א. מְשָׁלִים
א אָדָם אֶחָד הָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נָאֶה, וְהָיוּ בוֹ בַּכּוּרוֹת1493 נָאוֹת. הוֹשִׁיב בּוֹ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים: אֶחָד חִגֵּר1494 וְאֶחָד סוֹמֵא1495. אָמַר לוֹ חִגֵּר לַסּוֹמֵא: בַּכּוּרוֹת נָאוֹת אֲנִי רוֹאֶה בַּפַּרְדֵּס, בֹּא וְהַרְכִּיבֵנִי וּנְבִיאֵן לְאָכְלָן. רָכַב חִגֵּר עַל־גַּבֵּי סוֹמֵא וֶהֱבִיאוּן וַאֲכָלוּן. לְיָמִים בָּא בַּעַל־הַפַּרְדֵּס. אָמַר לָהֶם: בַּכּוּרוֹת נָאוֹת הֵיכָן הֵן? אָמַר לוֹ חִגֵּר: כְּלוּם יֶשׁ־לִי רַגְלַיִם לְהַלֵּךְ בָּהֶן? אָמַר לוֹ סוֹמֵא: כְּלוּם יֶשׁ־לִי עֵינַיִם לִרְאוֹת? מֶה עָשָׂה? הִרְכִּיב חִגֵּר עַל־גַּבֵּי סוֹמֵא וְדָן אוֹתָם כְּאֶחָד (סנה' צא).
ב סוֹמֵא אֶחָד הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה וַאֲבוּקָה1496 בְיָדוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אֲבוּקָה זוֹ לָמָּה לָּךְ? אָמַר לָהֶם: כָּל־זְמַן שֶׁאֲבוּקָה בְיָדִי, בְּנֵי אָדָם רוֹאִים אוֹתִי וּמַצִּילִים אוֹתִי מִן הַפְּחָתִים1497 וּמִן הַקּוֹצִים וּמִן הַבַּרְקָנִים (מג' כד:).
ג אָדָם אֶחָד הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת יַלְדָּה1498 וְאַחַת זְקֵנָה; יַלְדָּה מְלַקֶּטֶת לוֹ לְבָנוֹת1499, זְקֵנָה מְלַקֶּטֶת לוֹ שְׁחוֹרוֹת – נִמְצָא קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן (ב"ק ס:).
ד שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, אֶחָד הָיָה לוֹ תֵל בְּשָׂדֵהוּ וְאֶחָד הָיָה לוֹ חָרִיץ1500 בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ. בַּעַל הַתֵּל אָמַר: מִי יִתֶּן־לִי חָרִיץ זֶה1501 בְּדָמִים1502; וּבַעַל הֶחָרִיץ אָמַר: מִי יִתֶּן־לִי תֵּל זֶה בְּדָמִים. לְיָמִים נִזְדַּוְּגוּ1503 זֶה אֵצֶל זֶה. אָמַר לוֹ בַּעַל הֶחָרִיץ לְבַעַל הַתֵּל: מְכָר־לִי תִּלֶּךָ. אָמַר לוֹ: הַלְוַאי, טוֹל אוֹתוֹ בְּחִנָּם (מג' יד.).
ה מֶלֶךְ כָּעַס עַל בְּנוֹ, וְהָיְתָה לְפָנָיו אֶבֶן גְּדוֹלָה, וְנִשְׁבַּע הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא זוֹרְקָהּ עַל בְּנוֹ, חָזַר וְאָמַר: אִם אֲנִי זוֹרְקָהּ בּוֹ שׁוּב אֵין לוֹ חַיִּים, [וּלְבַטֵּל גְּזֵרָתִי אִי־אֶפְשָׁר]. מֶה עָשָׂה? צִוָּה וְכִתְּתוּהָ צְרוֹרוֹת1504 קְטַנִּים, וְהִתְחִילוּ זוֹרְקִין עָלָיו אַחַד אֶחָד – [נִמְצָא] הַמֶּלֶךְ הִצִּיל אֶת־בְּנוֹ וְקִיֵּם שְׁבוּעָתוֹ (שו"ט ו; ילק"ש תהל' ו).
