📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2159–2218

2159

חדה כרסא וכו' – כרס (בטן) אחת יש לה, שתי כריסין אין לה.

↩ חזרה לטקסט
2160

חויא דרבנן וכו' – נחש של חכמים שאין לנשיכתו רפואה. והכוונה לעונש נדוי שמנדין חכמים את העבריינים.

↩ חזרה לטקסט
2161

חוכא וכו' – שחוק ולעג.

↩ חזרה לטקסט
2162

חזותו – מראהו.

↩ חזרה לטקסט
2163

חזי מאן וכו' – ראה איזה אדם גדול מעיד עליו.

↩ חזרה לטקסט
2164

טלפיו – פרסותיו השסועות, שהן סימן טהרה.

↩ חזרה לטקסט
2165

חזירתא רעיא וכו' – החזירה רועה בעשרה והכבשה לא באחד!

↩ חזרה לטקסט
2166

חזקה – סתם.

↩ חזרה לטקסט
2167

חבר – תלמיד חכם.

↩ חזרה לטקסט
2168

חטוף וכו' – חטוף ואכול, חטוף ושתה, שהעולם שאנו הולכים ממנו דומה לבית־משתה.

↩ חזרה לטקסט
2169

חטיא וכו' – אם החטים של עירך זונין הן (מין גרוע שגדל בין החטים), זרע מהן, ולא תקח לזריעה מעיר אחרת.

↩ חזרה לטקסט
2170

חיי, בני וכו' – חיים, בנים ומזונות אינם תלויים בזכות אלא במזל.

↩ חזרה לטקסט
2171

חילך וכו' – כחך לתורה ויפיך לנשים.

↩ חזרה לטקסט
2172

חכים יתקרי וכו' – חכם יִקָּרֵא, רבי לא יקרא.

↩ חזרה לטקסט
2173

עדיף – גדול יותר.

↩ חזרה לטקסט
2174

כיוצא בו – דומה לו.

↩ חזרה לטקסט
2175

חלמא וכו' – חלום טוב ראיתי.

↩ חזרה לטקסט
2176

חמין וכו' – שתית חמין במו"ש רפואה.

↩ חזרה לטקסט
2177

חמירא וכו' – חמורה סכנה מאיסור.

↩ חזרה לטקסט
2178

חמץ וכו' – כלו' רע בן טוב.

↩ חזרה לטקסט
2179

חמר למרכב וכו' – כשאומרים חמר צריך לברר אם הכַּוָּנה חמור לרכיבה או חמר (יין) לשתיה.

↩ חזרה לטקסט
2180

חמרא אפלו וכו' – חמור אפילו בתקופת תמוז קר לו.

↩ חזרה לטקסט
2181

חמרא וכו' – היין והבשמים עשאוני פקח.

↩ חזרה לטקסט
2182

חמרא למריה וכו' – היין לבעליו והטובה (החזקת הטובה) למי שמשקה.

↩ חזרה לטקסט
2183

חמשין וכו' – חמשים שעושים טובים ממאתים שאינם עושים.

↩ חזרה לטקסט
2184

חמרא וכו' – יין מקפץ על כתף בעליו; כלומר, יין שהחמיץ – החטא של בעל היין גרם; והמוכר יין לחברו והחמיץ, אין המוכר חייב באחריותו.

↩ חזרה לטקסט
2185

חמתה וכו' – החמה שלה (אור החמה של הסוכה) מרובה מן הצל שלה.

↩ חזרה לטקסט
2186

מקח – סחורה.

↩ חזרה לטקסט
2187

חספא וכו' – אינו אלא חרס, כלומר אינו חשוב לכלום.

↩ חזרה לטקסט
2188

חסרון כיס וכו' – חסרון ממון קשה מכל הדברים הקשים שבעולם.

↩ חזרה לטקסט
2189

חסריה לגנבא וכו' – אם תחסר לגנב (היכולת לגנוב), יחזיק עצמו כאיש שלום.

