📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 4321–4380

4321

תבלין… מותר – שאפשר להתקיים בלעדיהם.

↩ חזרה לטקסט
4322

בלוקח מן השוק – קונה ואוצר וממעט את צרכי אוכל נפש מן השוק.

↩ חזרה לטקסט
4323

מתוך שלו – משדהו וכרמו.

↩ חזרה לטקסט
4324

שביעית – שנת השמיטה, שאין עבודה בשדה ובכרם ומכין מזונות לביתו.

↩ חזרה לטקסט
4325

אפילו קב חרובין – שמרובין בא"י ודמיהם מועטים.

↩ חזרה לטקסט
4326

שמכניס מארה בשערים – שמייקר את השער (מחיר הפירות).

↩ חזרה לטקסט
4327

משתכרים – מרויחים יתר על דמיהם הקצובים.

↩ חזרה לטקסט
4328

אין מוציאין וכו' – מא"י לחוצה־לארץ, מפני שמייקר את השער.

↩ חזרה לטקסט
4329

התפלה – הוללות מתוך שכרות.

↩ חזרה לטקסט
4330

אין מגדלין בהמה דקה – צאן, שמפסידות שדות וכרמים.

↩ חזרה לטקסט
4331

ובמדברות – במקומות של מרעה בלבד, שאין שם שדות וכרמים.

↩ חזרה לטקסט
4332

תרנגולים – שמטנפים.

↩ חזרה לטקסט
4333

הקדשים – בשר הקרבנות.

↩ חזרה לטקסט
4334

ולא כהנים בא"י – הכהנים אינם מגדלים תרנגולים אפילו בשאר עיירות שבא"י, לפי שאוכלים תרומה ועליהם להזהר בטהרתם.

↩ חזרה לטקסט
4335

בשלשלת – בכבל.

↩ חזרה לטקסט
4336

נשבים – רשתות לצוד יונים.

↩ חזרה לטקסט
4337

ריס – מדת האורך (סטאדיום); ועד שלשים ריס יוני הישוב מרחיקות מן העיר, ואפשר שילכדו יונים שיש להן בעלים.

↩ חזרה לטקסט
4338

בהמה גסה – בקר.

↩ חזרה לטקסט
4339

כלבים כופרים – כלבי כפר שאינם מזיקים.

↩ חזרה לטקסט
4340

וחולדות סנאים – חולדות הדרות בסנה.

↩ חזרה לטקסט
4341

לנקר את הבית – לנקות את הבית מן השרצים.

↩ חזרה לטקסט
4342

גונח מלבו – מכעכע ומשתעל מתוך חולי.

↩ חזרה לטקסט
4343

חלב רותח – חלב חם מתוך הדד.

↩ חזרה לטקסט
4344

משחרית לשחרית – בכל בוקר.

↩ חזרה לטקסט
4345

בכרעי – ברגלי.

↩ חזרה לטקסט
4346

לסטים מזוין – גזלן, שבהמה דקה מפסדת נכסי אחרים.

↩ חזרה לטקסט
4347

ואומן – מקיז דם לרפואה.

↩ חזרה לטקסט
4348

ולבלר – סופר.

↩ חזרה לטקסט
4349

שיר השירים ז', יב.

↩ חזרה לטקסט
4350

שישיבת כרכים קשה – שהכל מתיישבים שם ודוחקים זה את זה ואין האויר יפה.

↩ חזרה לטקסט
4351

נחמיה י"א, ב.

↩ חזרה לטקסט
4352

שישיבתה קרובה – שנתיישבו בה מקרוב; כלו' עיר חדשה.

↩ חזרה לטקסט
4353

בראשית י"ט, כ.

↩ חזרה לטקסט
4354

מצערים – מועטים.

↩ חזרה לטקסט
4355

שרויים – שוכנים, נתונים.

↩ חזרה לטקסט
4356

ישעיה כ"ב, יג.

↩ חזרה לטקסט
4357

שם שם, יד.

↩ חזרה לטקסט
4358

מדת בינונים – שאינם משתתפים בצער הצבור.

↩ חזרה לטקסט
4359

אבל במדת רשעים – ששמחים בשעת צערו של הצבור.

↩ חזרה לטקסט
4360

שם נ"ו, יב.

↩ חזרה לטקסט
4361

שם נ"ז, א.

↩ חזרה לטקסט
4362

שמות י"ז, י"ב.

↩ חזרה לטקסט
4363

מי מעיד בי – מי יודע מה שבלבי, אם שמח אני או מצטער.

↩ חזרה לטקסט
4364

חבקוק ב', יא.

↩ חזרה לטקסט
4365

במדבר ב', א, ב.

↩ חזרה לטקסט
4366

נתכנסו עליהם – בני ישראל על משה ואהרן.

↩ חזרה לטקסט
4367

גומלי חסדים וכו' – ובאו לגמול חסד עם מרים ולעסוק בקבורתה.

↩ חזרה לטקסט
4368

תקנה – מצוה.

↩ חזרה לטקסט
4369

קלקלה – עבירה.

↩ חזרה לטקסט
4370

הטיחו דברים – דברו עזות.

↩ חזרה לטקסט
4371

שם שם, ג.

↩ חזרה לטקסט
4372

שנזדעזעו בני המדינה – מרדו בו.

↩ חזרה לטקסט
4373

שם שם, ו.

↩ חזרה לטקסט
4374

על הזקנה – על מרים.

↩ חזרה לטקסט
4375

מלכים ב' ח', א.

↩ חזרה לטקסט
4376

יחזקאל ל"ו, כט.

↩ חזרה לטקסט
4377

שמות ל"א, ב.

↩ חזרה לטקסט
4378

מתריעין עליהן – בתפלה בצבור ובשופרות לעורר את לב העם לתשובה.

↩ חזרה לטקסט
4379

מפולת – בתים נופלים ונחרבים.

↩ חזרה לטקסט
4380

בכל מקום – ואפילו הסביבות.

↩ חזרה לטקסט