📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 4261–4320

4261

אחד הרג בשוגג – וחייב גלות לעיר מקלט.

↩ חזרה לטקסט
4262

ואחד הרג במזיד – וחייב מיתה.

↩ חזרה לטקסט
4263

לזה אין עדים וכו' – ואי אפשר להעמידם לדין.

↩ חזרה לטקסט
4264

מזמינם לפונדק אחד – מביאם לבית־אורחים אחד.

↩ חזרה לטקסט
4265

ונפל עליו – בפני עדים.

↩ חזרה לטקסט
4266

במדבר ל"ה, יא.

↩ חזרה לטקסט
4267

שמואל א' כ"ד, יד.

↩ חזרה לטקסט
4268

אסטליות – מצבות אבן וכתובות על גביהן, כמפורש בסמוך.

↩ חזרה לטקסט
4269

דברים י"ט, ג.

↩ חזרה לטקסט
4270

הכנה לדרך – שתכין קודם את הדרך לשם ערי מקלט.

↩ חזרה לטקסט
4271

תהלים כ"ה, ח.

↩ חזרה לטקסט
4272

בורגן – מין מגדל.

↩ חזרה לטקסט
4273

שלשים ושתים אמות – רחבה ביותר, כדי ליתן מקום מרווח לניסת ההורג בשגגה.

↩ חזרה לטקסט
4274

דברים י"ט, ג.

↩ חזרה לטקסט
4275

סרטיאות – רחובות גדולים ומרווחים.

↩ חזרה לטקסט
4276

שיהו מפולשות – פתוחות משני צדדים.

↩ חזרה לטקסט
4277

לתוכה – לתוך עיר המקלט.

↩ חזרה לטקסט
4278

טירים – כפרים.

↩ חזרה לטקסט
4279

כרכים – ערים גדולות.

↩ חזרה לטקסט
4280

במקום שוקים – כדי שימצא לו מזונות.

↩ חזרה לטקסט
4281

אוכלוסין – המון עם, כדי שיגינו עליו מגואל הדם.

↩ חזרה לטקסט
4282

אוכלוסיהן – אנשי סביבתן.

↩ חזרה לטקסט
4283

דיוריהן – תושביהן.

↩ חזרה לטקסט
4284

לא כלי זין – שלא ימצא שם גואל הדם כלי זין לקנות; וכן כלי מצודה (כלים שצדין בהם חיות ועופות).

↩ חזרה לטקסט
4285

ושוים – בדעתם; כלו' לא נחלקו בכך.

↩ חזרה לטקסט
4286

אין מפשילין וכו' – אין שוזרין שם חבלים למצודות.

↩ חזרה לטקסט
4287

שם ד', מב.

↩ חזרה לטקסט
4288

במדבר ל"ה, כח.

↩ חזרה לטקסט
4289

מספקות – מביאות, נותנות.

↩ חזרה לטקסט
4290

שם שם, יא.

↩ חזרה לטקסט
4291

לא יסקל – לא יפנה את האבנים.

↩ חזרה לטקסט
4292

מרשותו – מן המקום ששייך לו.

↩ חזרה לטקסט
4293

לרשות הרבים – לרחוב.

↩ חזרה לטקסט
4294

ריקא – בער.

↩ חזרה לטקסט
4295

לגלג עליו – לעג עליו, מפני שנראו לו דבריו תמוהים.

↩ חזרה לטקסט
4296

יפה אמר לי וכו' – שרשות שלי יצאה לבעלים אחרים ורשות־הרבים לעולם יש לכל אדם חלק בה.

↩ חזרה לטקסט
4297

ומסר לרבים – לצרכי הרבים, למים.

↩ חזרה לטקסט
4298

חופר בורות וכו' – למים בשביל עולי רגלים.

↩ חזרה לטקסט
4299

המצניע – הטומן.

↩ חזרה לטקסט
4300

ומעמיקים להם – באדמה.

↩ חזרה לטקסט
4301

ולא תשים דמים בביתך – שלא תגרום לחבלה ולמיתה של אחרים.

↩ חזרה לטקסט
4302

דברים כ"ב, ח.

↩ חזרה לטקסט
4303

לספר – לגבול.

↩ חזרה לטקסט
4304

במדבר י', לו.

↩ חזרה לטקסט
4305

פחות משני אלפים וכו' – לפי שנאמר "רבבות אלפי" בל"ר, ומעוט רבים שנים.

↩ חזרה לטקסט
4306

והפילה – את הולד מחמת פחד.

↩ חזרה לטקסט
4307

לאפות בבית אחד – בתנורו של שכנה.

↩ חזרה לטקסט
4308

נטולות – מחוסרות.

↩ חזרה לטקסט
4309

שקילא טיבותך וכו' – כלו' אין בטובתך תועלת של כלום, שדבריך באו לאחר זמן.

↩ חזרה לטקסט
4310

נד ולד – נעקר הולד ממקומו.

↩ חזרה לטקסט
4311

מעלות ומורדות – מקומות גבוהים ונמוכים.

↩ חזרה לטקסט
4312

יוצאין – בי"ד.

↩ חזרה לטקסט
4313

לקווץ – להסיר את הקוצים, שלא יכשלו בהם בני־אדם.

↩ חזרה לטקסט
4314

ולמוד את המקואות – שיהיו בהן מ' סאה לטבילה ושלא יהיו עמוקות יותר מדאי.

↩ חזרה לטקסט
4315

דברים י"ט, י.

↩ חזרה לטקסט
4316

ושם דרך וגו' – דרש: כשהוא משים דרך ומאיר לרבים הקב"ה מושיעו.

↩ חזרה לטקסט
4317

תהלים נ', כג

↩ חזרה לטקסט
4318

של אומה זו – הרומיים.

↩ חזרה לטקסט
4319

אין אוצרין – שלא להוציא לשוק למכירה, מפני שמעלה את השער על צרכי נפש.

↩ חזרה לטקסט
4320

וסלתות – מיני סולת.

↩ חזרה לטקסט