הערות וביאורים · 421–480
421בחמתן – במקום ששמו כך.
422והיו מרכיבין אותה – הרכיבו בה ענף של תמר אחר, שהרכבה יפה
לגידול.
423דקלי – אומן לנטיעת דקלים.
424תמר היא צופה מיריחו – שהתמרים יש בהם זכר ונקבה, ואינם עושים
פירות עד שקולטים זה מזה.
425עמקים… סיקוסים – שיקועים ובליטות.
426וצלו רחוק – כלו' ארוך ומשוך.
427לולבין להלול – בשעת קריאת הלל ובימי שמחת החג היו אוחזים
לולבים בידיהם.
429לסכוך – לכסות בהם סוּכות.
430סיבים – כמין חוטים שבתוך הקליפה.
431סנסנים – כעין זלזלים דקים.
432שפעת קורות – קורות עבות.
433לקרות – לעשות בהן תקרה.
434בולמוס – תאוה חזקה לאכילה עד כדי עילוף.
435למזרחה של תאנה – שהתאנים מצד השמש טעמן יפה ביותר.
440חורף וקיץ וחורף – כלו' מאמצע החורף עד אמצע החורף השני.
443גדלות באור – באש; כגון סלמנדרא, כמפורש להלן אצל שקצים
ורמשים.
445החולדה – חולד, מין שרץ החופר לו חורים בקרקע ודר שם.
448הצלף – מין אילן עושה פרי (קאַפּער־שטרויך).
449לא טמאה – לא בהמה וחיה טמאה.
452ומחלוקתו – ובני מחלוקת שלו, שנחלקו בהלכה אחת: בכוי הבא מן
התייש ומן הצבייה, ומכאן שחיה מתעברת מבהמה לדבריהם.
454וכל המטיל ביצים – אין לו דדים ומלקט פּרורים ומפרנס בניו.
455מעטלף – מעכבר בעל כנפים.
456הדולפינין – מין דגים מיניקים (דעלפין).
457שזכרותו – אבר הזכרות שלו.
459שתשמישו ועיבורו שוה – דרך תשמישו וימי עיבורו.
460לעשרים ואחד יום – מתחילת העיבור עד לידת הביצה.
461לוז – מין אגוזים קטנים, ומשעת הפריחה עד גמר בשול הפרי אחד
ועשרים יום.
462תות – מין עץ שמפרנסים בעליו תולעי משי, וגדלים בו גרגרים.
463תבואה – בשדה, כגון חטים.
465ברדלס – מין חיה (היאֶנע; וי"מ: אילטיס).
466קפוף – התול־הים; וי"מ לילית, עוף לילה.
468וימי עיבורו – משעת פריחה עד גמר הפירות.
470לא מצינו חבר – באילנות כנגדו.
476שאלו את ר"ג – הפילוסוף שאל את ר"ג.
477ונתכרכמו – נעשו ירוקים מחמת בושה וצער.
479ארורה מן החיה שבעה – פי שבעה.
480עלה ואמר לו – ר"ג לפילוסוף.