ו אֶחָד נִכְנַס לְגִנָּה וְלָקַט תּוּתִים1505 וְאָכָל, וְהָיָה בַעַל הַגִּנָּה רָץ אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: מַה בְּיָדֶךָ? אָמַר לוֹ: אֵין בְּיָדִי כְלוּם. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא יָדֶיךָ מְלֻכְלָכוֹת1506! (תנח' בראשית).
ז צְבִי גָּדַל בַּמִּדְבָּר וּבָא מֵעַצְמוֹ וְנִתְעָרֵב בַּצֹּאן. הָיָה הָרוֹעֶה מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְחַבְּבוֹ יוֹתֵר מִצֹּאנוֹ. אָמְרוּ לוֹ: לִצְבִי זֶה אַתָּה מְחַבֵּב יוֹתֵר מִן הַצֹּאן? אָמַר לָהֶם: כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַעְתִּי בְּצֹאנִי, מוֹצִיאָן בַּבֹּקֶר וּמַכְנִיסָן בָּעֶרֶב עַד שֶׁלֹּא גָדָלוּ, וְזֶה שֶׁגָּדַל בְּמִדְבָּרוֹת וִיעָרִים וּבָא מֵעַצְמוֹ לְתוֹךְ צֹאנִי – וְלֹא כָךְ אֲחַבְּבֶנּוּ? (דב"ז; ילק"ש, שמות יג).
––––––––
ח אֲרִי טָרַף טֶרֶף וְעָמַד עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ, אָמָר: כָּל מִי שֶׁיָּבוֹא וְיוֹצִיאוֹ אֶתֶּן־לוֹ שְׂכָרוֹ. בָּא קוֹרֵא מִצְרִי1507 שֶׁמַּקּוֹרוֹ1508 אָרֹךְ, נָתַן מַקּוֹרוֹ לְתוֹךְ פִּיו וְהוֹצִיא אֶת־הָעָצֶם. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי שְׂכָרִי. אָמַר לוֹ הָאֲרִי: לֵךְ וֶהְיֵה מִשְׁתַּבֵּחַ וְאוֹמֵר: נִכְנַסְתִּי לְפִי אֲרִי בְּשָׁלוֹם וְיָצָאתִי בְשָׁלוֹם – וְאֵין לְךָ שָׂכָר גָּדוֹל מִזֶּה (ב"ר סד).

ט שׁוּעָל הָיָה מְהַלֵּךְ עַל שְׂפַת הַנָּהָר; רָאָה דָגִים שֶׁהָיוּ מִתְקַבְּצִים וְרָצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹרְחִים? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי הָרְשָׁתוֹת וְהַמִּכְמֹרוֹת שֶׁמְּבִיאִים עָלֵינוּ בְּנֵי־אָדָם. אָמַר לָהֶם: רְצוֹנְכֶם שֶׁתַּעֲלוּ לַיַּבָּשָׁה וְנָדוּר אֲנִי וְאַתֶּם, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּרוּ אֲבוֹתַי וַאֲבוֹתֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה הוּא, שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ פִּקֵחַ1509 שֶׁבַּחַיּוֹת, – אִי אַתָּה אֶלָּא טִפֵּשׁ! וּמָה בִּמְקוֹם חַיּוּתֵנוּ1510 אָנוּ מִתְיָרְאִים, בִּמְקוֹם מִיתָתֵנוּ1511 – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (בר' סא; ילק"ש דב' ו).
י אֲרִי כָּעַס עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַחַיָּה. אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ וִיפַיֵּס אוֹתוֹ? אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הַשּׁוּעָל: בּוֹאוּ עִמִּי לְשָׁם, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שְׁלשׁ מֵאוֹת מָשָׁל וַאֲנִי אֲפַיְּסֶנּוּ1512. אָמְרוּ לוֹ: נֵלֵךְ. הָלַךְ מְעַט וְעָמַד לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מַה זֹּאת? אָמַר לָהֶם: שָׁכַחְתִּי מֵאָה. אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ בְּמָאתַיִם בְּרָכָה, הָלַךְ מְעַט וְעָמַד לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מַה זֹּאת? אָמַר לָהֶם: שָׁכַחְתִּי עוֹד מֵאָה. אָמְרוּ לוֹ: גַּם בְּמֵאָה בְּרָכָה. וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם אָמַר: שָׁכַחְתִּי כֻלָּם, אֶלָּא כָּל־אֶחָד וְאֶחָד יְפַיֵּס עַל עַצְמוֹ (ב"ר עח).
