📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2399–2458

2399

כפתור ופרח – עפ"י שמות כ"ה, לג; כלו' דבר יפה.

↩ חזרה לטקסט
2400

כקורת בית הבד – קורה עבה וכבדה שעוצרים (שסוחטים) בה את הזיתים בבית מעשה השמן.

↩ חזרה לטקסט
2401

כקלפת השום – כלו' דבר קל.

↩ חזרה לטקסט
2402

כרכא וכו' – כרך (עיר גדולה) שהכל בה.

↩ חזרה לטקסט
2403

כרכשתא וכו' – החולדה והחתול עשו משתה מחֶלבו של רע מזל; כלו' שני שונאים עושים שלום כדי להזיק לאויב משותף לשניהם.

↩ חזרה לטקסט
2404

סיג – גדר.

↩ חזרה לטקסט
2405

כרסא טעינא וכו' – הכרס טעונה (נושאת) את הרגלים; כלו' ע"י האכילה יש כוח בגוף.

↩ חזרה לטקסט
2406

כרסה וכו' – כלו' הכל מכירים שהיא מעוברת.

↩ חזרה לטקסט
2407

כשהוא חי – הכבש.

↩ חזרה לטקסט
2408

קולו שבעה – שתי קרניו שתי חצוצרות, שתי שוקיו שני חלילין, עורו לתוף, מעיו לנבלים, בני־מעיו לכנורות.

↩ חזרה לטקסט
2409

כשורא וכו' – הקורה בעיר (נמכרת) בזוז והקורה ביער בזוז; כלו' שאינה מתייקרת בשביל ההולכה מן היער לעיר.

↩ חזרה לטקסט
2410

דבר הנשמע – שמתקבל.

↩ חזרה לטקסט
2411

לא אברא – לא נברא הלילה אלא לשינה.

↩ חזרה לטקסט
2412

לא אברו וכו' – לא נבראו עדים אלא לשקרנים.

↩ חזרה לטקסט
2413

לא אכל וכו' – לא אכל אדם זה פת של חטים מימיו; כלו' להוט ביותר אחר הדבר.

↩ חזרה לטקסט
2414

לא אמרו בכוסך וכו' – לא אמרו חכמים שהשותה כוסו בבת אחת גרגרן אלא בכוס גדול, אבל לא בכוסך קטן וגו'.

↩ חזרה לטקסט
2415

לא בכל שעתא וכו' – לא בכל שעה ושעה מתרחש (נעשה) נס.

↩ חזרה לטקסט
2416

לא בסבי וכו' – לא בזקנים טעם ולא בתינוקות עצה.

↩ חזרה לטקסט
2417

לא דק פרתא – לא דייק קצת.

↩ חזרה לטקסט
2418

הקפדן – הכעסן.

↩ חזרה לטקסט
2419

לא הוה וכו' – פיו לא היה פוסק מלימוד.

↩ חזרה לטקסט
2420

לא היא וכו' – לא המחלה ולא סם רפואה; כלו' לא אחלה ולא אקבל רפואה.

↩ חזרה לטקסט
2421

לא הן וכו' – איני רוצה ביסורים ואיני רוצה בשכרם.

↩ חזרה לטקסט
2422

לא חילק וכו' – איני יודע לא את חילק ולא את בילק (חילק ובילק סתם שמות הם, כמו שאומרים "פלוני אלמוני").

↩ חזרה לטקסט
2423

לא חש לקמחיה – לא חש לקמחו שהוא טוחן אם חטים אם פסולת; כלו' אינו חושש למה שהוא מוציא מפיו.

↩ חזרה לטקסט
2424

לא ידע וכו' – אינו יודע מה שאומרים החכמים.

↩ חזרה לטקסט
2425

לא יסקל – יוציא אבנים.

↩ חזרה לטקסט
2426

לא יער וכו' – באיכ"ר פתיח' הגיר': "לא דבים ולא יער".

↩ חזרה לטקסט
2427

לא ירד וכו' – עפ"י בראשית מ"ב, לח; כלו' אין דעתי מסכמת לדבריכם.

↩ חזרה לטקסט
2428

לא כחל וכו' – אינה מיפה עצמה במיני צבעים ואעפ"כ יפה היא.

↩ חזרה לטקסט
2429

לשני שלחנות – של תורה ועושר.

↩ חזרה לטקסט
2430

מחכים – נעשה חכם.

↩ חזרה לטקסט
2431

הקרוב – במקום.

↩ חזרה לטקסט
2432

קרוב – בלב.

↩ חזרה לטקסט
2433

לטול את השם – של גדול.

↩ חזרה לטקסט
2434

לא כמה דאמרה וכו' – לא כמו שהאם אומרת (על בתה) אלא כמו שהשכנות אומרות עליה; כלו' אין שואלים את האם להעיד על בתה, אלא את השכנות.

↩ חזרה לטקסט
2435

לא לחנם וכו' – בבר' סה. הגיר': "לא הלך עורב אצל זרזיר".

↩ חזרה לטקסט
2436

זרזיר – מין ממיני עורבים.

↩ חזרה לטקסט
2437

לא לסתר וכו' – לא יסתור אדם בית כנסת עד שיבנה בית כנסת אחר.

↩ חזרה לטקסט
2438

לא מן השם הוא זה – כלומר לא מן העיקר הוא טעם זה.

↩ חזרה לטקסט
2439

מנה – ממנה.

↩ חזרה לטקסט
2440

לא מסתיה וכו' – לא די שלא למד אלא הוא גם מכה.

↩ חזרה לטקסט
2441

לא מצינו וכו' – עי' סי' של"ג.

↩ חזרה לטקסט
2442

לפשט וכו' – לישר את לבם.

↩ חזרה לטקסט
2443

לאוכלי המן – כלו' למי שפרנסתו מצויה תמיד.

↩ חזרה לטקסט
2444

לא סמכינן אנסא – אין אנו סומכין על הנס.

↩ חזרה לטקסט
2445

לא פסק וכו' – לא פסק השחוק מפיו כל היום.

↩ חזרה לטקסט
2446

לא ראי וכו' – אינו דומה דבר זה לדבר זה.

↩ חזרה לטקסט
2447

לא שבק אנש וכו' – אין האדם מניח דבר המותר ועושה דבר האסור.

↩ חזרה לטקסט
2448

לא שבק… חיי – אינו מניח חיים.

↩ חזרה לטקסט
2449

לא שדי וכו' – אין האדם משליך ומוציא את כספו על חנם.

↩ חזרה לטקסט
2450

לא שמיע לי וכו' – "איני שומע" דבר זה, פירושו "אין הדבר מתקבל על לבי".

↩ חזרה לטקסט
2451

לא תירתו וכו' – לא תירשו שתי גיהנום.

↩ חזרה לטקסט
2452

לא תרתח וכו' – לא תכעס ולא תחטא.

↩ חזרה לטקסט
2453

לאו בעל דברים וכו' – לאו בעל דין שלי אתה.

↩ חזרה לטקסט
2454

לאו בפרוש וכו' – לא בפירוש נאמר דבר זה אלא הוא למד מהכלל.

↩ חזרה לטקסט
2455

לאו בר הכי – כלו' אינו יכול לעשות כך.

↩ חזרה לטקסט
2456

לאו כל יומא וכו' – עי' סי' א'ךלד.

↩ חזרה לטקסט
2457

לאו עכברא וכו' – לא העכבר גונב אלא החור.

↩ חזרה לטקסט
2458

לבא ועינא וכו' – הלב והעין שני סרסורי עבירה; כלו' מביאים לידי עבירה.

↩ חזרה לטקסט