח והשלך את הבשר לכלב; שהמלח
מעמיד טעם הבשר.
2727פוק חזי כמה וכו' – צא וראה כמה בטלים יש בשוק.
2728פוק חזי וכו' – צא וראה היאך העם נוהג.
2729פילא וכו' – פיל הנכנס בקוף (בנקב) של מחט.
2731פסחא כזיתא וכו' – הפסח כזית וה"הלל" משבר הגגות: כלו' חבורות
גדולות היו נמנות על הפסח עד שלא היה מגיע לכל אחד אלא כזית, ומקול
ה"הלל" שהיו אומרים עליו, דומה כאלו הגגות מתבקעים. והנמשל לעושה דבר
קטן וקל ומכריז עליו בקולי־קולות.
2732פסיעה גסה – צעד גדול.
2733פסיק וכו' – כְּרוֹת ראשו ולא ימות?
2734פריטי וכו' – אין בני אדם עושים פרוטות (מטבעות קטנות) של
זהב.
2737פרקליטין – מליצים, סניגורים.
2738פשוט וכו' – פשוט נבלה בשוק וטול שכר ולא תאמר: כהן אני, אדם
גדול אני.
2739פשט לו וכו' – כלו' אינו רוצה לשלם.
2740פתח בכד וכו' – הנמשל למי שגומר דבריו בענין אחר ממה שפתח.
2741פתפותי ביצים וכו' – טריפת ביצים יש כאן; כלומר דברים בלי
טעם.
2742צא מאצטגנינות – כלו' אל תתן לב לאותות הכוכבים.
2743צבת וכו' – אי־אפשר לעשות מלקחים אלא ע"י מלקחים.
2744צוח וכו' – קורא ככרוכיא (מין צפור, קראניך) ואין מי שישגיח
בו.
2745צורבא מרבנן וכו' – תלמיד־חכם אין דרכו להכיר (בנשים).
2746צידא וכו' – אתה הצייד, היאך צדו אחרים אותך?
2747צללת במים וכו' – להעלות מרגלית.
2748צנא וכו' – סל שמלא ספרים; כך קוראים לאדם בקי בספרים הרבה.
2749צעק מתוך וכו' – כלו' בכל כחו.
2750צער וכו' – כלו' אִסוּר צער בע"ח מן התורה.
2752צפרנם וכו' – כלו' יפה צפרנם של אבות מכרסם של בנים.
2754צריך יהודאה וכו' – צריך היהודי לחרוּב (כלו' לאכילה) עושה
תשובה. בפסיק' יד הגיר': צריכין ישראל לחרובה עושין תשובה.
2755קאקי וכו' – אווזים לבנים; כנוי לנשים.
2756קב ונקי – כלו' מעט וטוב.
2757קבא מארעא וכו' – קב מן הארץ ולא כור מעלייה; כלו' נוח לו
לאדם להשתכר מעט בלא טורח מרובה.
2758קדרא דבי וכו' – קדרה של שותפים לא חמה ולא קרה; מפני שאחד
סומך על חבירו.