הערות וביאורים · 2279–2338
2279כגנתא וכו' – כגן כן הגנן.
2280כד הוינן וכו' – כשהיינו קטנים (נחשבנו) לאנשים, עתה שזקַנו –
לילדים.
2281כד יחיפא וכו' – כשהבן יחף נזכר שלותו של בית אביו.
2282כד לא תעול וכו' – אם לא יכנס כל הדבר (של לשון הרע ללב
השומע) יכנס חציו.
2283כד משלם וכו' – כשכלות השעורים מן הכד מנקשת ובאה (כלו'
ממשמשת ובאה) מריבה בבית.
2284כד נים וכו' – כשנתנמנם ושכב (כלו', בלא עיון יפה) אמר אותה
הלכה; וי"ג: "כי נים".
2285כד צבעין וכו' – כשהזקנים צובעים את זקניהם מלבינים עיקרי
שערותיהם.
2286כד רגז וכו' – כשהרועה כועס על הצאן עושה למשכוכית (העז
ההולכת בראש העדר) עוָרוֹן; כלו' כשאין הדור ראוי מנהיגיו גרועים.
2287כד תמוט וכו' – בירה (ארמון) שנתמוטטה בירה שמה, אשפה
שנתרוממה (גל אשפה) אשפה שמה.
2288כד תספון כלה – כשהכלה לוקה נזכרת שבעת ימי המשתה.
2289כדמסיק תעלא – כמה שמוציא שועל מן השדה החרוש לאחר שהמחרשה
כלתה ובערה את רוב העשבים והצמחים; כלו' דבר מועט.
2290כהלכתא וכו' – כהלכה בלא טעם.
2291כהנא וכו' – כהן מסייע (עוזר) לכהן.
2292כוי – מין בהמה שנולדה מן תיש וצביה, ולא הכריעו בה חכמים אם
חיה היא או בהמה.
2293על מדת סדום – שאינו רוצה שיהנה חבירו אפילו כשהוא לא חסר.
2294כורא וכו' – דג, צלהו באחיו (במלח הבא מן המים), העלהו באביו
(תנהו במים), אכלהו בבנו (בציר דגים) ושתה עליו מים.
2295כזוזא וכו' – כזוז (מטבע) מלמעלה, כסלע מלמטה; כלומר שהנקב
שמלמעלה רחב כשיעור הזוז, חמתו מתרחבת למטה כשיעור הסלע.
2296כזורק וכו' – כחמת יין או מים שהיא חסרה וזורק לתוכה אבן
שתתמלא, והיא תוספת שאין בה הנאה של כלום.
2297כזיתא פסחא וכו' – כזית קרבן פסח והלל בוקע הגג; כלו' מן הפסח
מגיע לכל אחד רק כזית וקול קריאת ההלל בוקע גגות.
2298כזנב הלטאה – כלו' דבר מועט; ועי' סי' א'מב.
2299כחא וכו' – כח של היתר יפה.
2300כחמרא וכו' – כיין היושב על השמרים.
2301כחשא וכו' – תכחש (תעשה רזה) הקרקע ולא יכחש בעליה.
2302כי מיא וכו' – כמי הביצים בלבד, שאין בהם כדי נתינת טעם.
2303כי סלקת וכו' – כשתעלה לגג, כלו' כשתצא לדרך קרובה ביותר,
יהיו מזונותיך אתך.
2304כי קאי וכו' – כשעומד רבי במסכת זו לא תשאלנו במסכת אחרת.
2305כי רחימתין וכו' – כשאהבתנו היתה עזה על רוחב החרב שכבנו,
עכשיו שאין אהבתנו עזה מטה בת ששים אמה לא דיה לנו.
2306כיון דדש דש – כיון שהורגל (בדבר) הורגל.
2308ככרום – מין עוף שמתהפך לכמה גוונים.
2309כיון… למשחית – למלאך־המות בשעת המגפה.
2311כל אמת וכו' – אדם זה אחזתו אמת; כלו' שהוא חוזר הרבה על המלה
אמת.
2312כל אנש וכו' – כל אדם ואדם זכותו בחפניו; כלו' הכל לפי מעשיו
של אדם.
2313כל אנש ואנש סני וכו' – כל איש ואיש שונא את בן אומנותו.
2314כל אפין וכו' – כל הפנים שוות.
2315כל בר נש וכו' – עי' סי' א'שלב.
2317כל גומרא וכו' – כל גחלת שאינה בוערת בזמנה לא תבער.
2318כל דאלים וכו' – כל מי שהוא חזק גובר.
2320כל דזמר וכו' – כל מה שמזמר המזמר אינו נכנס באזני המרקד;
כלו' שומע ואינו מקבל מוסר.
2321כל דעבד וכו' – כל מה שעושה הקב"ה לטוב עושה.
2322כל דפרש וכו' – כל הפורש פורש מן הרוב.
2323כל דקפד וכו' – מי שמקפיד, מקפידין עמו.
2324כל דרקיק וכו' – כל הרוקק למעלה אל פניו נופל.
2325כל הדוחק וכו' – כלו' שרוצה להתגבר על מזלו.
2326שעה דוחקתו – נ"א: "שעה עומדת לו".
2327ידו על התחתונה – הורעה זכותו.
2328אחר הפה – כלו' אחר הפתרון.
2329כל היסורים וכו' – כלו' העניות שקולה כנגד כל היסורים שבעולם.
2330להדס שבמדבר – שאין נהנה מריחו הטוב.
2331כל הנותן עינו בכוסו – כל המשתכר.
2332מתמסכן – נעשה מסכן; כלו' בא לידי עניות.
2333כל הפוסל וכו' – מי שפוסל אחרים הוא עצמו פסול משפחה.
2334ובמומו פוסל – בפסול שיש בו הוא פוסל אחרים.
2335תבלין – סמים שנותנים טעם בתבשיל.
2337ערבים – בתנח' נשא הגיר': "אחים הן".
2338כל יתר וכו' – כל דבר מיותר דומה לחסר.