📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1979–2038

1979

דסיר וכו' – מי שמסייר (מבקר ובודק) את נכסיו בכל יום מוצא אסתירא (מטבע); כלו' מרויח הרבה.

↩ חזרה לטקסט
1980

מה למעלה – הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
1981

לאפיקורוס – למין, לכופר.

↩ חזרה לטקסט
1982

דעלך סני וכו' – מה ששנאוי לך לא תעשה לחברך.

↩ חזרה לטקסט
1983

דפרע קניה וכו' – ההורס את הקן שלו מחריב ביתו.

↩ חזרה לטקסט
1984

דצריך לנורא וכו' – הצריך לאש נופח בה; כלו' הצריך לדבר יטפל בו.

↩ חזרה לטקסט
1985

דקדוקי עניות – קושי היסורים של עניות.

↩ חזרה לטקסט
1986

קונו – הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
1987

דקולסא וכו' – מי שבעלה שומר כרוב אינה מבקשת עדשים לקדירה; כלו' די לה בכך שיש לה בעל.

↩ חזרה לטקסט
1988

דרגיש ליה וכו' – מי שמרגיש (כאב) ידבר; ויש גורסים "דדגיש", כלו' מי שנלחץ.

↩ חזרה לטקסט
1989

דרחים וכו' – אוהבו אינו רואה לו חובה; שונאו אינו רואה לו זכות.

↩ חזרה לטקסט
1990

דרך ארוכה וכו' – ארוכה במהלך, אבל קצרה שאין בה מכשולים.

↩ חזרה לטקסט
1991

התגרין – הסוחרים.

↩ חזרה לטקסט
1992

הפסלת – הסחורה הגרועה.

↩ חזרה לטקסט
1993

השבח – הסחורה היפה.

↩ חזרה לטקסט
1994

דשומשמנא וכו' – מי שבעלה נמלה (קטן כנמלה) כסאה מוטל בין חורות (שרות); כלו' מתכבדת היא בו אפילו בפני גדולות וחשובות.

↩ חזרה לטקסט
1995

הא אלפא וגו' – הרי הספינה, הבא את הנהר.

↩ חזרה לטקסט
1996

הא בהא וכו' – זה בזה תלוי.

↩ חזרה לטקסט
1997

הא גברא וכו' – הרי האיש והרי שטר הזמנה.

↩ חזרה לטקסט
1998

הא גברא וכו' – הרי האיש והרי התשובה (הקושיא), כלומר יבוא האיש שעומד לפנינו ויתרץ בעצמו מה שמשיבין עליו.

↩ חזרה לטקסט
1999

הא לחוד וכו' – זה לעצמו וזה לעצמו.

↩ חזרה לטקסט
2000

הא לן וכו' – זה לנו וזה להם.

↩ חזרה לטקסט
2001

הא שקא וכו' – הרי השק (של תבואה) הרי הסלע (מטבע, דמי התבואה), הרי הסאה (למדידת התבואה) – עמוד ומדוד; כלו' הכל מוכן, קום עשה אתה את שלך.

↩ חזרה לטקסט
2002

הא פרגמטיא וכו' – הרי הסחורה והרי הסוחר.

↩ חזרה לטקסט
2003

הא קורא וכו' – הרי הקור (קליפה רכה של דקל שאוכלין אותה) והרי השבט (שהקליפה נקלפה ממנו), אכלתם את הקור תלקו בשבטו; כלו' העונש סמוך לחטא (ועי' סי' םפד).

↩ חזרה לטקסט
2004

הא קל וכו' – הקול קול חכם וידיו מפשיטות מתים.

↩ חזרה לטקסט
2005

האונס וכו' – מי שאנס בתולה חייב לקחתה לאשה ונמצא ששותה מתוך כד מנוקב שלו, שקשור כל ימי חייו לאשה פגומה.

↩ חזרה לטקסט
2006

האי גברא וכו' – אדם זה אף הוא היה יושב באותו פחד; כלו' אף הוא נתון בצרה זו.

