📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1859–1918

1859

בראש כל אסון וכו' – בראש כל הרפואות אני יין; כלו' היין הוא הטוב שברפואות.

↩ חזרה לטקסט
1860

ברוך המקום – כך אומרים על רשע שמת.

↩ חזרה לטקסט
1861

ברי ושמא – ודאי וספק.

↩ חזרה לטקסט
1862

ברי עדיף – כלו' תופסין את הודאי.

↩ חזרה לטקסט
1863

לפשפש – רמש עוקץ שריחו רע (וואנץ).

↩ חזרה לטקסט
1864

המוללו – הממעכו באצבעות.

↩ חזרה לטקסט
1865

ברית כרותה לשפתים – שמתקיים מה שאדם מוציא מפיו.

↩ חזרה לטקסט
1866

ברובו – ברוב בני אדם בבית, שעוזרים זה את זה.

↩ חזרה לטקסט
1867

בשה" פה"י – ב"שבת היום", "פסח היום"; כך אומרים על מי שמשתמט מן המלאכה שהוא עוסק "בשה"י פה"י".

↩ חזרה לטקסט
1868

בשוק סמייא וכו' – בשוק של סומים (עוורים) קוראין לעִוֵר סגי־נהור (=רב אור, מאור־עינים).

↩ חזרה לטקסט
1869

בכוסו – בשתייתו.

↩ חזרה לטקסט
1870

בכיסו – בממונו.

↩ חזרה לטקסט
1871

בשמך… ובמקומך – הראוים לך.

↩ חזרה לטקסט
1872

לא יום וכו' – בין השמשות.

↩ חזרה לטקסט
1873

בשעת המכנסים וכו' – כלו' כשממעטים לעסוק בתורה פזר את תורתך.

↩ חזרה לטקסט
1874

בשעת חדותא וכו' – בשעת חדוה חדוה, בשעת אֵבֶל אֵבל; כלו' לכל זמן ואין מערבין צער בשמחה.

↩ חזרה לטקסט
1875

בשעת חרום – בשעת מלחמה ומהומה; ויש גורסים "חֵרֶם".

↩ חזרה לטקסט
1876

בשעת עקתא וכו' – בשעת צרה נדר, בשעת רווחה שמיטה; כלו' כשבאה צרה על האדם הוא נודר נדרים וכשירווח לו הוא משתמט מלקיים את נדריו.

↩ חזרה לטקסט
1877

שמטי – בב"ר פ"א הגיר': "שטפא".

↩ חזרה לטקסט
1878

בת דינא וכו' – לָן הדין בטל הדין; כלו' אם הֵלין בי"ד את הדין מתחילין למחר בבוקר לבררו מתחילתו.

↩ חזרה לטקסט
1879

מטמונת – אוצר.

↩ חזרה לטקסט
1880

בת שתין וכו' – (אשה) בת ששים כבת שש רצה לקול התוף; שהנשים להוטות אחר זמרה ומחול.

↩ חזרה לטקסט
1881

בת תחלה – אם נולדה לאדם בת תחלה.

↩ חזרה לטקסט
1882

בתחלה אורח וכו' – על יצר הרע נאמר.

↩ חזרה לטקסט
1883

בגרה – גדלה בשנים.

↩ חזרה לטקסט
1884

שחרר – הוצא לחפש.

↩ חזרה לטקסט
1885

בתר גנבא וכו' – אחרי הגנב גנוב וטעום טעם; כלו' הגונב מן הגנב אף הוא טועם טעם גניבה.

↩ חזרה לטקסט
1886

בתר מרי נכסי וכו' – אחר בעל נכסים משוך עצים; כלו' התחבר לבעל נכסים ושרתהו, שתגיע לך מזה טובה.

↩ חזרה לטקסט
1887

בתר עניא וכו' – אחר העני הולכת העניות.

↩ חזרה לטקסט
1888

בתר רישא וכו' – אחר הראש הולך הגוף; כלו' הכל הולך אחר הראש.

