📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1620–1679

1620

אי את גבור וכו' – אם גבור אתה הרי הדוב לפניך, קום נצחהו.

↩ חזרה לטקסט
1621

אי אתם נכוים וכו' – כלו' אי אתם מבינים אפילו ברמיזה גדולה.

↩ חזרה לטקסט
1622

אי בר אחתך וכו' – אם בן אחותך גובה מכס, ראה שלא תעבור לפניו בשוק; כלו' התרחק מבעל משרה אפילו הוא קרובך.

↩ חזרה לטקסט
1623

אי דיקינן וכו' – אילו היינו מדקדקים כל כך לא היינו לומדים.

↩ חזרה לטקסט
1624

אי דלית דורא וכו' – אם תשא עמי את המשא אשאנו, ואם לא – לא אשאנו; כלו' אין אדם מכניס עצמו בעסק שיש בו חשש הפסד אלא אם כן חברו משתתף עמו.

↩ חזרה לטקסט
1625

אי חזיא לך וכו' – אם הדבר ראוי לך לא ילך ממך.

↩ חזרה לטקסט
1626

אי חקלאי מלכא וכו' – אם יעָשה איש שדה מלך לא ירד הסל מצוארו (כדרך האכרים שמביאים ירקות לעיר בסלים); כלו' לא יזוז ממנהגיו שהורגל בהם.

↩ חזרה לטקסט
1627

אי לא חזי וכו' – אם לא ראיתם את הארי, רואים אתם את רבצו.

↩ חזרה לטקסט
1628

אי לא עבדת וכו' – אם לא עשית – לא עשית, ואם עשית היה לך לעשות כשם שנצטוית.

↩ חזרה לטקסט
1629

אי לא קטלת וכו' – אם לא הרגת אל תפחד; כלו' אם לא חטאת אין לך לירוא.

↩ חזרה לטקסט
1630

אי לאו דדלאי וכו' – לולא הגבהתי לך את החרס, כלום היית מוצא את המרגלית תחתיו? נ"א: "לא משכחת".

↩ חזרה לטקסט
1631

אי לאו עכברא וכו' – אם לא העכבר, החור מנין לו? כלו' אם לא יגנוב הגנב לא ימצאו הקבלנים (הקונים מן הגנב) מה לקנות.

↩ חזרה לטקסט
1632

אי משום הא וכו' – אם משום כך אין הוכחה; כלו' אין מכאן ראיה מכרעת.

↩ חזרה לטקסט
1633

אי סיפא וכו' – אם גבור (איש חרב) לא סופר, ואם סופר לא גבור; כלו' אין אדם יכול לעסוק בתורה ומלחמה כאחד.

↩ חזרה לטקסט
1634

אידי דזוטר וכו' – בשביל שהוא קטן יאבד.

↩ חזרה לטקסט
1635

איהו בקרי וכו' – הוא (הבעל) בדלועים ואשתו בקשואים; כלו' האשה עושה מעשה מעין מעשה הבעל.

↩ חזרה לטקסט
1636

איהו לא חזי וכו' – הוא אינו רואה ומזלו רואה; כלו' פעמים שלבו של אדם מרגיש מה שאינו רואה בעיניו.

↩ חזרה לטקסט
1637

את הנולד – מה שעתיד לצאת ממעשיו.

↩ חזרה לטקסט
1638

השמח בחלקו – מסתפק במה שיש לו.

↩ חזרה לטקסט
1639

איכא דניחא וכו' – יש מי שרוצה יותר בחומץ ואינו רוצה ביין.

↩ חזרה לטקסט
1640

מפגיע – מין שרץ קטן.

↩ חזרה לטקסט
1641

בכפיפה אחת – בקופה אחת, במקום אחד.

↩ חזרה לטקסט
1642

ולא לו – בשביל אחרים.

↩ חזרה לטקסט
1643

מעמיד עצמו – שולט בעצמו.

