הערות וביאורים · 4441–4500
4443נקדה – נקבה את העבים וזרחה.
4444קודם הנץ החמה – קודם זריחת החמה.
4445שבחו של צבור הוא – שעדיין לא קראו ונענו.
4447יותר משלש־עשרה תעניות – המפורשות במשנה (תע' פ"ב, א).
4448תקנתם קברים – שהרי תמותו כולכם ברעב.
4450התמלאו רחמים אלו על אלו – ותנו צדקה לעניים.
4451ועבירה כאן – שאילו לא היה חשוד עליה לא היה נותן לה מעות.
4452שאין לה עליו מזונות – שאינו חייב במזונותיה.
4453הא אני וכו' – כלו' הוא גדול ממני.
4454שיבוא מטר בשבילנו – כלו' מתאחדים אתם בתפלה לדעה אחת.
4456כמה עזים וכו' – שאינו מתכסה מפני הצבור.
4457נפסח – נעשה פסח, צולע.
4458יטיח… דברים – ידבר עזות.
4459ר' יהודה נשיאה – בנו של ר' גמליאל, בן בנו של ר' יהודה הנשיא.
4460כמה יש בין וכו' – כמה רב ההבדל בינו וביני.
4461שמואל הרמתי – שאמר "הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר" (ש"א י"ב, יז).
4462שנתקע בכך – בצרה זו שאין תפילת נשיאו נשמעת.
4463יעשנו – יסבב ויעשה כך.
4464הם עומדים – על המקח וכל אחד רוצה לזכות בהם.
4465חלוץ לי מנעלי – לסימן ענוי ואבל.
4466אם משום משנה – שלמד הרבה.
4467בנזיקין – בסדר נזיקין.
4469דורם דומה יפה – במעשיו, ובעון הדור אין תפלתנו נשמעת.
4471חלש לבו – תש כחו מחמת צום.
4472שרף – גמע ושתה לסעוד את לבו.
4473דייסא – תבשיל של מין גריסין.
4474אושפרתי – שם אמו של רב פפא.
4475אלו שרף מר וכו' – ודרך שחוק אמר לו כך, שאכל ואח"כ בקש רחמים.
4477חזיז בפני עצמו – ענן בפני עצמו להשקות שדותיו.
4479לסירה – לבקרה, לראותה.
4482שמחבלת – שאוחזים אותה חבלי לידה.
4488מי נתלה במי? – מי משול למי.
4492יפתח יי וגו' – וכתוב בסוף: "לתת מטר ארצך".
4494צמוקים – מצטמקים ובאים לא בשיעור הראוי.
4496נאפית כתיקנה – שיש לו פנאי כל ימי השבוע לטפל בה.
4497ריחים טוחנות מן הכור וכו' – שמשתייר בשעת
טחינה מן הקמח בריחים מן מדה מועטת כמו מן מדה מרובה, ומי שטוחן מעט
מעט הפסדו מרובה (כור – מדה מרובה; קב – מדה מועטת).
4498עיסה כמה שנאכלת מן הכור וכו' – מן הבצק
הנילוש מתדבקים שיורים בשולי העריבה מן מדה מועטת כמו מן מדה
מרובה.