הערות וביאורים · 2639–2698
2639נקט מרגניתא וכו' – אוחז מרגלית בידו ואתן לו חרס?
2641נרשאה וכו' – אם בן נרש (עיר מפורסמת בגנבים) נשק אותך, מנה
שניך (שמא גנבן).
2643נתן אצבע וכו' – ונשכה אותה; כלו' הוא גרם לעצמו את ההפסד.
2644החבילה – כלו' החבורה.
2645סבא בביתא וכו' – זקן בבית מארה בבית, זקנה בבית אוצר בבית;
שהזקן אינו עושה כלום והוא לטורח על בני הבית, והזקֵנה עוזרת במלאכת
הבית.
2646סדנא בסדניה וכו' – עושה הסד ישב בסדו (כלו' מי שעושה סד לשים
בו רגלי אסירים, לסוף משימין בו רגליו), מפּועַל ידיו ישולם.
2647סדנא דארעא וכו' – סדן הארץ אחד הוא; כלו' כל גוף הארץ מקום
אחד הוא.
2648סהדי שקרי וכו' – עדי שקר בזויים על שוכרם.
2650סיני ועוקר הרים – בקי בתורה וחריף.
2651סמא דכלא וכו' – סם שהכל בו השתיקה.
2652סימן טוב – נ"א סימן יפה.
2653סימנא מלתא – סימן, דבר (של ממש) הוא.
2654שהנאתך – שגרמה לך הנאה, שערבה לך.
2655משוך וכו' – שלא תמלא את כריסך.
2656ספי וכו' – אבסהו והלעיטהו כשור.
2658ירדו כרוכים – כלו' אם אינו עוסק בתורה סופו לַחֶרב.
2659סק דרגא וכו' – עי' סי' א'ףצו.
2660סקבא וכו' – גֵרוּי של ימות השנה רגל (יו"ט); כלו' בימי הרגל,
שאוכלין ושותין בהם ובטלין ממלאכה, בני אדם עלולים להתגרות בהם יצה"ר
ולבוא לידי חטא.
2664עסקניות – ממשמשות בכל דבר.
2665עבדא דנהום וכו' – עבד שאינו שוה מאכל בטנו, למה הוא מתבקש
לאדונו ולגברתו? כלו' מה תועלת בו.
2666עבדא בהפקרא וכו' – עבד נוח לו בהפקר: כלו' לפרוץ גדר.
2668עבדי בישי וכו' – עבדים רעים לאחר שעושים נמלכים (שואלים
עצה).
2669מטמטמת – אוטמת וסותמת.
2670מכבה מצוה – כלו' מבטלת מצוה.
2671עד ארבעין וכו' – עד ארבעים שנה אכילה יפה (לגוף), מכאן ואילך
שתיה יפה.
2672עד דהיא פגה וכו' – עד שהיא פגה (התאנה בוסר) הוציאה קוצים.
2673עד דכפנת – עד שאתה רעב אכול, עד שאתה צמא שתה.
2674עד דלא ידע וכו' – כלו' ישתה הרבה עד שתתבלבל דעתו ולא ידע
להבדיל בין וכו'.
2675עד דסנדלא וכו' – עד שהסנדל ברגליך דרוס (דרוך) את הקוצים.
2676עד דרתחא וכו' – עד שקדירתך רותחת – שפוך: כלו' אל תשהה את
נקביך.
2677עד דשמינא וכו' – עד שהשָׁמן יעשה כחוש, נפשו של הכחוש יוצאת.
2678עד הכאה – עד שהוא מכה את מוכיחו.
2679מגבב דברים – מרבה דברים בלי טעם.
2681עד שמינא וכו' – עד שהשָׁמֵן נעשה כחוש הכחוש מת.
2682עליונים – גדולים וחשובים.
2684עומדים צפופים וכו' – בבית המקדש היו העם עומדים דחוקים
ומשתחוים ברווחה.
2686עורבא וכו' – עורב שהביא אש לקנו.
2687עורבא פרח – עורב התעופף; בלשון זו אדם משיא את חברו לדבר
אחר.
2688עטרה וכו' – כלו' כבוד שאינו ראוי לו.
2689עינא ולבא וכו' – העין והלב שני סרסורים של חטא הם: כלו' הם
מביאים את האדם לידי חטא. בירוש' שם הגיר': ליבא ועינא תרין וכו'.
2690עכברא דשכב – עכבר ששוכב על דינרין: כן קוראים לעשיר קמצן
שאינו נהנה מממונו.
2692עכברין וכו' – העכברים רשעים הם.
2693וצללנו – עשינו אותה צלולה (זכה).
2694על דאטפת וכו' – על שטִבַּעת (את אחרים) טִבעוּך, וסוף מטבעיך
יטבעו.
2695ידוו הדוים – יכאבו הכואבים; כלו' כל בעל לב ורגש.
2696על כל צרה שלא תבוא – לשון נקיה במקום על כל צרה שתבוא.
2697מדוכה – כּסא הדומה למדוֹכה.
2698על מדוכה זו – כלו' במקום זה.