↩ חזרה לטקסט
2007

האי דשנא וכו' – מתנה זו (נאה) לאדון זה?

↩ חזרה לטקסט
2008

האי עלמא וכו' – עולם זה אכסניה הוא.

↩ חזרה לטקסט
2009

האי עלמא וכו' – העולם הזה דומה לבית משתה.

↩ חזרה לטקסט
2010

האי תגרא וכו' – תגרה (מריבה) זו דומה לצנור של בדק המים (פרץ מים של נהר), כיון שמתרחב מתרחב; כלו' מריבה כיון שמתחילין בה מתגברת והולכת.

↩ חזרה לטקסט
2011

שעמום – שממון.

↩ חזרה לטקסט
2012

הבלא וכו' – חום מוציא חום.

↩ חזרה לטקסט
2013

הדא חקלא וכו' – שדה זה כשהוא נקצר שלא בעונתו (בזמנו), אפילו התבן אינו טוב.

↩ חזרה לטקסט
2014

הדא עוברתא וכו' – זמורה זו של כרם שלא נכפפה כשהיא רטובה, לא תוכל לה כשתתקשה.

↩ חזרה לטקסט
2015

הדא תורתא וכו' – פרה זו שאינה למודה לחרוש בעונתה, מתקשה עליו בסוף.

↩ חזרה לטקסט
2016

הדבק וכו' – התדבק לשר וישתחוו לך.

↩ חזרה לטקסט
2017

הדיוט – אדם גס.

↩ חזרה לטקסט
2018

הדין סמיא וכו' – עוור זה קוראים לו בלשון נקיה סגי נהור (מאור עינים).

↩ חזרה לטקסט
2019

הדין ערקא וכו' – רצועה זו מעור זה.

↩ חזרה לטקסט
2020

הדר שטיא וכו' – חזר השוטה לדרך שטותו.

↩ חזרה לטקסט
2021

הדרא וכו' – השאלה חוזרת למקומה.

↩ חזרה לטקסט
2022

הוא אכל וכו' – הוא אוכל ואני ארחץ (את ידי)?

↩ חזרה לטקסט
2023

הוא מותיב וכו' – הוא משיב והוא מתרץ.

↩ חזרה לטקסט
2024

הואיל ואדחי וכו' – כיון שנדחה נדחה; ובמג' כא, הגיר': "הואיל ונדחה ידחה".

↩ חזרה לטקסט
2025

הואיל ואתא וכו' – כיון שבא לידינו נאמר בו דבר.

↩ חזרה לטקסט
2026

מתונים – לא נחפזים.

↩ חזרה לטקסט
2027

הוי משתדל וכו' – התקרב למי שהוא מצליח; נ"א: "עם אדם".

↩ חזרה לטקסט
2028

רגליהם – של החכמים.

↩ חזרה לטקסט
2029

אורם – אשם.

↩ חזרה לטקסט
2030

הוי ראש וכו' – עי' לעיל סעיף ףיט.

↩ חזרה לטקסט
2031

הויות וכו' – סברות חריפות כאלו של אביי ורבא הריני רואה כאן.

↩ חזרה לטקסט
2032

נופך – אבן טובה.

↩ חזרה לטקסט
2033

מחמת אנסו – מפני אונס של חולי.

↩ חזרה לטקסט
2034

הזק ראיה – ההיזק של הבטת השכן לתוך חצר חברו.

↩ חזרה לטקסט
2035

שמיה – שמו.

↩ חזרה לטקסט
2036

הטיח וכו' – דבר דברים קשים נגד הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
2037

היא נימא וכו' – היא (האשה) מנמנמת והסל (שעל ראשה) משתפל ונופל; כלו' בעצלותה יהָרס הבית.

↩ חזרה לטקסט
2038

היכא דעיל וכו' – במקום שנכנס ירק יכנס בשר ודגים; כלו' טוב לאכול מזונות יפים ממזונות פחותים.

↩ חזרה לטקסט