יא אֲרִי וְחַיּוֹת וְשׁוּעָל הָיוּ הוֹלְכִים בִּסְפִינָה, וְהַחֲמוֹר גּוֹבֶה מֶכֶס מִן הַסְּפִינָה. אָמַר לָהֶם הַחֲמוֹר: תְּנוּ לִי מֶכֶס. אָמַר לוֹ שׁוּעָל לַחֲמוֹר: כַּמָּה עַזִּים פָּנֶיךָ! אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁמֶּלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת עִמָּנוּ וְאַתָּה שׁוֹאֵל מֶכֶס? אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: מִן הַמֶּלֶךְ אֲנִי נוֹטֵל וְלִגְנָזָיו אֲנִי מַכְנִיס. אָמַר הָאֲרִי: קָרְבוּ לִי הַסְּפִינָה! – וְיָצָא וּטְרָפוֹ לַחֲמוֹר וּנְתָנוֹ לַשּׁוּעָל, אָמַר לוֹ: סַדֵּר לִי אֵבָרָיו שֶׁל שׁוֹטֶה זֶה. הָלַךְ הַשּׁוּעָל וְסִדְּרָם. רָאָה לִבּוֹ, נְטָלוֹ וַאֲכָלוֹ. כְּשֶׁבָּא הָאֲרִי מָצָא אֵבָרָיו נְתוּחִים. אָמַר לוֹ: לִבּוֹ שֶׁל שׁוֹטֶה זֶה הֵיכָן הוּא? אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! לֹא הָיָה לוֹ לֵב, שֶׁאִם הָיָה לוֹ לֵב לֹא הָיָה נוֹטֵל מֶכֶס מִן הַמֶּלֶךְ (ילק"ש שמות ז).
יב הָאֲרִי עָשָׂה סְעֻדָּה לְכָל־הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת. עָשָׂה לָהֶן סֻכָּה מֵעוֹרוֹת שֶׁל אֲרָיוֹת. כֵּוָן שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ אָמְרוּ: מִי יָשִׁיר לָנוּ? תָּלוּ עֵינֵיהֶן בַּשּׁוּעָל. אָמַר לָהֶן: עוֹנוֹת אַתֶּן לִי1513 עַל מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר? אָמְרוּ: הֵן. הִגְבִּיהַּ עֵינָיו כְּלַפֵּי עוֹרוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וְאָמַר: מִי שֶׁהֶרְאָנוּ בָעֶלְיוֹנִים1514 יַרְאֵנוּ בַתַּחְתּוֹנִים (אס"ר ז; ילק"ש).
