הערות וביאורים · 1261–1320
1261תן לי ואוכל – מן הטחולים.
1262לוי למפרע – מסופו לראשו: יול.
1263טעם דלי וכו' – לחש הוא.
1265וקורטסא – נייר של מוכין.
1267המרזב – צינור המקלח מים מן הגג.
1269תרדין – מין ירק (שפִּינאַט).
1270קנובים – קצוצים חתיכות חתיכות.
1271פרידא – מין פרי (ברוסט־בעערע).
1272כנתא פטירתא – קרבים של בהמה בכורה שהיתה פטר רחם לאמה.
1276שום יחידי – שאין בו צלעות אלא שדרה אחת.
1278שפה של עיסה – מסגרת של בצק סביב צפורן אגודלו.
1279ויזהר לבשרו – שלא יגע אותו שום בבשרו.
1280לברסם – לדלקת העור; וי"מ: מחלת נזילת החוטם. גירסה אחרת:
"כרסם".
1281כפסתק – כשיעור פסתק (מין פרי של בטנים).
1282נשדור – (אַממאָניאק).
1283חלבנה – מין שרף היוצא מעץ ידוע (גאלבאנום).
1285נטלא בת מחוזא – כד קטן של עיר מחוזא מחזיק רביעית.
1286צלול – זך, שאינו אדום.
1287יתבשלו כולם – שהנשדור קשה מכולם לבישול.
1288קלחי כרוב – בדי כרוב (קאָהל).
1290מרמהין – מין עץ (מאיאראן); וי"ג: "מרמהוז".
1292בנטף – בצרי, מין שרף הנוטף מעץ.
1293ועד כמה שאפשר – ברפואה אחרת.
1296ויטיח בתנור – ידביק בכתלי התנור.
1298קפיזין – כלי מחזיק שלש רביעיות לוג.
1299קורטמי חוחים – זרעונים של כרכום הבר.
1300לנערותי – לכח בחרותי.
1301חולשת הלב – והוא נוח להתעלף.
1302יביא צפיעי בקר – גללים יבשים שמסיקין בהם ויצלה עליהם את
הבשר.
1303של ניסן – שיוצאין מן הבקר בחודש ניסן.
1304סיב של דקל – כמין צמר הגדל בקליפת הדקל.
1305הפצע – מכת חרב זבת דם.
1306שחלים – מין ירק (גארטענקרעסע).
1307להעלות בשר – מה יעשה כדי להעלות בשר על הפצע.
1309ענב – אבעבוע בעינים הדומה לענב.
1310שליח מלאך המות – כלו' חולי שיש בו סכנת מיתה.
1311פיגם – מין עשב (רויטע).
1312בטיליא – מין יין חריף.
1313בינתים – לפי שעה, עד שהוא שוהה להכין רפואה זו יעשה קלה
ממנה.
1314ענב בן מינו – ענב מענבי הגפן דומה בגדלו ובמראיתו לענב העין.
1315סימטא – מין נפח (געשוויר) שעומד בבשר האדם.
1316שליח של חמה – תחלת קדחת היא.
1317באצבע צרדה – באצבע האמצעית. מניחה תחת ראש האגודל ושומטה בכח
ומכה בה על הנפח כדי לרככו.
1318שתי וערב – לאורך ולרוחב להוציא את הליחות שבו.
1319כשלא הלבין ראשו – של הנפח ולא נתבשל עדיין להוציא ליחות.
1320חש בפקע – חלה בפי הטבעת.