↩ חזרה לטקסט
1644

משטה – מהתל.

↩ חזרה לטקסט
1645

נוקף – נוגף.

↩ חזרה לטקסט
1646

אין אדם נתפס וכו' – אין תופסין ודנין אותו על דבורו בשעת צערו.

↩ חזרה לטקסט
1647

על דברי תורה – על אמיתות דברי תורה.

↩ חזרה לטקסט
1648

אא"כ נכשל בהם – שאז הוא משתדל לרדת לעמקם של הדברים.

↩ חזרה לטקסט
1649

אין אומרין בקרו גמל וכו' – כלו' אין מבקרין בהמה טמאה לקרבן אלא כשרה.

↩ חזרה לטקסט
1650

אין אזל רישא וכו' – אם הלך לו הראש מה מועיל הגוף?

↩ חזרה לטקסט
1651

אין אנו אחראין וכו' – אין אחריותם של הרמאים עלינו.

↩ חזרה לטקסט
1652

אין ארי נוהם וכו' – כלו' על פי רוב חוטאים מרוב טובה.

↩ חזרה לטקסט
1653

אין בודקין למזונות – הזקוק למזונות אין בודקין אותו אם ראוי הוא לכך.

↩ חזרה לטקסט
1654

אין בודקין מן וכו' – כהן ששמש במזבח אין בודקין באבותיו אלא מעמידין אותו על חזקתו.

↩ חזרה לטקסט
1655

בור – איש ריק מתורה.

↩ חזרה לטקסט
1656

אין בי"ד שקול – אין עושים בי"ד זוגות, אלא אחד מכריע.

↩ חזרה לטקסט
1657

בן דוד – משיח.

↩ חזרה לטקסט
1658

באזמל – בסכין החותכת בו.

↩ חזרה לטקסט
1659

בבן מינו – על ידי שנותנין עץ בגרזן לבית־יד.

↩ חזרה לטקסט
1660

מחוליתו – מחולית עפרו שחופרין מתוכו.

↩ חזרה לטקסט
1661

הסמוי מן העין – הנעלם.

↩ חזרה לטקסט
1662

אין הולכין בממון – בעניני ממון, במקום שיש ספק.

↩ חזרה לטקסט
1663

נשכר – משתכר, מרויח.

↩ חזרה לטקסט
1664

הנדון – הדבר שדנין בו.

↩ חזרה לטקסט
1665

הבל תינוקות – הבל פיהם היוצא בשעת לימודם.

↩ חזרה לטקסט
1666

בטרוניא – בתלונה ובעלילה; בשמ"ר לד הגי': "בטרחות".

↩ חזרה לטקסט
1667

מקפח – עושק.

↩ חזרה לטקסט
1668

אין הקומץ וכו' – כלו' אין ספוק קטן משביע צורך גדול.

↩ חזרה לטקסט
1669

מקטרג – מסטין.

↩ חזרה לטקסט
1670

אין ולאו וכו' – הדבר רפה בידו ואינו ברור לפניו ומשיב הן ולאו כאחד.

↩ חזרה לטקסט
1671

חבוש – אסור בבית האסורים.

↩ חזרה לטקסט
1672

אין חבין וכו' – אין עושים דבר שהוא לחובתו.

↩ חזרה לטקסט
1673

בקשי־קשיים – בקושי גדול.

↩ חזרה לטקסט
1674

בפלך – כלו' בטויה.

↩ חזרה לטקסט
1675

אין חמור נוהק וכו' – עי' סי' רי"ג.

↩ חזרה לטקסט
1676

פלטיא – רחוב.

↩ חזרה לטקסט
1677

במי – נ"א: "במה".

↩ חזרה לטקסט
1678

סוף – בסוכה כז הגי': "קצבה".

↩ חזרה לטקסט
1679

אין לו שמירה וכו' – בשור המועד נאמר, שאין לו שמירה אלא שחיטה.

↩ חזרה לטקסט