יג מַעֲשֶׂה בְשׁוּעָל שֶׁאָמַר לַזְּאֵב: הִכָּנֵס לַחֲצַר הַיְּהוּדִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְתַקֵּן עִמָּהֶם צָרְכֵי סְעֻדָּה וְתֹאכַל עִמָּהֶם בַּשַּׁבָּת. כְּשֶׁבָּא לִכָּנֵס חָבְרוּ עָלָיו בְּמַקְלוֹת. בָּא לַהֲרֹג אֶת־הַשּׁוּעָל. אָמַר: לֹא הִלְקוּךָ אֶלָּא בִּשְׁבִיל אָבִיךְ, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה מְסַיְּעָם בִּסְעֻדָּה וְאָכַל כָּל־חֲתִיכָה יָפָה. אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל אַבָּא אֲנִי לוֹקֶה! אָמַר לוֹ: הֵן – "אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה"1515; אֲבָל בֹּא עִמִּי וְאַרְאֲךָ מָקוֹם לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ. בָּא לוֹ עַל הַבְּאֵר וְעַל שְׂפָתָהּ מוּטָל עֵץ וְהַחֶבֶל מֻנָּח עָלָיו, וּבִשְׁנֵי רָאשֵׁי הַחֶבֶל שְׁנֵי דְלָיִים קְשׁוּרִים, וְנִכְנַס הַשּׁוּעָל בַּדְּלִי הָעֶלְיוֹן וְהִכְבִּיד וְיָרַד לְמַטָּה וְהַדְּלִי הַתַּחְתּוֹן עָלָה. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: לָמָה אַתָּה נִכְנָס לְשָׁם? אָמַר לוֹ: יֵשׁ כָּאן בָּשָׂר וּגְבִינָה לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ. הֶרְאָה לוֹ דְּמוּת הַלְּבָנָה בַּמַּיִם כִּדְמוּת עִגּוּל, כְּמִין גְּבִינָה עֲגֻלָּה. אָמַר לוֹ: אֲנִי הֵיאַךְ אֵרֵד? אָמַר לוֹ: הִכָּנֵס אַתָּה בַּדְּלִי הָעֶלְיוֹן. נִכְנַס וְהִכְבִּיד וְיָרָד, וְהַדְּלִי שֶׁהַשּׁוּעָל בּוֹ עָלָה. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ אֲנִי עוֹלֶה? אָמַר לוֹ: "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו"1516. לֹא כָךְ נֶאֱמַר: "מֹאזְנֵי צֶדֶק1517 וגו'"1518? (סנה' לח; רש"י שם).
יד שׁוּעָל מָצָא כֶרֶם וְהָיָה מְסֻיָּג1519 מִכָּל־פִּנּוֹתָיו. וְהָיָה שָׁם נֶקֶב אֶחָד, וּבִקֵּשׁ לִכָּנֵס בּוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל. מֶה־עָשָׂה? צָם שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁכָּחַשׁ וְתַשׁ1520 וְנִכְנַס בְּאוֹתוֹ נֶקֶב, וְאָכַל וְשָׁמֵן. בִּקֵּשׁ לָצֵאת וְלֹא יָכֹל לַעֲבֹר. חָזַר וְצָם שְׁלשָׁה יָמִים אֲחֵרִים עַד שֶׁכָּחַשׁ וְתַשׁ וְחָזַר לְמַה שֶּׁהָיָה וְיָצָא. כְּשֶׁיָּצָא הָפַךְ פָּנָיו וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ: אָמַר: כֶּרֶם, כָּרֶם! מַה טּוֹב אַתָּה וּמַה טּוֹבִים הַפֵּרוֹת שֶׁבְּתוֹכְךָ, וְכָל־מַה שֶּׁיֶּשׁ בְּךָ נָאֶה וּמְשֻׁבָּח; בְּרַם1521, מַה הֲנָאָה מִמֶּךָּ? כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנָסִין לְתוֹכְךָ כָּךְ יוֹצְאִין!… (קה"ר ה).
טו אָדָם אֶחָד הָיוּ לוֹ סְיָחָה1522 וַחֲמוֹרָה וַחֲזִירָה, וְהָיָה נוֹתֵן לַחֲמוֹרָה וְלַסְּיָחָה בְּמִדָּה1523 וְלַחֲזִירָה שֶׁלֹּא בְמִדָּה. אָמְרָה סְיָחָה לַחֲמוֹרָה: מַה שּׁוֹטָה זֶה עוֹשֶׂה? אָנוּ שֶׁעוֹשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת נוֹתְנִין לָנוּ בְּמִדָּה, וְלַחֲזִירָה שֶׁהִיא בְטֵלָה נוֹתְנִין שֶׁלֹּא בְמִדָּה! אָמְרָה לָהּ חֲמוֹרָה לַסְּיָחָה: תָּבוֹא הַשָּׁעָה וְתִרְאִי שֶׁאֵין מַאֲכִילִים אוֹתָהּ לִכְבוֹדָהּ אֶלָּא לְרָעָתָהּ. כֵּוָן שֶׁבָּאָה קָלֶנְדָּא1524 שֶׁלָּהֶם, נָטְלוּ הַחֲזִירָה וּנְחָרוּהָ1525 (אס"ר ז; אב"ג).
