📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1141–1200

1141

לול שפן וכו' – דברי לחש הם.

↩ חזרה לטקסט
1142

יקרקש – ידפוק ויקשקש כדי להבריח את השד.

↩ חזרה לטקסט
1143

שברירים – סנוורים.

↩ חזרה לטקסט
1144

שברירי, ברירי וכו' – לחש הוא.

↩ חזרה לטקסט
1145

מזלו רואה – את הסכנה.

↩ חזרה לטקסט
1146

עומד במקום הטנופת – שאסור בקריאת־שמע.

↩ חזרה לטקסט
1147

כליו – בגדיו.

↩ חזרה לטקסט
1148

יפים לתלמוד – לזכרון.

↩ חזרה לטקסט
1149

פת פחמין – אפויה על גבי פחמים.

↩ חזרה לטקסט
1150

ביצה מגולגלת – שמגלגלים אותה באֵפר או בחול רותח עד שנצלית קצת.

↩ חזרה לטקסט
1151

למוד של שבעים שנה – שלמד לפני שבעים שנה.

↩ חזרה לטקסט
1152

אפסר – חבל, מוֹסרה.

↩ חזרה לטקסט
1153

מזוהמא־ליסטרון – מין כף גדולה שבוחשים בה את הקדירה.

↩ חזרה לטקסט
1154

מאמת המים – ממעין המים.

↩ חזרה לטקסט
1155

שמות ט"ו, כו.

↩ חזרה לטקסט
1156

אין לו חלק לעולם־הבא – שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה.

↩ חזרה לטקסט
1157

יוצאין – בשבת ואין בכך משום אסור טלטול.

↩ חזרה לטקסט
1158

בביצת החרגל וכו' – נוהגין היו לתלות על הצואר לסגולת רפואה אחד מן הדברים המנויים כאן.

↩ חזרה לטקסט
1159

מן הצלוב – מן התלוי, שהיו תוקעים מסמרות בצלובים.

↩ חזרה לטקסט
1160

דרכי האמורי – משום "ובחקותיהם (של הגויים) לא תלכו".

↩ חזרה לטקסט
1161

לשחלה – לנזילת האוזן מחמת חולי.

↩ חזרה לטקסט
1162

של חי וכו' – שן של שועל חי תולין למי שישן יותר מדאי.

↩ חזרה לטקסט
1163

לזרף – נפח מכה.

↩ חזרה לטקסט
1164

בלע – מכה בבית הבליעה.

↩ חזרה לטקסט
1165

של אותו מין – של כופר מפורסם באותו הזמן.

↩ חזרה לטקסט
1166

ולא כך – שלא להשתמש בלחש של מין.

↩ חזרה לטקסט
1167

כשגגה שיוצא וכו' – כלו' שנתקיימה הקללה לאחר שנפלטה מפיו.

↩ חזרה לטקסט
1168

קהלת י', ה.

↩ חזרה לטקסט
1169

אני מביא ראיה – שמותר להתרפאות בלחשים.

↩ חזרה לטקסט
1170

ולא פרצת גדרם וכו' – שאסרו להתרפאות בשם הטומאה.

↩ חזרה לטקסט
1171

שם שם, ח.

↩ חזרה לטקסט
1172

אף הוא נחש נשכו – כלו' והרי הנחש נשכו קודם.

↩ חזרה לטקסט
1173

ומה היה לו לומר – מאיזה פסוק אמר להביא ראיה.

↩ חזרה לטקסט
1174

ויקרא י"ח, ה.

↩ חזרה לטקסט
1175

בדבר שדים – ע"י לחשים לשם רפואה.

↩ חזרה לטקסט
1176

שרי שמן וכו' – מיני שדים ששואלין בהם לרפואה ע"י שמן וביצים.

↩ חזרה לטקסט
1177

מפני שמכזבים – לפיכך נמנעים מלשאול בהם.

↩ חזרה לטקסט
1178

יוצאים בקשרים – בשבת.

↩ חזרה לטקסט
1179

פואה – מין צמח שצובעים בו אדום (קראַפּ); והיו קושרים אותו ותולים על הצואר לרפואה.

↩ חזרה לטקסט
1180

אמרה לי אם – אביי יתום היה וקרא לאומנתו "אם".

↩ חזרה לטקסט
1181

שלשה מעמידים וכו' – כשתולין שלשה קשרים מעמידים את החולי שלא יתגבר.

↩ חזרה לטקסט
1182

מרפאים – את החולי.

↩ חזרה לטקסט
1183

והוא – אימתי מועיל.

↩ חזרה לטקסט
1184

נפלה פואה לבור – כלו' אין רפואת הפואה מועילה, שהרי קשה להזהר בכל אלו.

↩ חזרה לטקסט
1185

שיש לו געגועים על אביו – ורוצים להניח דעתו.

↩ חזרה לטקסט
1186

וחילופו סכנה – כשעושין להיפך יש סכנה להבן.

↩ חזרה לטקסט
1187

כל מנינים – כל לחשים שכופלים אותם כמה פעמים ומזכירים בהם שם החולה.

↩ חזרה לטקסט
1188

בשם של האם – שיאמר "פלוני בן פלונית", ולא בשם האב.

↩ חזרה לטקסט
1189

וכל הקשרים בשמאל – כל הקשרים שעושים לרפואה עושים ביד שמאל.

↩ חזרה לטקסט
1190

מנינים מפורשים – לחשים שנתפרש בהם כמה פעמים להכפילם.

↩ חזרה לטקסט
1191

כפירושם – כופלין אותם כמנינם המפורש.

↩ חזרה לטקסט
1192

ושאינם מפורשים – אלא שנאמר בהם סתם להכפילם הרבה פעמים.

↩ חזרה לטקסט
1193

לחמה – לאש קדחת.

↩ חזרה לטקסט
1194

בת יומה – שאוחזתו בכל יום.

↩ חזרה לטקסט
1195

זוז לבן – זוז כסף חדש וצרוף.

↩ חזרה לטקסט
1196

למלחת – למקום משרפות מים, שמוציאין משם מלח.

↩ חזרה לטקסט
1197

וישקול משקלו מלח – יטול מלח כמשקל הזוז.

↩ חזרה לטקסט
1198

בחלל של בית הצואר – יתלה את המלח בצואר תחת החלוק.

↩ חזרה לטקסט
1199

בחוטי שער – בשערות צמר.

↩ חזרה לטקסט
1200

בשפופרת – בקנה.

↩ חזרה לטקסט