📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2339–2398

2339

כל כי האי רתחא וכו' – מי יתן וכל הכעס הזה יכעס הקב"ה ויגאלנו בעל כרחנו.

↩ חזרה לטקסט
2340

כל ליצנותא וכו' – כל ליצנות אסורה חוץ מליצנות של עבודה־זרה, שהיא מותרת; כלו' מותר ללגלג על עובדי ע"ז.

↩ חזרה לטקסט
2341

חוץ מצא – ובדא"ר פ"ו הגי': "כל מה שיגזור עליו בעל הבית יעשה כשהוא דבר כשרות"; ויש קוראים אף כאן: חוץ מד"א, היינו מדבר איסור.

↩ חזרה לטקסט
2342

עשיה – תקון.

↩ חזרה לטקסט
2343

כל מחוש וכו' – כל כאב ולא כאב ראש.

↩ חזרה לטקסט
2344

כל מי שהוא מעמיד וכו' – בפסיק"ז לב הגיר': "כל המתקשה כנגד הגל הגל שוטפו, וכל הנכנע לפני הגל הגל עובר".

↩ חזרה לטקסט
2345

כל מלי וכו' – כל דבר של מה בכך אין בני אדם זוכרים.

↩ חזרה לטקסט
2346

כל מלתא דלא וכו' – כל דבר שאינו מוטל על האדם אינו על דעתו; כלו' אינו זוכרו.

↩ חזרה לטקסט
2347

כל מלתא דמתאמרא וכו' – כל דבר שנאמר בפני בעליו, כלו' המגנה אותו, אין בו משום לשון־הרע.

↩ חזרה לטקסט
2348

באפי תלתא – בפני שלשה אנשים.

↩ חזרה לטקסט
2349

כל מלתא דעבידא וכו' – כל דבר העשוי להגלות אין בני אדם משקרין בו.

↩ חזרה לטקסט
2350

כל מלתא דתמיהא וכו' – כל דבר תמוה בני אדם זוכרים.

↩ חזרה לטקסט
2351

מקטרג – משׂטין.

↩ חזרה לטקסט
2352

ויהי – דרש מלשון וַי.

↩ חזרה לטקסט
2353

נגר – חרש עץ.

↩ חזרה לטקסט
2354

ארגליא – כלי אומנות.

↩ חזרה לטקסט
2355

נימא – שערה.

↩ חזרה לטקסט
2356

מצטרפת – מתחברת.

↩ חזרה לטקסט
2357

כל נפש – דבר חי.

↩ חזרה לטקסט
2358

מעלות ומורדות – מקומות עליה וירידה.

↩ חזרה לטקסט
2359

כל פטטיא וכו' – כל השיחות רעות ושיחות של תורה טובות.

↩ חזרה לטקסט
2360

כל פרצה וכו' – כל פריצת גדר שאינה באה מן גדולי העם.

↩ חזרה לטקסט
2361

כל קטן וכו' – האוכל דברים שדרך גידולם קטן, קומתו מתקטנת.

↩ חזרה לטקסט
2362

כל קמחא וכו' – כל קמח קמח, וקמח של קמחית (שם אשה שהיו כל בניה צדיקים וכהנים גדולים) סולת.

↩ חזרה לטקסט
2363

כל שהוא כביצה – כל מיני אכילה כשיעור ביצה.

↩ חזרה לטקסט
2364

כל שחבתי וכו' – כל דבר שאני חייב בשמירתו, שלא יזיק את אחרים, ולא שמרתי, אני הוא שהכשרתי (הכינותי) את נזקו וחייב אני לשלם.

↩ חזרה לטקסט
2365

רוח המקום – רוח הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
2366

נבלה – נ"א: "בהמה".

↩ חזרה לטקסט
2367

תנאי בני גד ובני ראובן – תנאי כפול התנה משה עמהם על הן ועל לאו, עיין במדבר ל"ב, כט וגו'.

↩ חזרה לטקסט
2368

כלאחר יד – שלא כדרך עשייה.

↩ חזרה לטקסט
2369

כלבא בכפניה וכו' – הכלב ברעבונו בולע גללו (צואתו).

