📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 901–960

901

ואינה מתבקשת – אין תובע מחמת שובע רב.

↩ חזרה לטקסט
902

שאין שואלים בכלדיים – לדעת את הנולד עפ"י המזל.

↩ חזרה לטקסט
903

דברים י"ח, יג

↩ חזרה לטקסט
904

אין מראין – בחלום.

↩ חזרה לטקסט
905

מהרהורי לבו – ממה שהרהר בו ביום.

↩ חזרה לטקסט
906

דניאל ב', כט.

↩ חזרה לטקסט
907

שם שם, ל.

↩ חזרה לטקסט
908

לא דקל וכו' – כלו' דברים שלא הורגל לראות.

↩ חזרה לטקסט
909

בקופה של מחט – בנקב המחט.

↩ חזרה לטקסט
910

באספמיא – בספרד, כלו' במקום רחוק.

↩ חזרה לטקסט
911

ירמיה כ"ג, כח.

↩ חזרה לטקסט
912

השמש והירח – סימן לאב ואם.

↩ חזרה לטקסט
913

בראשית ל"ז, ט, י.

↩ חזרה לטקסט
914

זכריה י', ב.

↩ חזרה לטקסט
915

במדבר י"ב, ו.

↩ חזרה לטקסט
916

לא מעלין ולא מורידין – כלו' אינם מטיבים ואינם מריעים, שאין בהם ממש.

↩ חזרה לטקסט
917

אחד מששים לנבואה – כלו' קצת אמת יש בו.

↩ חזרה לטקסט
918

שנשנה – שנכפל.

↩ חזרה לטקסט
919

מראין לו חלום רע – כדי שידאג ותהא דאגתו לכפרת עון.

↩ חזרה לטקסט
920

מראין לו חלום טוב – כדי שישמח ויאכל עולמו בחייו.

↩ חזרה לטקסט
921

ושבע ילין וגו' – דרש: מי שלן שבעה לילות ולא נפקד בחלום הרי הוא רע.

↩ חזרה לטקסט
922

משלי י"ט, כג.

↩ חזרה לטקסט
923

תהלים צ"א, י.

↩ חזרה לטקסט
924

כאש לנעורת – כלו' התענית מבטלת חלום רע.

↩ חזרה לטקסט
925

כל חלום ולא תענית – כל חלומות יראה אדם ולא אחד מאותם שהוא שרוי בתענית, שאינו טוב. כך פי' רש"י; והערוך מפרש: כל חלום יש בו ממשות, אבל מה שהוא רואה כשהוא צם אין בו שום ממשות.

↩ חזרה לטקסט
926

יפה מחלום טוב – כמפורש למעלה בסי' י"ז.

↩ חזרה לטקסט
927

עלתה לו עצבותו – כלו' עצבותו זוהי קיומו של חלום רע.

↩ חזרה לטקסט
928

אפילו בי – שאני עוור.

↩ חזרה לטקסט
929

מפכחתו – מבטלתו.

↩ חזרה לטקסט
930

עגומה – עצובה.

↩ חזרה לטקסט
931

ויטיבנו – יפתרנו לטוב.

↩ חזרה לטקסט
932

וכמי יריחו ע"י אלישע – שנרפאו על ידו, כמפורש במ"ב (ב', כא).

↩ חזרה לטקסט
933

לקים מה שנאמר – כמפורש בענין.

↩ חזרה לטקסט
934

בראשית מ"א, יג.

↩ חזרה לטקסט
935

שם שם, יב.

↩ חזרה לטקסט
936

דברים כ"ח, לא.

↩ חזרה לטקסט
937

שם שם, לח.

↩ חזרה לטקסט
938

מראשו – של הפסוק.

↩ חזרה לטקסט
939

שם כ"ח, י.

↩ חזרה לטקסט
940

נתפס בין גנבים – בעלילה.

↩ חזרה לטקסט
941

דנים ק"ו ממך – יהו הכל מתייראים ואומרים אם רבא, שעוסק בתורת ה' ומפורסם בצדקתו, נתפס – אנו לא כל־שכן.

↩ חזרה לטקסט
942

חזרת – ירק חריף ומר.

↩ חזרה לטקסט
943

חריפה סחורתך – שהרבה קופצים עליה.

↩ חזרה לטקסט
944

לפתות – מין ירק שהוא צר מלמטה ועבה מלמעלה.

↩ חזרה לטקסט
945

שתי אלות תספוג – תקבל שתי מכות במקלות שראשיהם עבים כראשי לפתות.

↩ חזרה לטקסט
946

לפרקם – להפריד ביניהם.

↩ חזרה לטקסט
947

הגביהו – את מקלותיהם.

↩ חזרה לטקסט
948

שתים ראיתי – בחלומי.

↩ חזרה לטקסט
949

בלא מצרים – בלא גבול; כלומר הרבה מאד.

↩ חזרה לטקסט
950

ונשר – ונפל.

↩ חזרה לטקסט
951

מן הכר – של מראשותיו.

↩ חזרה לטקסט
952

הלל המצרי – מזמורי קי"ג, קי"ד בתהלים, שמדובר בהם ביציאת מצרים.

↩ חזרה לטקסט
953

אדם שיעשה לו נס וכו' – כלו' למה אלך עם אדם זה שיעשה לו נס, שמא תטבע הספינה והוא ינצל ואני אסתכן.

↩ חזרה לטקסט
954

בך הדבר תלוי – לפתור כל חלומותי לטוב.

↩ חזרה לטקסט
955

לא תצטרך למעשה ידיך – להתפרנס ממעשה ידיך.

↩ חזרה לטקסט
956

ישעיה ס"ו, יב.

↩ חזרה לטקסט
957

קודם שיקדמנו – קודם שיזכור.

↩ חזרה לטקסט
958

שם נ"ט, יט.

↩ חזרה לטקסט
959

שם ל"א, ה.

↩ חזרה לטקסט
960

משלי כ"ז, ח.

↩ חזרה לטקסט