הערות וביאורים · 2159–2218
2159חדה כרסא וכו' – כרס (בטן) אחת יש לה, שתי כריסין אין לה.
2160חויא דרבנן וכו' – נחש של חכמים שאין לנשיכתו רפואה. והכוונה
לעונש נדוי שמנדין חכמים את העבריינים.
2161חוכא וכו' – שחוק ולעג.
2163חזי מאן וכו' – ראה איזה אדם גדול מעיד עליו.
2164טלפיו – פרסותיו השסועות, שהן סימן טהרה.
2165חזירתא רעיא וכו' – החזירה רועה בעשרה והכבשה לא באחד!
2168חטוף וכו' – חטוף ואכול, חטוף ושתה, שהעולם שאנו הולכים ממנו
דומה לבית־משתה.
2169חטיא וכו' – אם החטים של עירך זונין הן (מין גרוע שגדל בין
החטים), זרע מהן, ולא תקח לזריעה מעיר אחרת.
2170חיי, בני וכו' – חיים, בנים ומזונות אינם תלויים בזכות אלא
במזל.
2171חילך וכו' – כחך לתורה ויפיך לנשים.
2172חכים יתקרי וכו' – חכם יִקָּרֵא, רבי לא יקרא.
2175חלמא וכו' – חלום טוב ראיתי.
2176חמין וכו' – שתית חמין במו"ש רפואה.
2177חמירא וכו' – חמורה סכנה מאיסור.
2178חמץ וכו' – כלו' רע בן טוב.
2179חמר למרכב וכו' – כשאומרים חמר צריך לברר אם הכַּוָּנה חמור
לרכיבה או חמר (יין) לשתיה.
2180חמרא אפלו וכו' – חמור אפילו בתקופת תמוז קר לו.
2181חמרא וכו' – היין והבשמים עשאוני פקח.
2182חמרא למריה וכו' – היין לבעליו והטובה (החזקת הטובה) למי
שמשקה.
2183חמשין וכו' – חמשים שעושים טובים ממאתים שאינם עושים.
2184חמרא וכו' – יין מקפץ על כתף בעליו; כלומר, יין שהחמיץ – החטא
של בעל היין גרם; והמוכר יין לחברו והחמיץ, אין המוכר חייב באחריותו.
2185חמתה וכו' – החמה שלה (אור החמה של הסוכה) מרובה מן הצל שלה.
2187חספא וכו' – אינו אלא חרס, כלומר אינו חשוב לכלום.
2188חסרון כיס וכו' – חסרון ממון קשה מכל הדברים הקשים שבעולם.
2189חסריה לגנבא וכו' – אם תחסר לגנב (היכולת לגנוב), יחזיק עצמו
כאיש שלום.
2190חצבי חורי וכו' – כדים לבנים מלאים אפר; כנוי לבני אדם שנאים
מבחוץ (למראה עין) וכעורים מבפנים.
2191חצבי לנהרא וכו' – הכדים (השלמים הולכים) אל הנהר, שברי־החרס
לאן?
2192חציו וכו' – יו"ט צריך לחלקו, חציו לעבודת ה' בתורה ותפלה
וחציו לתענוג הגוף.
2193חוצפא אפילו וכו' – עזות מועילה אפילו כנגד שמים.
2194חוצפא מלכותא וכו' – עזות היא מלכות בלי כתר.
2195פגיעתם רעה – שאינם בני עונשים.
2198חשיך דרא וכו' – אוי לדור שאשה מנהיגתו.
2199חשיך פתח – אוי לפקח שהסומא מנהיגו.
2200טב לביש וכו' – טוב לרע (לאיש רע) עשית – רעה עשית.
2201טב לביש וכו' – טוב לרע לא תעשה ורעה לא תגיע לך.
2202טב למיתב וכו' – טוב לשבת בשנים מלשבת אלמנה.
2203טבא ביעתא וכו' – טובה ביצה מגולגלת (צלויה) משש כפות־עץ
מלאות סולת.
2204טבא חדא פלפלתא וכו' – טובה פלפלת אחת חריפה ממלוא סל קשואים;
כלו' טובה איכותו של דבר מכמותו.
2205טבא חדא צפרתא וכו' – טובה צפור אחת קשורה ממאה עָפות; בילק"ש
קהלת הגיר': "צפרתא בפחא" (צפור בפח).
2206טבא תרי וכו' – טובים השנים מן השלשה; כלו' טוב ללכת בשתי
רגלים בלא משענת.
2207טבין וכו' – מטבעות טובים ושקולים.
2208טוב לו לאדם וכו' – כלו' דבר שבא לאדם ע"י יגיעה וצער חביב
עליו ביותר.
2210ומזבלה – משביחה ע"י זבל.
2211ומבירן – מניח אותן אדמת בור (קרקע שאינה נעבדת).
2212עשרה טפחים – מחיצה גבוהה עשרה טפחים.
2213לגיהנם – שגורם לפעמים מיתה לחולה.
2214טובה הסרת וכו' – גזירה קשה מחזירה את ישראל למוטב יותר מהרבה
נביאים (ו'הסרת טבעת' ע"ד הכתוב: "ויסר המלך את טבעתו… ויתנה להמן"
שבמגלת אסתר).
2215מרדות – מוסר בלשון סורית.
2216טוביה… וזיגוד – שמות בני אדם.
2218טוביה דשמע וכו' – אשרי השומע (חרפתו) ושותק, מאה רעות מונע
מנפשו.