↩ חזרה לטקסט
2370

כלבא בלא מתיה וכו' – הכלב שלא בעירו (שלא במקומו) שבע שנים אינו נובח.

↩ חזרה לטקסט
2371

כלו כל הקצין – של זמן ביאת המשיח.

↩ חזרה לטקסט
2372

כולי האי וכו' – אחרי כל טורח זה עדיין הדבר בספק!

↩ חזרה לטקסט
2373

כולי עלמא כילי וכו' – הכל מדדו להם (חכמה) בקב קטן (במדה קטנה) וזה מדדו לו בקב גדול.

↩ חזרה לטקסט
2374

כלך – כלה ולך, לֶך־לְךָ.

↩ חזרה לטקסט
2375

כלכון וכו' – כולכם ברוק אחד רקקתם; כלו' כולכם שמעתם שמועה אחת ואתם חוזרים עליה.

↩ חזרה לטקסט
2376

בן דרוסאי – ליסטים היה ומבשל בישולו שליש.

↩ חזרה לטקסט
2377

כמאן וכו' – כמי שהולך למחול.

↩ חזרה לטקסט
2378

כמדומה אני וכו' – כלו' אמרתי שאתם מבינים אפילו ברמיזה קלה, עכשיו אי אתם מבינים אפילו ברמיזה גדולה (פושרים – מים חמים קצת; חמי חמין – מים רותחים).

↩ חזרה לטקסט
2379

כמה בטלני וכו' – כמה בטלנים יש בשוק.

↩ חזרה לטקסט
2380

כמה לא חלי וכו' – כמה אינו חולה (חש) ואינו מרגיש אדם שרבונו (אלהיו) עזָרוֹ.

↩ חזרה לטקסט
2381

כמי שכפאו וכו' – כמי שכפה אותו שד, כלו' בעל כרחו.

↩ חזרה לטקסט
2382

כמיא חמימי וכו' – כמים חמים על ראשו של קֵרֵחַ.

↩ חזרה לטקסט
2383

כמכחול בשפופרת – כקנה דק שמכניסים לתוך שפופרת להוציא משם קצת צבע.

↩ חזרה לטקסט
2384

מחט סדקית – מחט דקה שתופרים בה סדקי בגדים.

↩ חזרה לטקסט
2385

כמן ימא וכו' – כמו מן הים למחבת; כלו' כזה שצד דג מן הים ונותנו תיכף על המחבת לטגנו.

↩ חזרה לטקסט
2386

כמצודה וכו' – שפורשים ציידי עופות ואין בה דגן ומשום כך אין העופות באים.

↩ חזרה לטקסט
2387

כמצולה וכו' – כלו' ריק.

↩ חזרה לטקסט
2388

כמריא וכו' – אם הכמָרים גנבים, האלילים מי ישָׁבע בהם או מי יקריב להם?

↩ חזרה לטקסט
2389

כמשחל וכו' – כמושך שערה מחלב; כלו' בדרך קלה.

↩ חזרה לטקסט
2390

שבהם – שבאומות העולם.

↩ חזרה לטקסט
2391

כנר בפני האבוקה – כנר שאין אורו ניכר בפני לפיד.

↩ חזרה לטקסט
2392

כסומא בארובה – כעוור שמכוון לירד בארובה שלא מתוך ידיעה אלא במקרה בעלמא.

↩ חזרה לטקסט
2393

כסף וכו' – יש פסולי משפחה שמחמת ממונם משפחות מיוחסות בישראל מתחתנות בהם.

↩ חזרה לטקסט
2394

כעבדא וכו' – כעבד לפני רבו.

↩ חזרה לטקסט
2395

כפא דחט וכו' – הכף שחקק הנגר בה ישרוף (פיו) בחרדל; וי"מ:

↩ חזרה לטקסט
2396

נשרוף – יגמע; ועי' סי' ם'סג.

↩ חזרה לטקסט
2397

כפטורי וכו' – כקשר חבל עבה בפי חור צר של הספינה, שאינו נכנס ויוצא אלא בדוחק ובקושי.

↩ חזרה לטקסט
2398

כפן וכו' – רעב העני ואינו יודע; כלו' אינו מרגיש.

↩ חזרה לטקסט