📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 61–120

61

עולה כמקל – בזקיפה.

↩ חזרה לטקסט
62

מפציע לכאן ולכאן – מתפצל כלולבים.

↩ חזרה לטקסט
63

חבקוק ג', יא.

↩ חזרה לטקסט
64

צפניה ג', ה.

↩ חזרה לטקסט
65

כשבאים להכנס – חמה ולבנה בשקיעתן.

↩ חזרה לטקסט
66

ארגמן – כלו' מראה אדמימות של הזריחה.

↩ חזרה לטקסט
67

שיר השירים ג', י.

↩ חזרה לטקסט
68

תהלים י"ט, ו.

↩ חזרה לטקסט
69

נרתיק – תיק כמין כיס.

↩ חזרה לטקסט
70

מתיש – מחליש.

↩ חזרה לטקסט
71

חרג של יום – אבק זוהר החמה שהוא כעין נסורת שנופלת מגלגל חמה המנסר ברקיע ונראית בחלל העולם.

↩ חזרה לטקסט
72

לא שמו – לשון אין ואפס; כלו' אין בו ממש.

↩ חזרה לטקסט
73

המונה של העיר – רומא.

↩ חזרה לטקסט
74

מן היום ומן הלילה – מקצתו של יום ומקצתו של לילה.

↩ חזרה לטקסט
75

הכסיף – נעשה כהה.

↩ חזרה לטקסט
76

התחתון – החלק התחתון של הרקיע.

↩ חזרה לטקסט
77

לעמוד עליו – להרגיש בו.

↩ חזרה לטקסט
78

בתקופתה – בתחלת המחזור בכל כ"ח שנה.

↩ חזרה לטקסט
79

לאכסדרה – בנין שאין לו דופן רביעית.

↩ חזרה לטקסט
80

אינה מסובבת – מחיצה.

↩ חזרה לטקסט
81

למעלה מן הרקיע – ומהלכת רוח צפונית מעל גגו של רקיע.

↩ חזרה לטקסט
82

לקובה – אוהל מוקף מכל צד.

↩ חזרה לטקסט
83

מקפת וחוזרת אחורי הכיפה – כלו' יוצאת דרך חלון וסובבת מאחורי כפת הרקיע.

↩ חזרה לטקסט
84

קהלת א', ו.

↩ חזרה לטקסט
85

הולך אל דרום ביום וכו' – היקף היום שהוא בתוך החלל קרוי הילוך, והיקף הלילה מחוץ לחלל קרוי סיבוב; וביום אפילו כשהוא קצר ביותר השמש מהלך כל רוח דרומית, ובלילה אפילו קצר ביותר מסובב כל רוח צפונית.

↩ חזרה לטקסט
86

קהלת א', ו.

↩ חזרה לטקסט
87

פעמים מסבבתם – ביום קצר של תקופת טבת שהחמה יוצאת בקרן מזרחית דרומית ושוקעת בקרן מערבית דרומית, וסובבת בלילה שלש רוחות.

↩ חזרה לטקסט
88

ופעמים מהלכתם – ביום ארוך של תקופת תמוז, שהיא יוצאה בקרן מזרחית צפונית ושוקעת בקרן מערבית צפונית.

↩ חזרה לטקסט
89

שפין ברקיע – מנסרות בעובי רקיע.

↩ חזרה לטקסט
90

מהלכין הן כדרכן – מתגלגלות והולכות.

↩ חזרה לטקסט
91

מפני מה שוקעת במערב – ואינה נכנסת בשקיעתה למקום שיצאה משם במזרח.

↩ חזרה לטקסט
92

שלום לקונה – להקב"ה, שהשכינה במערב.

↩ חזרה לטקסט
93

נחמיה ט', ו.

↩ חזרה לטקסט
94

ותבוא עד חצי הרקיע – ותשתחוה מרחוק.

↩ חזרה לטקסט
95

משום פועלים וכו' – שאילו כן היה מחשיך עליהם פתאום, שכשהחמה באמצע הרקיע היא מאירה ביותר וכשתשקע שם תבוא החשכה פתאום.

↩ חזרה לטקסט
96

גלגל קבוע – גלגל הרקיע עומד במקום אחד.

↩ חזרה לטקסט
97

חוזרים – סובבים במקומם.

↩ חזרה לטקסט
98

מעולם לא מצינו עגלה וכו' – ואילו היה הגלגל חוזר היה המזל מתגלגל וחוזר עמו לכל רוח. (עגלה ועקרב שני מיני מזלות).

↩ חזרה לטקסט
99

ובלילה רותחים – שהחמה מחממתם מלמטה.

↩ חזרה לטקסט
100

בשפולי רקיע – והחמה קרובה יותר למים שבצדי העולם, שמהם המעינות יוצאים.

↩ חזרה לטקסט
101

לפשר – לחמם ולהמס.

↩ חזרה לטקסט
102

תהלים י"ט, ה.

↩ חזרה לטקסט
103

תשש – חלש.

↩ חזרה לטקסט
104

שם שם, ג.

↩ חזרה לטקסט
105

לוה – שעות.

↩ חזרה לטקסט
106

בצניע = בצִנעה – בסתר.

↩ חזרה לטקסט
107

שם שם, ד.

↩ חזרה לטקסט
108

איוב כ"ה, ב.

↩ חזרה לטקסט
109

לא ראתה חמה פגימתה וכו' – כלו' הלבנה והקשת מופנות תמיד כלפי החמה בצד הגבנוני שבהן ולא בצד השקערורי.

↩ חזרה לטקסט
110

עוקצו של עקרב וכו' – זנבו וסופו של מזל עקרב נתון בנהר די נור כדי להתיש כחו של עקרב.

↩ חזרה לטקסט
111

איוב ל"ח, לב.

↩ חזרה לטקסט
112

עיש… כימה – שתי קבוצות כוכבים, והראשונה הולכת אחרי השניה.

↩ חזרה לטקסט
113

כוכב שביט – כוכב שיוצא ממנו שרביט ארוך של אור ונראה ברקיע לפרקים (קאָמעטע).

↩ חזרה לטקסט
114

נהירין – ידועים וברורים.

↩ חזרה לטקסט
115

כסיל – שם כוכב (אָריאָן).

↩ חזרה לטקסט
116

וילון – רקיע התחתון ששמו וילון.

↩ חזרה לטקסט
117

ונראה אור של רקיע – של הרקיע השני ששמו רקיע וממנו אור יוצא, וזהו כוכב שביט שנראה בלילה דרך הקרע.

↩ חזרה לטקסט
118

שהחמה לוקה – כשהלבנה מפסקת בין החמה ובין הארץ החמה מתקדרת, וזהו לקוי שלה.

↩ חזרה לטקסט
119

פנס – מנורה.

↩ חזרה לטקסט
120

לשונאיהם של ישראל – כלו' לישראל, אלא שתלה הקללה בשונאים.

↩ חזרה לטקסט