📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 721–780

721

כילבית – ויש גורסים: כִּלכּית, מין דג קטן ונכנס לדג גדול באזנו.

↩ חזרה לטקסט
722

המבליג שוד על עז – כלו' מגביר שדוד וחלש על גבור.

↩ חזרה לטקסט
723

עמוס ה', ט.

↩ חזרה לטקסט
724

נזקקים – מזדווגים.

↩ חזרה לטקסט
725

סרס – עקר את ביציו.

↩ חזרה לטקסט
726

צנן את הנקבה – קרר את תאותה.

↩ חזרה לטקסט
727

תלמים תלמים בים – מחמת גמיעותיו.

↩ חזרה לטקסט
728

תהלים נ', י.

↩ חזרה לטקסט
729

סחו – ספרו.

↩ חזרה לטקסט
730

ציצית – קרני זוהר.

↩ חזרה לטקסט
731

באלות – במקלות.

↩ חזרה לטקסט
732

בית מרבעתו – מקום מרבץ שלו.

↩ חזרה לטקסט
733

כבית זרע וכו' – כלו' שהיא קבוצה של הרבה כוכבים קטנים ודקים.

↩ חזרה לטקסט
734

מהבלו – מחומו.

↩ חזרה לטקסט
735

הורמיז בן לילית – מין שד.

↩ חזרה לטקסט
736

מחוזא – שם עיר בבבל.

↩ חזרה לטקסט
737

ומערה – שופך משקה.

↩ חזרה לטקסט
738

יעלו שמים וגו' – כלו' יום סערה גדולה.

↩ חזרה לטקסט
739

שם ק"ז, כו.

↩ חזרה לטקסט
740

בן יומו – בן יום אחד.

↩ חזרה לטקסט
741

הטיל גללים – הוציא צואה.

↩ חזרה לטקסט
742

הגרוניא – שם עיר בבבל.

↩ חזרה לטקסט
743

כמה גדול כחו וכו' – שלא נשבר תחת כובד המשא.

↩ חזרה לטקסט
744

כלבית – מין שרץ קטן.

↩ חזרה לטקסט
745

פלטוהו – הקיאוהו.

↩ חזרה לטקסט
746

גרבי – חביות.

↩ חזרה לטקסט
747

מנסרים – כורתים.

↩ חזרה לטקסט
748

הדג במעלה המים – כנגד שבולת המים.

↩ חזרה לטקסט
749

והספינה וכו' – שהיו שוחים זה כנגד זה, ואעפ"כ היה בין סנפיר לסנפיר מהלך שלשה ימים.

↩ חזרה לטקסט
750

כדי חמום קומקום – כשיעור זמן שיש בו כדי לחמם ספל של מים.

↩ חזרה לטקסט
751

הקדימתו – ועברה לפני החץ.

↩ חזרה לטקסט
752

אין מים – הואיל ואינם מגיעים אלא עד קרסוליו.

↩ חזרה לטקסט
753

בן נגר – חרש עצים.

↩ חזרה לטקסט
754

רדופים – איתנים ושוטפים בכח.

↩ חזרה לטקסט
755

מושכים – נמשכים והולכים.

↩ חזרה לטקסט
756

הגביה לי כנפו – כאומר: יש לך חלק בכנפי.

↩ חזרה לטקסט
757

עתידים ישראל ליתן עליהם וכו' – שמעכבים בחטאם את הגאולה והאווזים מצטערים מחמת השומן.

↩ חזרה לטקסט
758

הפכתי לו – נתתי לו מן העפר הרחוק לנסותו אם הוא בקי כל כך.

↩ חזרה לטקסט
759

מתי מדבר – דור המדבר שמתו שם.

↩ חזרה לטקסט
760

כמי שנתבסם – כשתויי יין; כלו' שהיו פניהם צהובים.

↩ חזרה לטקסט
761

פרקדן – שוכבים על גבם ופניהם למעלה.

↩ חזרה לטקסט
762

ארכובה – ברך.

↩ חזרה לטקסט
763

כנף תכלת – כנף הבגד שהציציות נתונות בו.

↩ חזרה לטקסט
764

שנשבעתי – שלא לגאול את ישראל קודם הזמן.

↩ חזרה לטקסט
765

כל אבא וכו' – שמו של רבה "אבא" היה.

↩ חזרה לטקסט
766

בלועי קרח – שנבלעו באדמה.

↩ חזרה לטקסט
767

בדאים – שקרנים.

↩ חזרה לטקסט
768

כבשר בקלחת – כבשר שמהפכין אותו בקלחת.

↩ חזרה לטקסט
769

נושקים – כלו' נוגעים זה בזה.

↩ חזרה לטקסט
770

סלי – סל שלי שהמזון בתוכו.

↩ חזרה לטקסט
771

המתן עד למחר – כשישוב הגלגל למקומו.

↩ חזרה לטקסט
772

סורא – שם עיר בבבל.

↩ חזרה לטקסט
773

קרטלית – ארגז.

↩ חזרה לטקסט
774

בר אמודאי – שוחה אמן יודע לצלול לתהום.

↩ חזרה לטקסט
775

לקפח – לכרות.

↩ חזרה לטקסט
776

זרק בו נאד – להבריח את הדג.

↩ חזרה לטקסט
777

וירד – השוחה לקרקע הים.

↩ חזרה לטקסט
778

אשת ר' חנינא וכו' – צדקת היתה.

↩ חזרה לטקסט
779

להטיל בה – לתת בה.

↩ חזרה לטקסט
780

הנדואה – איש הִנדוּ (הודו).

↩ חזרה לטקסט