טז דֻּבָּה הָיְתָה עוֹמֶדֶת בַּשּׁוּק מְקֻשֶּׁטֶת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת; אָמְרוּ: מִי שֶׁיִּקְפֹּץ עָלֶיהָ יִטֹּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ. הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד, אָמַר לָהֶם: אַתֶּם מִסְתַּכְּלִים בְּמַּה שֶׁעָלֶיהָ וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּשִׁנֶּיהָ (ב"ר פו).
יז אֶחָד הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה כַת שֶׁל כְּלָבִים וְנִתְיָרֵא מֵהֶם – וְיָשַׁב לוֹ בֵּינֵיהֶם1526 (שם פד).
יח שְׁנֵי כְלָבִים הָיוּ בָעֵדֶר וְהָיוּ צְהוּבִים זֶה לָזֶה1527. בָּא זְאֵב עַל הָאֶחָד. אָמַר הַשֵּׁנִי: אִם אֵינִי עוֹזְרוֹ – הַיּוֹם הוֹרֵג אוֹתוֹ וּלְמָחָר בָּא עָלָי! הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם וְהָרְגוּ אֶת־הַזְּאֵב (סנה' קה.).
יט הַחֲזִיר הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹבֵץ פּוֹשֵׁט טְלָפָיו1528, כְּלוֹמַר: רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר (ב"ר סה; ויק"ר יג).
כ אָמַר חֲזִיר לִבְהֵמָה טְהוֹרָה: מְבַקְשִׁים אַתֶּם לְהַחֲזִיק לָנוּ טוֹבָה – אִלּוּלֵא אֲנִי וַחֲבֵרַי לֹא נוֹדַעְתֶּם שֶׁאַתֶּם טְהוֹרִים (מד' תמ' א').
כא שֶׂה אֶחָד בָּא זְאֵב לִטּוֹל אוֹתוֹ; רָץ הָרוֹעֶה אַחֲרָיו לְהַצִּילוֹ מִפִּי הַזְּאֵב. בֵּין הָרוֹעֶה וּבֵין הַזְּאֵב נִבְקַע הַשֶּׂה (שמ"ר ח).
––––––––
כב תַּרְנְגֹלֶת זוֹ כְּשֶׁאֶפְרוֹחֶיהָ דַקִּים1529 – הִיא מְכַנַּסְתָּם וְנוֹתַנְתָּם תַּחַת כְּנָפֶיהָ וּמְחַמֶּמֶת אוֹתָם וְעוֹדֶרֶת לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁהֵם גְּדֵלִים – אִם אֶחָד מֵהֶם מְבַקֵּשׁ לָבוֹא אֶצְלָהּ הִיא מְנַקֶּרֶת לוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ: לֵךְ עֲדֹר בְּאַשְׁפָּתֶךָ (ויק"ר כה).
כג עוֹף אֶחָד קִנֵּן עַל שְׂפַת הַיָּם. עָלָה הַיָּם וְהֵצִיף אֶת־קִנּוֹ. מֶה עָשָׂה? הִתְחִיל נוֹטֵל מִן הַיָּם בְּפִיו וְשׁוֹפֵךְ לַיַּבָּשָׁה, וְנוֹטֵל עָפָר מִן הַיַּבָּשָׁה וּמַשְׁלִיךְ לַיָּם. בָּא חֲבֵרוֹ וְעָמַד לוֹ עַל־גַּבּוֹ וְאָמַר לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה וּמִתְיַגֵּעַ? אָמַר לוֹ: אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה יָם יַבָּשָׁה וְיַבָּשָׁה יָם. אָמַר לוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, סוֹף־סוֹף כַּמָּה אַתָּה יָכוֹל? (אס"ר ז; ילק"ש אס' ג).
