הערות וביאורים · 4321–4380
4321תבלין… מותר – שאפשר להתקיים בלעדיהם.
4322בלוקח מן השוק – קונה ואוצר וממעט את צרכי אוכל נפש מן השוק.
4323מתוך שלו – משדהו וכרמו.
4324שביעית – שנת השמיטה, שאין עבודה בשדה ובכרם ומכין מזונות לביתו.
4325אפילו קב חרובין – שמרובין בא"י ודמיהם מועטים.
4326שמכניס מארה בשערים – שמייקר את השער (מחיר הפירות).
4327משתכרים – מרויחים יתר על דמיהם הקצובים.
4328אין מוציאין וכו' – מא"י לחוצה־לארץ, מפני שמייקר את השער.
4329התפלה – הוללות מתוך שכרות.
4330אין מגדלין בהמה דקה – צאן, שמפסידות שדות וכרמים.
4331ובמדברות – במקומות של מרעה בלבד, שאין שם שדות וכרמים.
4333הקדשים – בשר הקרבנות.
4334ולא כהנים בא"י – הכהנים אינם מגדלים
תרנגולים אפילו בשאר עיירות שבא"י, לפי שאוכלים תרומה ועליהם להזהר
בטהרתם.
4336נשבים – רשתות לצוד יונים.
4337ריס – מדת האורך (סטאדיום); ועד שלשים ריס יוני הישוב מרחיקות מן העיר, ואפשר שילכדו יונים שיש להן בעלים.
4339כלבים כופרים – כלבי כפר שאינם מזיקים.
4340וחולדות סנאים – חולדות הדרות בסנה.
4341לנקר את הבית – לנקות את הבית מן השרצים.
4342גונח מלבו – מכעכע ומשתעל מתוך חולי.
4343חלב רותח – חלב חם מתוך הדד.
4344משחרית לשחרית – בכל בוקר.
4346לסטים מזוין – גזלן, שבהמה דקה מפסדת נכסי אחרים.
4347ואומן – מקיז דם לרפואה.
4350שישיבת כרכים קשה – שהכל מתיישבים שם ודוחקים זה את זה ואין האויר יפה.
4352שישיבתה קרובה – שנתיישבו בה מקרוב; כלו' עיר חדשה.
4355שרויים – שוכנים, נתונים.
4358מדת בינונים – שאינם משתתפים בצער הצבור.
4359אבל במדת רשעים – ששמחים בשעת צערו של הצבור.
4363מי מעיד בי – מי יודע מה שבלבי, אם שמח אני או מצטער.
4366נתכנסו עליהם – בני ישראל על משה ואהרן.
4367גומלי חסדים וכו' – ובאו לגמול חסד עם מרים ולעסוק בקבורתה.
4370הטיחו דברים – דברו עזות.
4372שנזדעזעו בני המדינה – מרדו בו.
4378מתריעין עליהן – בתפלה בצבור ובשופרות לעורר את לב העם לתשובה.
4379מפולת – בתים נופלים ונחרבים.
4380בכל מקום – ואפילו הסביבות.