הערות וביאורים · 1561–1619
1561אגב זריזותיהו וכו' – משום שעושין בזריזות נשפך.
1562אגרא דבי הלולי מלי – שכר בית המשתה שיחת דברים. כלומר כל
המרבה בשיחה בבית משתה חתנים שכרו מרובה, שהשיחה מרבה שמחה.
1563אגרא דבי טמיא וכו' – שכר בית האבל השתיקה, שיפה השתיקה
לאבלים.
1565צדקתא – הצדקה שנותנין.
1566אדאזל וכו' – עד שהלך נמכר.
1567אדחלא וכו' – בעוד החול (של הדרך) על רגליך מכור מכרך; כלו'
הזדרז לעשות דבר בעתו.
1568אדלא אבידנא וכו' – מה שלא אבד לי אני מבקש; ועל הזקן נאמר,
שגופו כפוף ונראה כמבקש אבידה.
1569אדלה יומא וכו' – עלה היום עלה החולה (ממטתו); כלו' עם זריחת
1570החמה יִרְוַח לחולה.
בהול – דואג וחושש יותר מדאי.
1571באספמיא – שם עיר; כלו' במקום רחוק.
1572אדם מועד וכו' – אדם מוזהר ועומד תמיד שלא יביא נזק לאחרים,
ואם הזיק חייב לשלם נזק שלם אפילו בפעם ראשונה, ואינו יכול לומר: שוגג
הייתי.
1573בקב שלו – כלו' במועט משל עצמו.
1574מתשעה קבים – כלו' מהרבה.
1575אדמגרמיתו וכו' – עד שאתם מגרמים עצמות אצל אביי, בואו ואכלו
בשר שמן אצל רבא; כך היה אומר רב אדא בר אבא לתלמידים: מוטב לכם ללמוד
אצל רבא, שתורתו יפה משל אביי.
1576אדמוקדך וכו' – בעוד שהאש בוערת לך וכרות את הדלעת וצלה; כלו'
אל תדחה דבר לאחר זמנו.
1577אהבה דוחקת וכו' – כלו' אין מקום צר לאוהבים.
1578אהבה מקלקלת וכו' – בשביל אהבה אדם עשוי לעבור על מנהגו ומנהג
העולם.
1579או חברותא וכו' – או חברת רעים או מיתה.
1581או צלוב – תלוי; כלו' יהודי צריך להיות מוכן ליהרג על דתו.
1582או כנוס או פטור – כך אומרים לאדם שארש את האשה ואינו רוצה
לישא אותה.
1583אוגיר בדנקא וכו' – השכיר עצמו בדנקא (מטבע קטן של ששית הזוז)
ואוכל בזוז?
1584אוזא בזוזא וכו' – האווז נמכר בזוז וריאה שלו בארבעה זוזים.
1585אוי לאזנים – בשו"ט י"ז הגי': "אוי להן לאזנים".
1588קברניטה – המנהיג של הספינה.
1589מן הנצעק – מזה שצועקין עליו.
1590אוי לזה – בירוש' סוכה ו' הגי': אוי לו לזה".
1591סניגורו קטיגורו – המליץ שלו נעשה מסטינו.
1592אוי לי אם אמר וכו' – כלו' בין כך ובין כך קשה לי.
1593אוי לי מיוצרי וכו' – אם אחטא אוי לי מיוצרי (מבוראי) ואם לא
אחטא אוי לי מיצרי (מיצר־הרע שלי); בעיר' י"ח הגי' להיפך: "אוי לי
מיצרי, אוי לי מיוצרי".
1594אוירא דארץ ישראל – האויר של א"י; כלו' ישיבה בא"י.
1595אוכל דג וכו' – משל ידוע הוא: עבד הביא לאדוניו דג מבאיש מן
השוק, גזר עליו האדון אחד משלשה אלו: או שיאכל הדג או ילקה מאה מלקות
או יתן מאה מנה. אמר העבד: הריני אוכל; לא הספיק לגמור אכילתו עד שאמר:
הריני לוקה; כשלקה ששים אמר: הריני משלם מאה מנה – נמצא לקה בשלשתם.
1596אוכל סריות – מאכלים מבאישים.
1598בלוס – מעורבב, של מינים שונים.
1599אוקיר לאסיך וכו' – כבד את רופאך עד שלא תצטרך לו; כלו' שמע
בעצתו כדי שלא תבוא לידי חולי.
1600אורחן רחיקא וכו' – דרכנו רחוקה וחברתנו נעימה; כלו' ינעם לנו
לילך ביחד.
1601אוריתא וכו' – התורה היא שמביאתו לידי כעס.
1602אזל סומקא וכו' – מי שמתבייש הולכת האדמימות מעל פניו ובאה
הלבנינות.
1603אזלת וכו' – הלכת לעיר לך במנהגיה.
1604אזנים לכותל – כלו' אין לגלות סוד אפילו בבית, שסופו להגלות.
1605אחרון אחרון וכו' – מי שהוא אחרון בסדר חביב ביותר.
1606אטו אנן קטלי וכו' – וכי קוצצי קנים באגם אנו; כלו' וכי
הדיוטים אנו?
1607אטו בקבא וכו' – וכי דבוק אני בכם בקב של שעוה?
1608אטו ברשיעי וכו' – וכי עוסקים אנו ברשעים?
1610אטו כי רוכלא וכו' – וכי ילך ויחשוב כרוכל, המחשב ומונה את
סחורותיו?
1611אטו כלהו בחדא וכו' – וכי באריגה אחת ארגתם את כולם? כלו' למה
אתה כולל דברים שונים זה מזה בכלל אחד?
1612אטו כל דלא ידע וכו' – וכי מי שאינו יודע דבר זה אינו אדם
גדול?
1613אטו לא ידענא וכו' – וכי אני איני יודע שאמרתי יפה.
1614אטו מלתא וכו' – כלום דבר קל הוא? ויש דוגמתו בלשון המשנה:
"וכי קלה היא זו?"
1615אי אגרא וכו' – אם שכר אין בטלה; כלו' אם נותנין שכר אין
להתבטל.
1616בלא חדוש – בדברי תורה.
1619בורסקי – מעבד עורות, שריחם רע.