כד עוֹף אֶחָד הָיָה חָבוּשׁ1530 בִּכְלוּב וּבָא עוֹף אַחֵר וְעָמַד עַל־גַּבּוֹ. אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ שֶׁמְּזוֹנוֹתֶיךָ מְצוּיִים לָךְ. אָמַר לוֹ: בִּישׁ־גַּדָּא1531, בִּמְזוֹנוֹתַי אַתָּה מִסְתַּכֵּל וּבִמְצוּדָתִי אִי אַתָּה מִסְתַּכֵּל! (קה"ר יא; ילק"ש שם; פסיק' כד).
כה יוֹנָה אַחַת הָיוּ הַנִּצִּים וְהָעוֹרְבִים רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ, בָּרְחָה מֵהֶם וְנִכְנְסָה וְיָשְׁבָה עַל קִנָּהּ. וְהָיוּ בְנֵי־אָדָם אוֹמְרִים: בֵּיצִים הַלָּלוּ מִן הַנֵּץ הֵן, וְזֶה אוֹמֵר: מִן הָעוֹרֵב הֵן. אָמַר לָהֶם אֶחָד: כָּל־זְמַן שֶׁהֵן בֵּיצִים אֵינָן יְדוּעוֹת אִם שֶׁל עוֹרֵב הֵן, אִם שֶׁל נֵץ הֵן, אֶלָּא הַנִּיחוּ עַד שֶׁתֵּלֵד1532 וְיֵעָשׂוּ אֶפְרוֹחִים, וְאַתֶּם יוֹדְעִים מִמִּי הֵן (אג"ב לז).
כו קוֹרֵא הָיָה מְזַמֵּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו. הָיָה יוֹשֵׁב וְסוֹעֵד וְקוֹרֵא מְזַמֵּר. אַחַר זְמַן הֵבִיא אֲדוֹנָיו בֶּן־נֵץ, כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַקּוֹרֵא בָּרַח תַּחַת הַמִּטָּה וְהִטְמִין עַצְמוֹ וְלֹא פָתַח עוֹד אֶת־פִּיו. נִכְנַס אֲדוֹנָיו לִסְעֹד, אָמַר לְבֶן־בֵּיתוֹ: לָמָה אֵין הַקּוֹרֵא מְזַמֵּר? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁהִכְנַסְתָּ עָלָיו בֶּן־נֵץ, וְהוּא מִתְיָרֵא וְאֵינוֹ מְזַמֵּר, אֶלָּא הוֹצֵא אֶת־בֶּן־הַנֵּץ וְהוּא מְזַמֵּר (שם נח).
כז מִפְּנֵי מָה הָעוֹרֵב הוֹלֵךְ בִּרְקִידָה? פַּעַם אַחַת רָאָה הָעוֹרֵב יוֹנָה הוֹלֶכֶת הֲלִיכָה יָפָה יוֹתֵר מִכָּל־הָעוֹפוֹת. יָשְׁרָה בְעֵינָיו הֲלִיכַת הַיּוֹנָה, אָמַר בְּלִבּוֹ: אֵלֵךְ גַּם אֲנִי כְמוֹתָהּ – וְהָיָה מְשַׁבֵּר עֲצָמָיו בַּהֲלִיכָה. וְהָיוּ הָעוֹפוֹת מְשַׂחֲקִים לוֹ. נִתְבַּיֵּשׁ הָעוֹרֵב וְאָמַר: אֶחֱזֹר לַהֲלִיכָתִי הָרִאשׁוֹנָה. בָּא לַחֲזֹר וְלֹא הָיָה יָכוֹל, שֶׁשָּׁכַח הֲלִיכָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וְהָיָה כִמְרַקֵּד – וְלֹא עָלְתָה בְיָדוֹ לֹא הֲלִיכָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא אַחֲרוֹנָה (א"ב דב"ס נוסח א').
