הערות וביאורים · 2219–2278
2219טובל וכו' – וכן העושה תשובה ואינו מחזיר את הגזילה לבעליה.
2221טוט וכו' – תרועת השופר גם אוסרת וגם מתירה.
2222קיסם – שבב עץ; כלו' עבירה קטנה.
2223טום וכו' – סתום ולא תקציע, הקצע ולא תבנה; כלו' אם נגלה חור
בכותל ביתך תתקנו מיד כשהוא במעוטו ולא תבוא לידי תקון גדול.
2224טוען וכו' – נושא עץ התליה (שהוא נתלה בו) על כתפו.
2225טלטולא וכו' – טלטולי איש קשים משל אשה.
2226טעמו, פגמו – מי שטעם מן הכוס פגם אותו לברכה.
2227טען וכו' – הלב נשא את רגליו.
2228טענו וכו' – תבע ממנו.
2229טפלי וכו' – טף תלוי בו; כלו' עליו לזוּן את ילדיו הקטנים.
2230טפשא וכו' – הטפש חושב שהכל טפשים.
2231יו"ד קרת וכו' – יו"ד קרת אני רואה כאן; מן יו"ד שהיא קטנה
עשו עיר גדולה (ואמר כך על שם שיש עיר ששמה יודקרת); כלו' האריכו דברים
בענין קטן.
2232יאה מסכנותא וכו' – יפה עניות לבת יעקב (לישראל) כרצועה אדומה
על צוארו של סוס לבן.
2233יאה וכו' – נאה עניות ליהודים כרצועה אדומה לסוס לבן.
2234כעזקתא – כשלשלת, היינו רצועה. ויש קוראים: כערקתא; ועי' סי'
א'קפג.
2235יארוד וכו' – התנין (שהוא אכזרי) הוליד והטיל על בני העיר;
ונאמר זה על אב אכזרי שלא רצה לפרנס את בניו.
2236בעל השור – בעל שור נגח שהביאוהו לבית־דין.
2237מנה בן פרס – איש חשוב בנו של אב שאינו חשוב כ"כ (פרס חצי
מנה).
2238ידים מוכיחות – דברים ברורים, ראיות מפורשות.
2239עסקניות – דרכן למשמש בכל דבר ואינן נקיות.
2240יהודה וכו' – בתלמוד מביא לענין הלכה אחת ראיה מן המקרא ועוד
ממנהג שביהודה, ועל זה שואל: וכי צריך אתה להביא "עוד" סיוע וראיה
ממנהג שביהודה למקרא מפורש?
2241יהון ליטין וכו' – ארורים השדיים שהיניקו את זה.
2243לדוכן – למקום הגבוה שהכהנים נושאים שם כפיהם.
2244אני עולה – כלו' איני עובר על דברי חברי.
2245יוצק זהב וכו' – לשון קללה.
2246יורש וכו' – הבן רגלו של אביו הוא; כלו' דומה לאביו.
2247יחיד ורבים – אם חולקין בדבר יחיד ורבים.
2248יישר וכו' – יחזק כחך. לשון ברכה לחזוק ידים; ובאיכ"ר א'
הגיר': "יישר חילך".
2249ייתי וכו' – יבוא (המשיח) ואיני רוצה לראותו, מפני הצרות
הבאות בעקבות המשיח.
2250יכה יוסי וכו' – אין המקלל את השם נענש אלא אם כן העידו עליו
שקלל את השם בשם, והעדים בבית דין, בשעת הגדתם, מכנים מפני הכבוד,
ואומרים תחת השם "יוסי"; ומשמשים בדבור זה בדרך חדוד על אדם שגורם רעה
לעצמו.
2251ינקותא וכו' – הילדות היא כליל של ורדים (עטרת שושנים), הזקנה
כליל של קוצים.
2252ממרקין – מצרפין, מטהרין.
2253יערב לכם וכו' – ינעם לכם. וברכה היא שמברכין את הסועדים.
2254ספסוף – מין חרובים גרועים.
2256כך במקור; צריך להיות: פאה פ ז ה"ג.
2257יפיותו וכו' – כלו' חכמתו של יון, שהוא מזרע יפת, תהיה באהלי
ישראל, שהוא מזרע שם.
2258יפתח – שהיה מקלי השופטים.
2260מוניטון – מטבע; כלו' שם ופרסום.
2261יציבא וכו' – האזרח בארץ והגר בשמי שמים?
2262מתגבר – בקיד' ל. הגיר': "מתחדש".
2263יקוב וכו' – כלו' מעמידים על כל חומר הדין.
2264מתוכה מסרחת – כלו' סבת סרחונה מתוכה עצמה.
2265ירעה עד שיסתאב – ימתינו עד שיפּול בו מום.
2272יתברכון וכו' – יתברכו השדיים שכן היניקו (בן חכם) והמעיים
שכן הוציאו (בן חכם).
2273כבד את רופאך וכו' – עי' למעלה סי' קיח.
2274כבדהו וכו' – את האורח.
2276כבר יהבון וכו' – כבר נתנו מגל בין שוקיו של אותו איש; כלו'
הקדימו ונתנו מכשול לפניו.
2277כבר צוחו וכו' – כבר צעקו (על הדבר) הראשונים שהיו לפניך.
2278כגון דא וכו' – כגון זה צריך רב.