📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1561–1619

1561

אגב זריזותיהו וכו' – משום שעושין בזריזות נשפך.

↩ חזרה לטקסט
1562

אגרא דבי הלולי מלי – שכר בית המשתה שיחת דברים. כלומר כל המרבה בשיחה בבית משתה חתנים שכרו מרובה, שהשיחה מרבה שמחה.

↩ חזרה לטקסט
1563

אגרא דבי טמיא וכו' – שכר בית האבל השתיקה, שיפה השתיקה לאבלים.

↩ חזרה לטקסט
1564

תעניתא – תענית.

↩ חזרה לטקסט
1565

צדקתא – הצדקה שנותנין.

↩ חזרה לטקסט
1566

אדאזל וכו' – עד שהלך נמכר.

↩ חזרה לטקסט
1567

אדחלא וכו' – בעוד החול (של הדרך) על רגליך מכור מכרך; כלו' הזדרז לעשות דבר בעתו.

↩ חזרה לטקסט
1568

אדלא אבידנא וכו' – מה שלא אבד לי אני מבקש; ועל הזקן נאמר, שגופו כפוף ונראה כמבקש אבידה.

↩ חזרה לטקסט
1569

אדלה יומא וכו' – עלה היום עלה החולה (ממטתו); כלו' עם זריחת

↩ חזרה לטקסט
1570

החמה יִרְוַח לחולה.

בהול – דואג וחושש יותר מדאי.

↩ חזרה לטקסט
1571

באספמיא – שם עיר; כלו' במקום רחוק.

↩ חזרה לטקסט
1572

אדם מועד וכו' – אדם מוזהר ועומד תמיד שלא יביא נזק לאחרים, ואם הזיק חייב לשלם נזק שלם אפילו בפעם ראשונה, ואינו יכול לומר: שוגג הייתי.

↩ חזרה לטקסט
1573

בקב שלו – כלו' במועט משל עצמו.

↩ חזרה לטקסט
1574

מתשעה קבים – כלו' מהרבה.

↩ חזרה לטקסט
1575

אדמגרמיתו וכו' – עד שאתם מגרמים עצמות אצל אביי, בואו ואכלו בשר שמן אצל רבא; כך היה אומר רב אדא בר אבא לתלמידים: מוטב לכם ללמוד אצל רבא, שתורתו יפה משל אביי.

↩ חזרה לטקסט
1576

אדמוקדך וכו' – בעוד שהאש בוערת לך וכרות את הדלעת וצלה; כלו' אל תדחה דבר לאחר זמנו.

↩ חזרה לטקסט
1577

אהבה דוחקת וכו' – כלו' אין מקום צר לאוהבים.

↩ חזרה לטקסט
1578

אהבה מקלקלת וכו' – בשביל אהבה אדם עשוי לעבור על מנהגו ומנהג העולם.

↩ חזרה לטקסט
1579

או חברותא וכו' – או חברת רעים או מיתה.

↩ חזרה לטקסט
1580

ארמאי – נכרי.

↩ חזרה לטקסט
1581

או צלוב – תלוי; כלו' יהודי צריך להיות מוכן ליהרג על דתו.

↩ חזרה לטקסט
1582

או כנוס או פטור – כך אומרים לאדם שארש את האשה ואינו רוצה לישא אותה.

↩ חזרה לטקסט
1583

אוגיר בדנקא וכו' – השכיר עצמו בדנקא (מטבע קטן של ששית הזוז) ואוכל בזוז?

↩ חזרה לטקסט
1584

אוזא בזוזא וכו' – האווז נמכר בזוז וריאה שלו בארבעה זוזים.

↩ חזרה לטקסט
1585

אוי לאזנים – בשו"ט י"ז הגי': "אוי להן לאזנים".

↩ חזרה לטקסט
1586

עסה – בצק.

↩ חזרה לטקסט
1587

שהנחתום – שהאופה.

↩ חזרה לטקסט
1588

קברניטה – המנהיג של הספינה.

↩ חזרה לטקסט
1589

מן הנצעק – מזה שצועקין עליו.

↩ חזרה לטקסט
1590

אוי לזה – בירוש' סוכה ו' הגי': אוי לו לזה".

↩ חזרה לטקסט
1591

סניגורו קטיגורו – המליץ שלו נעשה מסטינו.