כח צַיָּד הָיָה צָד צִפֳּרִים. צָד אֶת־הָרִאשׁוֹנָה. בָּא לָצוּד אֶת־הַשְּׁנִיָּה – הָלְכָה וְיָשְׁבָה לָהּ עַל אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ1533. עָמַד לוֹ הַצַּיָּד תּוֹהֵא בָהּ1534; אָמַר לָהּ: אִם אֶזְרֹק עָלֶיהָ אֶבֶן אֲנִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי, וְאִם אֶתֵּן אֶת־הַקָּנֶה1535 – מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁלֹּא יִגַּע בְּאִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, – אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֹמַר לָךְ, אֶלָּא לְמָקוֹם יָפֶה בָּרַחַתְּ וְנִמְלָטְתְּ (שמ"ר כז).
כט תַּרְנְגֹל וַעֲטַלֵּף1536 הָיוּ מְצַפִּים לָאוֹר. אָמַר לוֹ תַּרְנְגֹל לַעֲטַלֵּף: אֲנִי מְצַפֶּה לְאוֹרָה, שֶׁאוֹרָה שֶׁלִּי הִיא, וְאַתָּה לָמָּה לְּךָ אוֹרָה? (סנה' צח:).
––––––––
ל הַנָּחָשׁ אָמַר זְנָבוֹ לְרֹאשׁוֹ: עַד מָתַי אַתָּה מְהַלֵּךְ תְּחִלָּה? אֲנִי אֵלֵךְ תְּחִלָּה. אָמַר לוֹ: לֵךְ. הָלַךְ וּמָצָא גֻמָּא1537 שֶׁל מַיִם – וְהַשְׁלִיכוֹ1538 לְתוֹכָהּ, מָצָא אֵשׁ – וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹכוֹ, מָצָא קוֹצִים – וְהַשְׁלִיכוֹ לְתוֹכָם. מִי גָרַם לוֹ? עַל שֶׁהָלַךְ הָרֹאשׁ אַחַר הַזָּנָב (דב"ר א).
לא אֶחָד הָיָה רוֹאֶה תוֹלַעַת כְּגַחֶלֶת, וְנִקְרֵאת גֻּמְרַת־לַיְלָה1539, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִמֶּנָּה. אָמְרוּ לוֹ: מִזּוֹ אַתָּה מִתְיָרֵא? בַּלַּיְלָה הִיא גַחֶלֶת וְיוֹקֶדֶת; יָבֹא הַבֹּקֶר וְאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא תוֹלָעַת (פסיק').
לב הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ וְהַמּוֹץ מְרִיבִים זֶה עִם זֶה. זֶה אוֹמֵר: בִּשְׁבִילִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה, וְזֶה אוֹמֵר: בִּשְׁבִילִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה. אָמְרוּ הַחִטִּים: הַמְתִּינוּ עַד שֶׁתָּבוֹאוּ הַגֹּרֶן וְאָנוּ יוֹדְעִין בִּשְׁבִיל מָה נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה. בָּאוּ לַגֹּרֶן, וְיָצָא בַעַל־הַבַּיִת לִזְרוֹתָהּ. הָלַךְ לוֹ הַמּוֹץ בְּרוּחַ, נָטַל אֶת־הַתֶּבֶן וְהִשְׁלִיכוֹ עַל הָאָרֶץ, וְנָטַל אֶת־הַקַּשׁ וּשְׂרָפוֹ, נָטַל אֶת־הַחִטִּים וְעָשָׂה אוֹתָן כְּרִי1540, וְכָל־מִי שֶׁעוֹבֵר מְנַשְּׁקָן (ב"ר פג).
לג זוֹנִין1541 אָמְרוּ לְחִטִּים: אָנוּ יָפִים מִכֶּן, שֶׁעֲלֵיכֶן וְעָלֵינוּ הַמָּטָר יוֹרֵד וְהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרֵחַ עַל שְׁנֵינוּ. אָמְרוּ לָהֶם הַחִטִּים: לֹא מַה שֶּׁאַתֶּם אוֹמְרִים וְלֹא מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרוֹת, אֶלָּא הַמִּזְרֶה בָא וּמַפְרִישׁ אוֹתָנוּ לְאוֹצָר וְאֶתְכֶם לְעוֹפוֹת לַאֲכִילָה (אג"ב כג).
