📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1021–1080

1021

ליטול עפר וכו' – שעל ידי כך ישלטו בו הכשפים.

↩ חזרה לטקסט
1022

איני – אִין היא, כך הוא?

↩ חזרה לטקסט
1023

פיתום – שמו של מין מכשף זה שמדבר מתחת אצילי ידיו.

↩ חזרה לטקסט
1024

המדבר בפיו – מפורש להלן.

↩ חזרה לטקסט
1025

ידוע – שם חיה אגדית; וי"מ: שם של עצם אחת מעצמות בעלי חיים.

↩ חזרה לטקסט
1026

מיני זכור – זכרות.

↩ חזרה לטקסט
1027

האוחז את העינים – מרמה את העינים, נראה כאילו עושה דבר ואינו עושה כלום.

↩ חזרה לטקסט
1028

יפה לצאת – לדרך.

↩ חזרה לטקסט
1029

ליקח – לקנות.

↩ חזרה לטקסט
1030

למודי ערבי שביעיות וכו' – בערב שנת השמיטה למדין ורגילין להיות חטים יפות.

↩ חזרה לטקסט
1031

עיקורי קטניות וכו' – כלו' העוקר קטניות ואינו קוצרן אינן מתליעות ואינן מרקיבות.

↩ חזרה לטקסט
1032

מנחש זה האומר פתו וכו' – זה שעושה לו סימנים למעשיו לטובה או לרעה.

↩ חזרה לטקסט
1033

אל תתחיל בי – כגון שבא אליו גבאי לגבות ממון ואומר: אל תתחיל בי, שאיני רוצה להיות ראשון בדבר הפסד.

↩ חזרה לטקסט
1034

שחרית הוא וכו' – ולא טוב להתחיל היום בפרעון.

↩ חזרה לטקסט
1035

ויקרא י"ט, כו.

↩ חזרה לטקסט
1036

המנחשים – כשיוצאין לדרך או כשמתחילין בדבר.

↩ חזרה לטקסט
1037

דברים י"ח, יא.

↩ חזרה לטקסט
1038

רוח טהרה – נבואה ורוח הקדש.

↩ חזרה לטקסט
1039

ישעיה כ"ט, ב.

↩ חזרה לטקסט
1040

מן החבורה – שנבראו ע"י אחד מבני החבורה.

↩ חזרה לטקסט
1041

אצבע אלהים – במכת כנים נאמר.

↩ חזרה לטקסט
1042

שמות ח', טו.

↩ חזרה לטקסט
1043

האלהים – לשון שבועה.

↩ חזרה לטקסט
1044

בידוע – ודאי.

↩ חזרה לטקסט
1045

מה תקנתו – של ההולך בדרך שלא יכנס באמצע ולא ינזק.

↩ חזרה לטקסט
1046

אגרת, אזלת וכו' – כלו' אותן השֵׁדות שאתן מתעסקות בהן כבר הרוגות הן בחצי מתנגד, ומין לחש הוא.

↩ חזרה לטקסט
1047

וסותרת כשפיה – מבטלת כשפיה.

↩ חזרה לטקסט
1048

גבשושין – תלים קטנים של עפר.

↩ חזרה לטקסט
1049

לקיטון – לחדר קטן.

↩ חזרה לטקסט
1050

זבחי מתים – זבחים לאלילים שהם מתים.

↩ חזרה לטקסט
1051

שיראה את חכמי ישראל – כדי להציע את דבריו לפניהם.

↩ חזרה לטקסט
1052

אמר להם – ר' יהושע בן חנניה לבני הבית.

↩ חזרה לטקסט
1053

אשה אחת – היא המכשפה שעשתה בכשפיה שלא יוליד הבן.

↩ חזרה לטקסט
1054

מפרסמך – אפרסם את שמך כמכשפה.

↩ חזרה לטקסט
1055

שזרקתם – את הקשרים של הכשוף.

↩ חזרה לטקסט
1056

שר של ים – המלאך הממונה על הים.

↩ חזרה לטקסט
1057

ופלטם – זרק את הקשרים מתוך הים ויכלה להתיר אותם.

↩ חזרה לטקסט
1058

והתפללו עליו – שיוליד.

↩ חזרה לטקסט
1059

וכפו את הכדים – על ראשם, שלא יתלחלחו הבגדים מפני הגשמים.

↩ חזרה לטקסט
1060

יגפף – יחבק.

↩ חזרה לטקסט
1061

אויים, אויים – מלת קריאה שהמכשפים קוראים לבני אומנותם.

↩ חזרה לטקסט
1062

משלכן אני – מכשף כמוכן.

↩ חזרה לטקסט
1063

נגוב – יבש.

↩ חזרה לטקסט
1064

בין הטפין – של הגשם.

↩ חזרה לטקסט
1065

טענו – נשאו.

↩ חזרה לטקסט
1066

ניתר – הותר מן הכשפים.

↩ חזרה לטקסט
1067

וחזר להיות דף וכו' – שהמוכר מכשף היה והפך תחלה דף של גשר לחמור, וע"י המים הותרו הכשפים

↩ חזרה לטקסט
1068

אמר לו – המוכר.

↩ חזרה לטקסט
1069

ואינו בודקו וכו' – שהמים יפים להתרת כשפים.

↩ חזרה לטקסט
1070

שתית – קמח של קליות טרוף במים.

↩ חזרה לטקסט
1071

מנפץ – מנער.

↩ חזרה לטקסט
1072

שיראים – משי.

↩ חזרה לטקסט
1073

סיף – חרב.

↩ חזרה לטקסט
1074

בטבלא – בתוף.

↩ חזרה לטקסט
1075

בגופתא – שם מקום קרוב לצפורי במדרון ההר.

↩ חזרה לטקסט
1076

לאבא – לאבי.

↩ חזרה לטקסט
1077

מעשה הוא – יכול אתה להאמין שזה דבר של ממש.

↩ חזרה לטקסט
1078

שלטונית וכו' – הגדולה במכשפות.

↩ חזרה לטקסט
1079

יאמר כך – לחש לשמירה.

↩ חזרה לטקסט
1080

קרח קרחיכן וכו' – כלו' יהי רצון שתבוא קרחה בשערותיכן וישא הרוח את אבק רגליכן ויפזר את התבלין (הסממנים) שאתן מכשפות בהם.

↩ חזרה לטקסט