↩ חזרה לטקסט
1889

בתרי וכו' – בשתי מיתות אתה הורגו.

↩ חזרה לטקסט
1890

בתרין גורין וכו' – בשני כלבים הרגו את הארי; כלו' אפילו גבור אינו יכול לעמוד בפני רבים.

↩ חזרה לטקסט
1891

גביל לתורא וכו' – בלול (מספוא) לשור, בלול לשוורים; כלו' באותו טורח שאתה מגבל מספוא לפני שור אחד אתה יכול לגבל לפני שנים.

↩ חזרה לטקסט
1892

גברי גברין וכו' – דאגה הורגת גבורים שבגבורים.

↩ חזרה לטקסט
1893

גברא אגברא וכו' – מקשה אתה מאדם על חברו?

↩ חזרה לטקסט
1894

גברא דטרקיה וכו' – אדם שנעל את דלתו ואבד לו מפתחו.

↩ חזרה לטקסט
1895

גברא דנשי וכו' – אדם שהרגוהו נשים אין דין ואין דיין; כלו' דמו בראשו.

↩ חזרה לטקסט
1896

גברא דרחצנא וכו' – אדם שבטחתי בו הרים את אגרופו ועמד (עלי להכותני).

↩ חזרה לטקסט
1897

גברא קטילא קטל – אדם הרוג הרג.

↩ חזרה לטקסט
1898

גברא רבא וכו' – אדם גדול אמר דבר אל תשחק עליו.

↩ חזרה לטקסט
1899

גברי בעי וכו' – הגברים צריכים חיים ונשים אינן צריכות חיים?

↩ חזרה לטקסט
1900

גבשושית – תל עפר קטן.

↩ חזרה לטקסט
1901

דומה עליו – על הזקן.

↩ חזרה לטקסט
1902

המעשה – המביא אחרים לידי מעשי צדקה.

↩ חזרה לטקסט
1903

העושה מאהבה – העושה מצוה מאהבת הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
1904

שדוחה "לא תעשה" – שמותר לעבור על מצות "לא תעשה" משום כבוד הבריות.

↩ חזרה לטקסט
1905

מצוה ועושה – מי שמקיים דבר מפני שנצטוה לעשותו.

↩ חזרה לטקסט
1906

גדול מרבן שמו – אלו מן הראשונים שקרואים בשמם בלבד (כגון הלל, שמאי וכדומה) גדולים מאלו שנקראים בשם "רבן".

↩ חזרה לטקסט
1907

גדולה אונאת וכו' – גדול ענשו של המצער את חברו בדברים.

↩ חזרה לטקסט
1908

לגימה – סעודה.

↩ חזרה לטקסט
1909

לשמה – לשם מצוה.

↩ חזרה לטקסט
1910

גדיים שהנחת – כלו' הצעירים.

↩ חזרה לטקסט
1911

גוד או אגוד – משוך או אמשוך; כלו' קנה אתה את חלקי או מכור לי את חלקך, כך אומר לחברו שותף שרוצה לחלוק.

↩ חזרה לטקסט
1912

גוזמא וכו' – פעמים שהתנא שונה לשון של גוזמא והפלגה.

↩ חזרה לטקסט
1913

גולירין – אנשי הצבא הפשוטים.

↩ חזרה לטקסט
1914

גופא דעובדא וכו' – עיקר המעשה היאך היה?

↩ חזרה לטקסט
1915

גור טב וכו' – גור כלב טוב לא תגדל מכלב רע.

↩ חזרה לטקסט
1916

עבידא דבטלה – עשויה להבטל.

↩ חזרה לטקסט
1917

גחלת כמה וכו' – גחלת כשמניחין אותה הולכת ועוממת.

↩ חזרה לטקסט
1918

גיורא וכו' – גר עד עשרה דורות לא תבזה ארמי (נכרי) לפניו.

↩ חזרה לטקסט