לד הֲדַס וְעִצְבּוֹנִית1542 הָיוּ גְדֵלִים זֶה עַל־גַּבֵּי זֶה, וְכֵוָן שֶׁהִגְדִּילוּ וְהִפְרִיחוּ זֶה נוֹתֵן רֵיחוֹ וְזֶה חוֹחוֹ (ב"ר סג).
לה מֶלֶךְ הָיָה לוֹ פַרְדֵּס נָטוּעַ שׁוּרָה שֶׁל תְּאֵנִים וְשֶׁל גְּפָנִים וְשֶׁל רִמּוֹנִים וְשֶׁל תַּפּוּחִים וּמָסַר לְאָרִיס וְהָלַךְ לוֹ. לְאַחַר יָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְהֵצִיץ בַּפַּרְדֵּס לֵידַע מֶה עָשָׂה וּמְצָאוֹ מָלֵא חוֹחִים וְדַרְדָּרִים, הֵבִיא קַצָּצִים1543 לְקֻצּוֹ. וְהֵצִיץ בְּאוֹתָם הַחוֹחִים וְרָאָה בָהֶם שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד1544, נְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ וְשָׁבָה נַפְשׁוֹ עָלָיו, אָמַר הַמֶּלֶךְ: בִּשְׁבִיל שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל כָּל־הַפַּרְדֵּס (ויק"ר כג).
לו קָנֶה זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם וְגִזְעוֹ מַחֲלִיף1545 וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, וַאֲפִלּוּ כָל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶן; דָּמְמוּ הָרוּחוֹת – עָמַד הַקָּנֶה בִּמְקוֹמוֹ.
אֶרֶז זֶה אֵינוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִים, וַאֲפִלּוּ כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ; כֵּוָן שֶׁנָּשְׁבָה בוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית מִיָּד עוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו (תענ' ב.; סנה' קה, קו).
לז אוֹמְרִים לִפְרָת: לָמָה אֵין קוֹלְךָ הוֹלֵךְ1546? אָמַר לָהֶם: אֵינִי צָרִיךְ – מַעֲשַׂי מוֹדִיעִים אוֹתִי: אָדָם נוֹטֵעַ בִּי נְטִיעָה וְהִיא עוֹלָה לִשְׁלשִׁים יוֹם; זוֹרֵעַ בִּי יָרָק – וְהוּא עוֹלֶה לִשְׁלשָׁה יָמִים. אוֹמְרִים לְחִדֶּקֶל: לָמָּה קוֹלְךָ הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: הַלְוַאי נִשְׁמָע קוֹלִי וְאֵרָאֶה!
אוֹמְרִים לְאִילָנֵי מַאֲכָל: לָמָה אֵין קוֹלְכֶם הוֹלֵךְ? אָמְרוּ לָהֶם: אֵין אָנוּ צְרִיכִים – פֵּרוֹתֵינוּ מְעִידִים עָלֵינוּ. אוֹמְרִים לְאִילָנֵי־סְרָק1547: לָמָּה קוֹלְכֶם הוֹלֵךְ? אָמְרוּ לָהֶם: הַלְוַאי נִשְׁמָע קוֹלֵנוּ וְנֵרָאֶה! (ב"ר טז; קה"ר י).
לח "כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר"1548 – כָּל־הָעֵצִים כְּשֶׁהֵם דּוֹלְקִים אֵין קוֹלָם הוֹלֵךְ; בְּרַם הַסִּירִים הַלָּלוּ כְּשֶׁהֵם דּוֹלְקִים קוֹלָם הוֹלֵךְ, לוֹמַר: אַף אָנוּ מִן הָעֵצִים (קה"ר ז).
לט כֵּוָן שֶׁנִּבְרָא הַבַּרְזֶל הִתְחִילוּ הָאִילָנוֹת מְרַתְּתִים1549. אָמַר לָהֶם: מַה־לָּכֶם מְרַתְּתִים? עֵץ מִכֶּם אַל יִכָּנֵס1550 בִּי וְאֵין אֶחָד מִכֶּם נִזּוֹק (ב"ר ה).