הערות וביאורים · 1680–1739
1680שאין לו שעה – של גדולה.
1681פקוח נפש – הצלת נפש האדם.
1684אין מזכירין – כלו' אין מביאין ראיה מזה.
1685אין מזל לישראל – אינם תלויים במזל.
1686כמלא נימא – כמלוא השערה.
1687אין מעוט וכו' – כשבאים בתורה שני מעוטים (מלות שהוראתן למעט
כגון: אך, רק) זה אחר זה, הכוונה לרבות ולא למעט.
1689קפה של שרצים – כלו' פסול במשפחה.
1690אין מוקדם וכו' – לא הקפידה תורה על סדר הפרשיות, ויש
שהמאוחרות בסדר נאמרו תחילה.
1691אין מראין וכו' – בחלום.
1694אין משיבין וכו' – אין מקשין על גדול בתורה לאחר שמת.
1695אין משיבין וכו' – אין השליח משיב תשובה לשולחו בזמן שאינו
יכול להשיב אלא תשובה רעה.
1696נסיב – נלקח, ועי' סי' רו.
1697אין סכין וכו' – כלו' הלמוד בחבורה מחדד את השכל.
1699אין צווי וכו' – כל "צַו" שבתורה אינו אלא לזרוז במקום שיש
חסרון כיס והפסד ממון.
1700אין קטא וכו' – אם ירויח ירויח פחם (כלו' דבר מועט) ואם יפסיד
יפסיד מרגליות (דבר יקר).
1702רואה את הנגעים – לענין טומאה וטהרה.
1703אין רבוי וכו' – כשנאמרו בתורה שתי מלות שהוראתן רבוי (כגון:
אף, גם) זו אחר זו הכוונה למעט.
1705בעפר פירו – בעפר חורו, במאורתו, שהוא בקי במוצאיו ומובאיו
ואינו ניצוד; וכן דבר שאדם רגיל ובקי בו אינו נכשל בו.
1706זרזירים – מיני עורבים, שאין שלום ביניהם.
1708אין תוכו כברו – אין הוא בתוכו כמו שנראה על־פי מראהו
החיצוני.
1710אית דידע וכו' – יש שיודע לחרוז (מרגליות) ואינו יודע לקדוח
(לנקוב), אבל אני הייתי חורז ואני הייתי קודח.
1711אית דינא וכו' – יש דין ויש דיין.
1712אית תחומין כו' – כלום יש תחומים במעים לידע איזה מן הבנים
חביב יותר?
1713אכול בצל וכו' – כלו' הוי מסתפק במועט ותשב לבטח בצל קורתך
ולא תצטרך למכור ביתך, והוא לשון נופל על לשון.
1714אכלית וכו' – האכלת, השקית (את האורח) – לַוֵהו.
1715אכף ימא וכו' – על שפת הים הסנה ברוש; כך היה אדם שדר בשפת
הים משתבח במקומו, שאפילו הסנאים שם כברושים במקומות אחרים, שחן מקום
על יושביו.
1717אל תאמן בעצמך – בצדקתך.
1718אל תבשל וכו' – כלו' אל תקח אשה שהיתה אשת חברך.
1719אל תדין את חברך – לכף חובה.
1720מפליג – מרחיק, שלא תאמר על שום דבר: אי אפשר לו שיבוא.
1724המקור צריך להיות: שם ב' ד' ולא כפי שכתוב (הערת פרויקט
בן־יהודה).
1725אל תתיאש וכו' – כלו' אל תבטח ביותר שלא יבוא עליך עונש.
1726אלו ואלו – דברי בעלי מחלוקת בתורה.
1727אליה וקוץ בה – האליה שמנה אבל יש בה קוץ; והנמשל לדבר טוב
שיש בו קצת רע.
1728אלמלא עליא וכו' – אלמלא העלים שבגפן לא התקיימו האשכולות;
כלו', אלמלא עמי הארצות שטורחים במלאכה ובמזונות לא היו תלמידי חכמים
מתקיימים.
1729אלקפתא וכו' – השר אחז בי וריחו בא לידי; כלו', נתבשמתי ממנו.
והנמשל לאדם שמתגאה בקרבתו של אדם גדול.
1730אם אין אני וכו' – אם אין אני טורח בשביל עצמי, מי יטרח
בשבילי?
1731וכשאני לעצמי וכו' – וכשאני משתדל בשביל עצמי בלבד, מה אני –
מה כחי ומה תועלת בי?
1732אם אין גדיים וכו' – כלו' אם אין קטנים אין גדולים.
1733הבדלה מנין – בלא דעה אין להבחין בין דבר לחברו.
1735טול קיסם – הסר שבב קטן של עץ; כלו' עבירה קטנה.
1736מבין עיניך – נ"א: "מבין שניך".
1737קורה – כלו' עבירה גדולה.
1738אם אמר לך וכו' – אם אמר לך אחד: אזנך של חמור (כלו' שוטה
אתה) אל תחוש, שנים – עשה לך רסן.
1739דגי רקק – דגים קטנים שבאגם.