הערות וביאורים · 4021–4080
4023מיחם – כלי שמרתיחין בו מים.
4025שנקרא לדין – שמעמידים אותו לדין.
4026בראשונה – בימים שקלקלו הדיינים.
4027יציאותיו – ממונו שהביא עמו להוצאת הדרך.
4028לא יבוא אליהם – לא בא לפניהם כלל.
4031שיננא – שנון וחריף; והוא כנוי רגיל בפי שמואל לתלמידו רב יהודה.
4032ראשך בצוננים וכו' – כלו' אני רבך איני נכוה, אלא מר עוקבא שהוא ראש לכלנו.
4034ענוי הדין – כשמענין וממשיכין את הדין יותר מדאי.
4037בשתי פסיעות וכו' – כלו' בעוד שעה קלה אתה יושב עם הצדיקים בגן־עדן.
4040שאינו צריך לכלום – שאינו נוטל כלום משום אדם.
4041שמחזר על הגרנות – לבקש תרומה.
4045מה אני בחנם – נותן חוקים ומשפטים בחנם.
4046שנוטל שכר בטלה – לא שכר דין, אלא שכר הזמן שהוא בטל ממלאכתו בשעת הדין; ודיין כזה מכוער הוא אבל דינו דין.
4048אסתירא – שם מטבע של שני שקלים.
4049בטלה שאינה מוכחת – שאינה קבועה וניכרת, ויאמרו הבריות שכר דין הוא נוטל.
4050תוהה וכו' – מריח באוצרות יין איזה ראוי להתקיים ואיזה קרוב להחמיץ וימכרוהו מיד.
4051שידלה במקומי – להשקות את שדותי.
4052גוזרי גזרות – ראשי דיינים שהיו עסוקים כל היום בדין.
4053היו נוטלים שכרם וכו' – היו מתפרנסים מקופת הצבור, לפי שלא היו עסוקים במלאכתם.
4055מתרומת הלשכה – לשכה גדולה היתה במקדש שלתוכה היו מכניסים תחילה כל השקלים וממנה היו תורמים לצרכי המקדש.
4056לא ספקו – אם שכר זה לא הספיק להם לפרנסתם.
4057שהוא חד – הנותן והמקבל נעשים לב אחד.
4061ראשית הגז – ר' ישמעאל בן אלישע כהן היה, והגוזז צאנו חייב ליתן לכהן בכל שנה אחד מששים בגיזה.
4062פסולני לך לדין – שיש בזה ריח שוחד.
4063עם שהוא הולך ובוא וכו' – כלו' בכל מקום שהלך ובא ר"י באותה שעה היה לבו לזכותו של בעל־הדין.
4064אריסו – פועל בשכר חלק מן הפירות.
4065סל של פירות – מן הגן של ר' ישמעאל.
4066מה נשתנה היום – למה הקדמת להביא אלי היום ביום החמישי.
4067פילוסופוס אחד – ומכת המינים היה.
4069חמור לובי – חמור הבא מארץ לוב שבאפריקה.
4070יאיר אורך כנר – רמזה לו על השוחד שנתנה לו.
4071בא החמור וכו' – כלו' מתנתי נצחה את מתנתה.
4072רבנו – ר' יהודה נשיאה.
4073רעה מאד – ומצערין אותי.
4074ואין אתה נותן כלום – למלכות.
4079מה אתה? – כלו' למה באת לסמכני?