הערות וביאורים · 2099–2158
2099חמר גמל – אדם המנהיג חמור וגמל, החמור הולך לפניו והגמל
מאחוריו, והוא צריך לפנות לכאן ולכאן; משל על שאלה שאין להכריע בה.
2100הרי שלחן וכו' – כלו' הכל מוכן ואין אנו יכולים להשתמש בזה.
2101הריני כפרת וכו' – כך אומרים על מת שחייבים בכבודו.
2102חגר על־גבי סומא – פסח על־גבי עוור.
2103הררים התלויים בשערה – הלכות גדולות התלויות ברמז של מקרא
מועט.
2104השפלתי וכו' – כשאני משפיל את עצמי מגביהים אותי וכשאני מגביה
את עצמי משפילים אותי.
2106התקן וכו' – הכן עצמך בחדר המבוא קודם שתבוא לחדר הפנימי.
2107הותרה הרצועה – כלו' חפשי הוא ויכול לעשות כרצונו.
2108וא"ו דכתיב וכו' – אות ואו שכתובה על בְּקַעַת עץ, שאינה
ניכרת מחמת החריצין והפגימות של הבקעת; כלו' טעם שאינו נכון.
2112וחי בהם – במצוות התורה.
2114ולא שימות בהם – שפקוח נפש דוחה מצוות שבתורה.
2116ירודין – מושפלים ובזויים.
2117וי לא לאלפא וכו' – אוי לה לספינה שהלכה בלא תשלומי מכס; כלו'
אוי לו למת בלא תשובה.
2118וי להאי וכו' – אוי ליופי זה שמרקיב בארץ.
2119וי ליה למאן וכו' – אוי לו למי שאינו יודע בין טוב לרע.
2120וי מביתא וכו' – אוי מבפנים ואוי מבחוץ.
2121וכי בכדי וכו' – וכי לחנם ספדו הספדנים?
2122לבני לויה – לבני חבורה שהולכין עמם יחד בדרך.
2123ולא תהא כהנת וכו' – כלו' וכי הכהנית (בת כהן) אינה חשובה
כפונדקית (כבעלת בית מלון)?
2124ותו לא מידי – ויותר אין כלום.
2125זבורא ועקרבא – דבורה ועקרב. וזה נאמר על "רָעות שנעשות צרות
זו לזו", שאם עקצו את האדם דבורה ועקרב אין לו תקנה, שלעקיצת דבורה
יפים מים צוננים ולעקיצת עקרב מים חמים.
2126זבן וכו' – קנה ומכור (לא לשם ריוח) נקרא סוחר?
2127זבנת וכו' – קנית (חֵפץ) מצאת (הרווחת), מכר – אִבֵּד (הפסיד)
שהממון יכלה.
2129זו אינה צריכה לפנים – אין צורך להכניס קושיא זו בבית המדרש.
2130זו צריכה וכו' – כלו' דבר זה צריך עיון מרובה.
2131זודאי וכו' – צידתי קלה (מועטת) והדרך רחוקה.
2132זוזא כזוזי – זוז (אחד) דומה לזוזים (הרבה).
2133זוזא לעללא וכו' – זוז לתבואה אינו מצוי ולצרה מצוי.
2134מפרכסות – צובעות ומקשטות.
2135זיל וכו' – לך וקרא בבית הרב; כלו' אפי' תינוקות של בית רבן
יודעין אותו.
2136זילא ליה וכו' – דבר זה נאמר בעבד, ששפחה כנענית חביבה עליו
מבת חורין, שהכנענית בזויה בעיניו ומזלזל בה בכל תאוותו, ושכיחה היא
לו, ונוהגת עמו בפריצות.
2138זכה עוזרתו – את המקרא "אעשה לו עזר כנגדו" (בר' ב', יח) הוא
דורש: זכה הבעל – אשתו עֵזר לו, ואם לאו – היא כנגדו.
2139זכין וכו' – זוכין בשבילו.
2140זלת וכו' – הוזלה התבואה.
2142זמרא וכו' – זמר בבית חורב בסף; כלו' בית שזמר בתוכו תמיד
סופו להחרב.
2143זנותא וכו' – זנות בבית כתולעת לשומשמין; כלו' מהרסת ומכלה
כרקב.
2146זרוק חוטרא וכו' – זרוק מטה וכו' – כלו' כל דבר נמשך
לשרשו.
2147זרוק מרה – הטל קצת אימה.
2150חבוט וכו' – הכה מכתך שהיא טובה לקליטה (לקליטת דברי תורה).
2151חבל – אוי; ועי' סי' ץצח.
2152חבל על דאבדין וכו' – וי על אלו שאבדו ואינם נמצאים.
2153חבל על דלית וכו' – וי על זה שאין לו חצר ועושה שער לחצר.
2154בית בוקיא – שם מקום שתרנגוליו חצופים.
2155חברותא וכו' – כלו' וכי מקילין ראש ונוהגין מנהג חברים
בהקב"ה.
2156חברך חברא וכו' – חברך יש לו חבר וחברו של חברך אף הוא יש לו
חבר.
2157חברך מית וכו' – [אם אמרו לך] חברך מת – תאמין, חברך נתעשר
אל תאמן.
2158חברך קריך וכו' – חברך קרא לך חמור תן אוכף (כר) על גבך; ועי'
סי' שצב.