📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 781–840

781

נטל את האבן – שהיתה בה סגולה להחיות מתים.

↩ חזרה לטקסט
782

נקרנוה – הוצאנו את הגידין.

↩ חזרה לטקסט
783

נתרפאה השוק – נתחבר החתך, שכך היתה סגולת אותם העשבים.

↩ חזרה לטקסט
784

של רתמים – שגחליהם מחזיקות חומן הרבה זמן.

↩ חזרה לטקסט
785

מערקת לבנה – שם עיר תחת הר הלבנון.

↩ חזרה לטקסט
786

חזרים – מיני חזרת.

↩ חזרה לטקסט
787

בית המסס – האיצטומכא העליונה.

↩ חזרה לטקסט
788

קרונות – עגלות.

↩ חזרה לטקסט
789

על חודו – לרחבו של האילן.

↩ חזרה לטקסט
790

בר יוכני – מין עוף.

↩ חזרה לטקסט
791

רעי – צואה.

↩ חזרה לטקסט
792

כרשון – מין חגב.

↩ חזרה לטקסט
793

טיפין של זבוב – עיני זבוב.

↩ חזרה לטקסט
794

חטמיו – נחיריו.

↩ חזרה לטקסט
795

זהורית – שָׁני.

↩ חזרה לטקסט
796

וגויתו – גיד אבר הזכר.

↩ חזרה לטקסט
797

סדוקה – מבוקעת.

↩ חזרה לטקסט
798

וחתוך ידים ורגלים – צורת ידיו ורגליו.

↩ חזרה לטקסט
799

במדור התחתון – של בטן האשה.

↩ חזרה לטקסט
800

וזהו חבלי האשה – מתוך זה צערה וכאבה של היולדת.

↩ חזרה לטקסט
801

חבלי נקבה – של לידת נקבה.

↩ חזרה לטקסט
802

איוב ט', י.

↩ חזרה לטקסט
803

בחמת – בנאד.

↩ חזרה לטקסט
804

העובר – הולד.

↩ חזרה לטקסט
805

עולה למעלה – מן המדור התחתון לאמצעי, וממנו לעליון.

↩ חזרה לטקסט
806

תהלים קל"ט, יד.

↩ חזרה לטקסט
807

וכולם עולים למין אחד – זרע האב והאם נעשים בריה אחת.

↩ חזרה לטקסט
808

סמנים – צבעים.

↩ חזרה לטקסט
809

ליורה – לקלחת.

↩ חזרה לטקסט
810

כל אחד ואחד עולה למינו – לובן מן האיש ושחור מן האשה.

↩ חזרה לטקסט
811

לפנקס שמקופל – לספר שלוחותיו קפולים ומונחים זה על זה.

↩ חזרה לטקסט
812

צדעיו – רקותיו.

↩ חזרה לטקסט
813

אציליו – אצילי ידיו, זרועות העליונות שאצל הגוף.

↩ חזרה לטקסט
814

ארכובותיו – ברכיו.

↩ חזרה לטקסט
815

עגבותיו – מקום המושב באחוריו.

↩ חזרה לטקסט
816

אברים – פרקי עצמות.

↩ חזרה לטקסט
817

בפיסת הרגל – בכף הרגל.

↩ חזרה לטקסט
818

בקרסל – מקום חבור השוק לכף הרגל.

↩ חזרה לטקסט
819

בקטלית – בעצם השניה למעלה מן הירך.

↩ חזרה לטקסט
820

בקנה – בעצם הארוכה סמוך לפס היד.

↩ חזרה לטקסט
821

במרפק – בעצם שבין הקנה ובין הזרוע.

↩ חזרה לטקסט
822

מאה ואחד מזה – בחצי האחד של הגוף.

↩ חזרה לטקסט
823

חוליות – פרקי עצמות.

↩ חזרה לטקסט
824

במפתח של לב – החזה.

↩ חזרה לטקסט
825

בנקביו – כלי הולדה.

↩ חזרה לטקסט
826

ששלקו – נתחו את גופה לבדוק במנין אבריה.

↩ חזרה לטקסט
827

שני צירים ושתי דלתות – של בית הרחם.

↩ חזרה לטקסט
828

לשון מחתך – הדבור להוציא מפיו.

↩ חזרה לטקסט
829

פה גומר – את הדבור.

↩ חזרה לטקסט
830

שואבת כל מיני משקין – שואבת ומוצצת אותם מבעד לדופני הכרס.

↩ חזרה לטקסט
831

טחול – (מילצע).

↩ חזרה לטקסט
832

שוחק – שחוק.

↩ חזרה לטקסט
833

טוחן – המאכל.

↩ חזרה לטקסט
834

אף נעור – החוטם מעירו משנתו.

↩ חזרה לטקסט
835

נמוק והולך לו – הגוף מתקלקל ונפסד.

↩ חזרה לטקסט
836

כשהיא חיה – יבשה.

↩ חזרה לטקסט
837

לושט – דרך שהמאכל עובר בו.

↩ חזרה לטקסט
838

להמסס… לכרוכית.. לסני דיבי וכו' – כלם שמות בני־מעיים שמשתלשלים זה מזה.

↩ חזרה לטקסט
839

פי הטבעת – הנקב התחתון.

↩ חזרה לטקסט
840

ברשותו – שתשמישם תלוי ברצונו של אדם.

↩ חזרה לטקסט