📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 301–360

301

פלג אלהים – הים.

↩ חזרה לטקסט
302

תהלים ס"ה, י.

↩ חזרה לטקסט
303

ולא חסר כלום – והרי כמה עננים שותים ממנו.

↩ חזרה לטקסט
304

לעמוד על סופו – לידע עמקו.

↩ חזרה לטקסט
305

אדריאס – הים האדריאטי.

↩ חזרה לטקסט
306

משלשל – מוריד לתהום.

↩ חזרה לטקסט
307

כלה אדרינוס – כלו' לא תגיע לסופו לעולם.

↩ חזרה לטקסט
308

מקלסים – משבחים.

↩ חזרה לטקסט
309

אוקינוס – ים האוקינוס הגדול.

↩ חזרה לטקסט
310

תהלים ל"ג, ד.

↩ חזרה לטקסט
311

קהלת א', ז.

↩ חזרה לטקסט
312

מפרשים – מרחיקים לצאת.

↩ חזרה לטקסט
313

שאין המים מהלכים – אלא עומדים במקום אחד.

↩ חזרה לטקסט
314

לנסיון – הקב"ה אומר לנסותנו.

↩ חזרה לטקסט
315

מים בולעים מים – מים שבולעים מימות אחרים, והם הקרוים במקום אחר "בליעין".

↩ חזרה לטקסט
316

הקנקן – הכד.

↩ חזרה לטקסט
317

תהלים ל"ג, ג.

↩ חזרה לטקסט
318

דרך ים – דרש "דכים" מלשון דרך ים.

↩ חזרה לטקסט
319

קבלוני – לתוך הים.

↩ חזרה לטקסט
320

דכים… מדוככים – שבורים ומרוצצים.

↩ חזרה לטקסט
321

למטה משלשה נהרות – כלו' פחותים מג' נהרות: גיחון, פישון וחדקל, שיוצאים מעדן.

↩ חזרה לטקסט
322

מפרת – הוא הנהר הרביעי היוצא מעדן.

↩ חזרה לטקסט
323

מהו חדקל? – למה נקרא חדקל?

↩ חזרה לטקסט
324

בים טבריא – בים כנרת הסמוך לטבריא.

↩ חזרה לטקסט
325

בימה של סבכי – מי מרום, ובירושלמי הוא נקרא ים סַמכו (סמכוניטיס).

↩ חזרה לטקסט
326

בימה של סדום – ים המלח.

↩ חזרה לטקסט
327

בראשית א', י.

↩ חזרה לטקסט
328

מעכו… מצור… מאספמיא – כולם שמות מקומות על שפת ים התיכון; ואע"פ שים אחד הוא טיב מימותיו משונה ממקום למקום.

↩ חזרה לטקסט
329

כעורים – רעי מראה.

↩ חזרה לטקסט
330

שטופי זמה – להוטים אחר זנות.

↩ חזרה לטקסט
331

ומעין שטים – שזנו שם בני ישראל אל בנות מואב.

↩ חזרה לטקסט
332

במדבר כ"ה, א.

↩ חזרה לטקסט
333

יואל ד', יח.

↩ חזרה לטקסט
334

נהר מכיפו מתברך – משפתו; כלו' מימי הנהר מתרבים ע"י המים שבאים משפתו וממקורו ולא ממֵי הגשמים.

↩ חזרה לטקסט
335

גשמים במערבא וכו' – כלו' כשמתרבים מימי פרת עדות וסימן הוא שיורדים גשמים במערבא (בא"י) והנהר מתברך מן הגשמים.

↩ חזרה לטקסט
336

ישעיה מ"ג, טז.

↩ חזרה לטקסט
337

היה מת – גלי הים היו מכסין אותו.

↩ חזרה לטקסט
338

מן העצרת ועד החג – משבועות עד חג הסכות.

↩ חזרה לטקסט
339

ישעיה מ"ג, טז.

↩ חזרה לטקסט
340

התפלל עלי – שלא אטבע בים.

↩ חזרה לטקסט
341

קושר לולבך – בחג הסכות.

↩ חזרה לטקסט
342

קשור רגליך – שלא לפרש בים.

↩ חזרה לטקסט
343

אל תסמוך על תפלתי – שתפלת הצבור נשמעת יותר.

↩ חזרה לטקסט
344

בלא קבורה – שיטבע בים.

↩ חזרה לטקסט
345

קהלת ו', ג.

↩ חזרה לטקסט
346

שהבאת סלת – לפי שהפת מתעפשת ואינה מתקימת כסולת.

↩ חזרה לטקסט
347

אחת לשבעים שנה – פעם אחת לשבעים שנה.

↩ חזרה לטקסט
348

הספנים – מוליכי הספינה, שהיו מכוונים את הרוחות לפי מקומם של הכוכבים.

↩ חזרה לטקסט
349

המקום – הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
350

גוררת בה – מושכת בספינה.

↩ חזרה לטקסט
351

שלח לחמך וגו' – שע"י שנשתתפו בצרכי מזונות בזכות זה ניצולו.

↩ חזרה לטקסט
352

שם י"א, א.

↩ חזרה לטקסט
353

חובל – מנהיג הספינה.

↩ חזרה לטקסט
354

פירטין – שודדי ים.

↩ חזרה לטקסט
355

לימן – נמל, מים שאינם עמוקים סמוך לשפת הים.

↩ חזרה לטקסט
356

נמלים – חופי ים.

↩ חזרה לטקסט
357

מעלים – מתוך הים.

↩ חזרה לטקסט
358

היאך עושים – היאך מעלים את האלמוגים מתוך הים.

↩ חזרה לטקסט
359

לבורני – לספינה.

↩ חזרה לטקסט
360

בר אמודאי – אומן צולל בקרקע הים.

↩ חזרה לטקסט