הערות וביאורים · 361–420
361באלמוגים – שגדלים כעין אילנות בקרקע הים.
362וכשהיא עולה – לאחר שהיא מתרוקנת היא עולה בכח מרובה.
363ועוקרתם – עוקרת את האלמוגים.
364שבעה זהבים – שבעה מיני זהב.
365למי שבביתו – למי שיש לו זהב בביתו.
366למי שבלויתו – למי שמהלך בדרך והזהב מלווהו.
367שמכניסין אותו לאור – לאש על מנת לצרפו.
368ואינו חסר כלום – ממשקלו מפני שאין בו סיגים כלל.
369והיתה יתרה דינר – שהיה במשקלה כדי דינר אחד עודף מכפי הראוי.
370לכור – לתנור שצורפין בו הזהב, כדי שיפחת ממשקלו.
371כל החנויות נסגרות – כל החנויות שמוכרין בהן זהב ממין אחר
נסגרות, שאין קונה לזהב אחר.
372דומה – במראיתו ובזהרו.
373כזיתים – חתיכות קטנות כשעור זיתים.
374לנעמיות – לבנות היענה.
375מסננות אותו – מוציאות אותו אח"כ מבני־מעיהן, וע"י כך נצרף
ביותר.
376בזבל – ברעי של בהמות, לצריפה.
377נמשך כשעוה – כדונג; כלו' שהיה רך.
378היה לו משקל ביצה – מן הזהב הרך.
379דינר גורדינין – מין דינר זהב.
380שדומה לדם הפרים – באדמומיות; ודרש פרוים מלשון פרים.
386מזל – שר ומלאך ממונה עליו.
387אינם מתנכשים – אין מטפל בהם לעקור את הצמחים המעכבים גידולם.
388ומתמרים – מתרוממים ומתנשאים.
389אדם שלנו – מין ירק ששמו אדם; והאורח סבר אדם ממש.
391נסתמא – נתעוור; שכך היה טבעו של אותו העשב לפקח סומים ולסמא
פקחים.
392לסולמה של צור – לדרומה של צור נמצאים סלעים גדולים ועליהם
מעבר צר שעולים בו כמו בסולם.
393טב לביש – טוב לאיש רע.
395בישובה של ארץ – בטבע הארץ, איזו קרקע ראויה לנטיעה זו ואיזו
לנטיעה אחרת.
396מלוא קנה – קנה למדידת קרקע.
397שמריחין את הארץ – ולפי ריחה מכירין את טבעה.
398וחוי – למה נקרא שמם חוי?
400כחויא – כנחש שמאכלו עפר, ולפי טעם הקרקע הכירו את טבעה.
401מילין – עצי עפצים (גאַללאַפּפעל) שעושין מהם דיו, ועולים יפה
בהרים.
404להתנאות בהם – שיהנו מהם בני אדם.
405עד שלא יבשלנה – קודם שמבשלה.
406יורדים עשרים אמה – בעומק האדמה.
407אם שותים של חמשים – כלו' אם הגשמים יורדים בחוזק ומעמיקים
באדמה עד חמשים אמה.
409והתחתון עולה ומשקה – התהום עולה כנגד הגשמים.
410בינתים – בין תהום לתהום.
412אין הארץ שותה – מן הגשמים.
413לפי חסומה – לפי הקליפה העליונה הקשה והיבשה שבה.
414שרשי חרוב וכו' – שהם עמוקים הרבה.
415כל אחד ואחד לפי צרכו – הגשמים יורדים ומשקים שרשי כל אילן לפי
עמקו.
417תפקידם – עונתם וזיווגם.
419היו שמחים על מפלתו – שהיו מתאווים למקומם הראשון ולחבריהם.