↩ חזרה לטקסט
1592

אוי לי אם אמר וכו' – כלו' בין כך ובין כך קשה לי.

↩ חזרה לטקסט
1593

אוי לי מיוצרי וכו' – אם אחטא אוי לי מיוצרי (מבוראי) ואם לא אחטא אוי לי מיצרי (מיצר־הרע שלי); בעיר' י"ח הגי' להיפך: "אוי לי מיצרי, אוי לי מיוצרי".

↩ חזרה לטקסט
1594

אוירא דארץ ישראל – האויר של א"י; כלו' ישיבה בא"י.

↩ חזרה לטקסט
1595

אוכל דג וכו' – משל ידוע הוא: עבד הביא לאדוניו דג מבאיש מן השוק, גזר עליו האדון אחד משלשה אלו: או שיאכל הדג או ילקה מאה מלקות או יתן מאה מנה. אמר העבד: הריני אוכל; לא הספיק לגמור אכילתו עד שאמר: הריני לוקה; כשלקה ששים אמר: הריני משלם מאה מנה – נמצא לקה בשלשתם.

↩ חזרה לטקסט
1596

אוכל סריות – מאכלים מבאישים.

↩ חזרה לטקסט
1597

ככר – לחם.

↩ חזרה לטקסט
1598

בלוס – מעורבב, של מינים שונים.

↩ חזרה לטקסט
1599

אוקיר לאסיך וכו' – כבד את רופאך עד שלא תצטרך לו; כלו' שמע בעצתו כדי שלא תבוא לידי חולי.

↩ חזרה לטקסט
1600

אורחן רחיקא וכו' – דרכנו רחוקה וחברתנו נעימה; כלו' ינעם לנו לילך ביחד.

↩ חזרה לטקסט
1601

אוריתא וכו' – התורה היא שמביאתו לידי כעס.

↩ חזרה לטקסט
1602

אזל סומקא וכו' – מי שמתבייש הולכת האדמימות מעל פניו ובאה הלבנינות.

↩ חזרה לטקסט
1603

אזלת וכו' – הלכת לעיר לך במנהגיה.

↩ חזרה לטקסט
1604

אזנים לכותל – כלו' אין לגלות סוד אפילו בבית, שסופו להגלות.

↩ חזרה לטקסט
1605

אחרון אחרון וכו' – מי שהוא אחרון בסדר חביב ביותר.

↩ חזרה לטקסט
1606

אטו אנן קטלי וכו' – וכי קוצצי קנים באגם אנו; כלו' וכי הדיוטים אנו?

↩ חזרה לטקסט
1607

אטו בקבא וכו' – וכי דבוק אני בכם בקב של שעוה?

↩ חזרה לטקסט
1608

אטו ברשיעי וכו' – וכי עוסקים אנו ברשעים?

↩ חזרה לטקסט
1609

בשופטני – בשוטים.

↩ חזרה לטקסט
1610

אטו כי רוכלא וכו' – וכי ילך ויחשוב כרוכל, המחשב ומונה את סחורותיו?

↩ חזרה לטקסט
1611

אטו כלהו בחדא וכו' – וכי באריגה אחת ארגתם את כולם? כלו' למה אתה כולל דברים שונים זה מזה בכלל אחד?

↩ חזרה לטקסט
1612

אטו כל דלא ידע וכו' – וכי מי שאינו יודע דבר זה אינו אדם גדול?

↩ חזרה לטקסט
1613

אטו לא ידענא וכו' – וכי אני איני יודע שאמרתי יפה.

↩ חזרה לטקסט
1614

אטו מלתא וכו' – כלום דבר קל הוא? ויש דוגמתו בלשון המשנה: "וכי קלה היא זו?"

↩ חזרה לטקסט
1615

אי אגרא וכו' – אם שכר אין בטלה; כלו' אם נותנין שכר אין להתבטל.

↩ חזרה לטקסט
1616

בלא חדוש – בדברי תורה.

↩ חזרה לטקסט
1617

לבר – לתבואה.

↩ חזרה לטקסט
1618

בסם – סוחר בשמים.

↩ חזרה לטקסט
1619

בורסקי – מעבד עורות, שריחם רע.

↩ חזרה לטקסט