📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1201–1260

1201

באבר – בעופרת.

↩ חזרה לטקסט
1202

משאך עלי וכו' – כלו' כשם שמשאך עלי כך תעבור הקדחת ממני אליך.

↩ חזרה לטקסט
1203

לקדחת שלישית – שבאה אחת לשלשה ימים.

↩ חזרה לטקסט
1204

קיסמים – שבבי עץ.

↩ חזרה לטקסט
1205

שבעה אפרים – שבעה מיני אפר.

↩ חזרה לטקסט
1206

שבעה עפרים – שבעה מיני עפר.

↩ חזרה לטקסט
1207

שבעה כפרים – שבעה מיני כופר (זפת) שזופתים בהם את הספינות.

↩ חזרה לטקסט
1208

לקדחת צמרת – מין קדחת שמחממת את הבשר.

↩ חזרה לטקסט
1209

יחרוק – יעשה חקיקה בסנה.

↩ חזרה לטקסט
1210

שמות ג', ב, ג.

↩ חזרה לטקסט
1211

שם שם, ד.

↩ חזרה לטקסט
1212

שם שם, ה.

↩ חזרה לטקסט
1213

וכשפסקה – הקדחת.

↩ חזרה לטקסט
1214

ויכפפנו – יכוף את הסנה במקום החקיקה.

↩ חזרה לטקסט
1215

בזבזיה וכו' – שמות המלאכים של שחין על שם שקורעים וממסמסים את הבשר.

↩ חזרה לטקסט
1216

עינך בך – שתהא עומד בעינך (במראיך) ולא תאדים יותר.

↩ חזרה לטקסט
1217

מקומך בך – שלא תתפשט יותר.

↩ חזרה לטקסט
1218

זרעך כקלוט – כמי שנקלט זרעו ואינו מוליד.

↩ חזרה לטקסט
1219

לכיפה – לחולה הנכפה; והערוך גורס: לכיבא, כלו' לכאב.

↩ חזרה לטקסט
1220

הוית דפקיק וכו' – לחש הוא, כלו' שתהא סתום ולא תשלוט.

↩ חזרה לטקסט
1221

ומשומת – שתהא בשמתא (בנדוי).

↩ חזרה לטקסט
1222

כשמגז וכו' – דברי לחש.

↩ חזרה לטקסט
1223

קרקפתו – קדקדו.

↩ חזרה לטקסט
1224

בר שיריקאי־פנדאי – שם השד.

↩ חזרה לטקסט
1225

כרשין – חציר, מין ירק.

↩ חזרה לטקסט
1226

קורדיקוס – חולי של עצבות ורוח רעה.

↩ חזרה לטקסט
1227

אדום – כחוש בלא שומן.

↩ חזרה לטקסט
1228

מזוג – מעורב במים.

↩ חזרה לטקסט
1229

כוז – כד קטן; כלו' החולה ישתה כד קטן של מים.

↩ חזרה לטקסט
1230

בת שני ימים – קדחת שבאה כל שני ימים.

↩ חזרה לטקסט
1231

הקזה – רפואתו בגרעון דם החולה ע"י הקזה (פתיחת גיד).

↩ חזרה לטקסט
1232

ישנה – מימים רבים.

↩ חזרה לטקסט
1233

ויתננה עליו – את התרנגולת על ראשו של החולה.

↩ חזרה לטקסט
1234

עד שיתדבק – עד שידבק ראשו בתרנגולת.

↩ חזרה לטקסט
1235

לצנה – אם אחזתו צנה.

↩ חזרה לטקסט
1236

ויין חי – שאינו מזוג.

↩ חזרה לטקסט
1237

תאשור – מין ארז.

↩ חזרה לטקסט
1238

צפצפה – מין ערבה.

↩ חזרה לטקסט
1239

ויבל – מין צמח (צינאדאן).

↩ חזרה לטקסט
1240

וישלקם – ויבשלם.

↩ חזרה לטקסט
1241

ורד – מין שושנה.

↩ חזרה לטקסט
1242

עליו בשורה אחת – העלים שלו בגבעול בשורה אחת זה למעלה מזה.

↩ חזרה לטקסט
1243

לצלחית – לכאב חצי הראש (מיגרענע).

↩ חזרה לטקסט
1244

צד זה שהוא חש בו – הדם יזוב על חצי הראש שהכאב שם.

↩ חזרה לטקסט
1245

ויזהר בדמו – שלא יטפטף לתוך עיניו.

↩ חזרה לטקסט
1246

ויתלנו – את התרנגול.

↩ חזרה לטקסט
1247

לברקית – חולי העין (שטאר).

↩ חזרה לטקסט
1248

גוונים – צבעים.

↩ חזרה לטקסט
1249

כחול – מין צבע לעין.

↩ חזרה לטקסט
1250

ומנה אחת ממנו – מן העקרב.

↩ חזרה לטקסט
1251

מכחולים – מין כף קטנה שנוטלים בה מן הכחול ונותנין לעין.

↩ חזרה לטקסט
1252

תפקע – תתבקע, תשבר.

↩ חזרה לטקסט
1253

לשברירי לילה – לסנורים.

↩ חזרה לטקסט
1254

אומצין – חתיכות קטנות של בשר.

↩ חזרה לטקסט
1255

ויתנון – בעלי הבתים את האומצין.

↩ חזרה לטקסט
1256

בצנור הדלת – בחור של ציר הדלת, והחולה יבוא ויטול משם.

↩ חזרה לטקסט
1257

טחולים – (מילצע).

↩ חזרה לטקסט
1258

חרס של אומן – כלי חרס שהאומן (הרופא) שופך לתוכו את דם החולה בשעת הקזה.

↩ חזרה לטקסט
1259

הוא מבפנים – החולה הסומא.

↩ חזרה לטקסט
1260

ואדם אחר – פקח.

↩ חזרה לטקסט