↩ חזרה לטקסט
2190

חצבי חורי וכו' – כדים לבנים מלאים אפר; כנוי לבני אדם שנאים מבחוץ (למראה עין) וכעורים מבפנים.

↩ חזרה לטקסט
2191

חצבי לנהרא וכו' – הכדים (השלמים הולכים) אל הנהר, שברי־החרס לאן?

↩ חזרה לטקסט
2192

חציו וכו' – יו"ט צריך לחלקו, חציו לעבודת ה' בתורה ותפלה וחציו לתענוג הגוף.

↩ חזרה לטקסט
2193

חוצפא אפילו וכו' – עזות מועילה אפילו כנגד שמים.

↩ חזרה לטקסט
2194

חוצפא מלכותא וכו' – עזות היא מלכות בלי כתר.

↩ חזרה לטקסט
2195

פגיעתם רעה – שאינם בני עונשים.

↩ חזרה לטקסט
2196

חש – כואב.

↩ חזרה לטקסט
2197

חשוק – דַבֵּק, סגור.

↩ חזרה לטקסט
2198

חשיך דרא וכו' – אוי לדור שאשה מנהיגתו.

↩ חזרה לטקסט
2199

חשיך פתח – אוי לפקח שהסומא מנהיגו.

↩ חזרה לטקסט
2200

טב לביש וכו' – טוב לרע (לאיש רע) עשית – רעה עשית.

↩ חזרה לטקסט
2201

טב לביש וכו' – טוב לרע לא תעשה ורעה לא תגיע לך.

↩ חזרה לטקסט
2202

טב למיתב וכו' – טוב לשבת בשנים מלשבת אלמנה.

↩ חזרה לטקסט
2203

טבא ביעתא וכו' – טובה ביצה מגולגלת (צלויה) משש כפות־עץ מלאות סולת.

↩ חזרה לטקסט
2204

טבא חדא פלפלתא וכו' – טובה פלפלת אחת חריפה ממלוא סל קשואים; כלו' טובה איכותו של דבר מכמותו.

↩ חזרה לטקסט
2205

טבא חדא צפרתא וכו' – טובה צפור אחת קשורה ממאה עָפות; בילק"ש קהלת הגיר': "צפרתא בפחא" (צפור בפח).

↩ חזרה לטקסט
2206

טבא תרי וכו' – טובים השנים מן השלשה; כלו' טוב ללכת בשתי רגלים בלא משענת.

↩ חזרה לטקסט
2207

טבין וכו' – מטבעות טובים ושקולים.

↩ חזרה לטקסט
2208

טוב לו לאדם וכו' – כלו' דבר שבא לאדם ע"י יגיעה וצער חביב עליו ביותר.

↩ חזרה לטקסט
2209

חוכר – שוכר.

↩ חזרה לטקסט
2210

ומזבלה – משביחה ע"י זבל.

↩ חזרה לטקסט
2211

ומבירן – מניח אותן אדמת בור (קרקע שאינה נעבדת).

↩ חזרה לטקסט
2212

עשרה טפחים – מחיצה גבוהה עשרה טפחים.

↩ חזרה לטקסט
2213

לגיהנם – שגורם לפעמים מיתה לחולה.

↩ חזרה לטקסט
2214

טובה הסרת וכו' – גזירה קשה מחזירה את ישראל למוטב יותר מהרבה נביאים (ו'הסרת טבעת' ע"ד הכתוב: "ויסר המלך את טבעתו… ויתנה להמן" שבמגלת אסתר).

↩ חזרה לטקסט
2215

מרדות – מוסר בלשון סורית.

↩ חזרה לטקסט
2216

טוביה… וזיגוד – שמות בני אדם.

↩ חזרה לטקסט
2217

מנגד – לוקה.

↩ חזרה לטקסט
2218

טוביה דשמע וכו' – אשרי השומע (חרפתו) ושותק, מאה רעות מונע מנפשו.

↩ חזרה לטקסט