📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 4021–4080

4021

הושע ב', ז.

↩ חזרה לטקסט
4022

לקבול – להתאונן.

↩ חזרה לטקסט
4023

מיחם – כלי שמרתיחין בו מים.

↩ חזרה לטקסט
4024

כירתו – כירים שלו.

↩ חזרה לטקסט
4025

שנקרא לדין – שמעמידים אותו לדין.

↩ חזרה לטקסט
4026

בראשונה – בימים שקלקלו הדיינים.

↩ חזרה לטקסט
4027

יציאותיו – ממונו שהביא עמו להוצאת הדרך.

↩ חזרה לטקסט
4028

לא יבוא אליהם – לא בא לפניהם כלל.

↩ חזרה לטקסט
4029

ישעיה א', כג.

↩ חזרה לטקסט
4030

משלי כ"א, יג.

↩ חזרה לטקסט
4031

שיננא – שנון וחריף; והוא כנוי רגיל בפי שמואל לתלמידו רב יהודה.

↩ חזרה לטקסט
4032

ראשך בצוננים וכו' – כלו' אני רבך איני נכוה, אלא מר עוקבא שהוא ראש לכלנו.

↩ חזרה לטקסט
4033

ירמיה כ"א, יב.

↩ חזרה לטקסט
4034

ענוי הדין – כשמענין וממשיכין את הדין יותר מדאי.

↩ חזרה לטקסט
4035

גזרו עליהם – המלכות.

↩ חזרה לטקסט
4036

אברך – לשון חשיבות.

↩ חזרה לטקסט
4037

בשתי פסיעות וכו' – כלו' בעוד שעה קלה אתה יושב עם הצדיקים בגן־עדן.

↩ חזרה לטקסט
4038

שמות כ"ב, כב, כג.

↩ חזרה לטקסט
4039

משלי כ"ט, ד.

↩ חזרה לטקסט
4040

שאינו צריך לכלום – שאינו נוטל כלום משום אדם.

↩ חזרה לטקסט
4041

שמחזר על הגרנות – לבקש תרומה.

↩ חזרה לטקסט
4042

שמות כ"ג, ה.

↩ חזרה לטקסט
4043

שם שם, ו.

↩ חזרה לטקסט
4044

דברים ד', ה.

↩ חזרה לטקסט
4045

מה אני בחנם – נותן חוקים ומשפטים בחנם.

↩ חזרה לטקסט
4046

שנוטל שכר בטלה – לא שכר דין, אלא שכר הזמן שהוא בטל ממלאכתו בשעת הדין; ודיין כזה מכוער הוא אבל דינו דין.

↩ חזרה לטקסט
4047

קרנא – שם דיין.

↩ חזרה לטקסט
4048

אסתירא – שם מטבע של שני שקלים.

↩ חזרה לטקסט
4049

בטלה שאינה מוכחת – שאינה קבועה וניכרת, ויאמרו הבריות שכר דין הוא נוטל.

↩ חזרה לטקסט
4050

תוהה וכו' – מריח באוצרות יין איזה ראוי להתקיים ואיזה קרוב להחמיץ וימכרוהו מיד.

↩ חזרה לטקסט
4051

שידלה במקומי – להשקות את שדותי.

↩ חזרה לטקסט
4052

גוזרי גזרות – ראשי דיינים שהיו עסוקים כל היום בדין.

↩ חזרה לטקסט
4053

היו נוטלים שכרם וכו' – היו מתפרנסים מקופת הצבור, לפי שלא היו עסוקים במלאכתם.

↩ חזרה לטקסט
4054

מנה – מאה זוז.

↩ חזרה לטקסט
4055

מתרומת הלשכה – לשכה גדולה היתה במקדש שלתוכה היו מכניסים תחילה כל השקלים וממנה היו תורמים לצרכי המקדש.

↩ חזרה לטקסט
4056

לא ספקו – אם שכר זה לא הספיק להם לפרנסתם.

↩ חזרה לטקסט
4057

שהוא חד – הנותן והמקבל נעשים לב אחד.

↩ חזרה לטקסט
4058

שמות כ"ג, ח.

↩ חזרה לטקסט
4059

דברים ט"ז, יט.

↩ חזרה לטקסט
4060

דברים ט"ז, יט.

↩ חזרה לטקסט
4061

ראשית הגז – ר' ישמעאל בן אלישע כהן היה, והגוזז צאנו חייב ליתן לכהן בכל שנה אחד מששים בגיזה.

↩ חזרה לטקסט
4062

פסולני לך לדין – שיש בזה ריח שוחד.

↩ חזרה לטקסט
4063

עם שהוא הולך ובוא וכו' – כלו' בכל מקום שהלך ובא ר"י באותה שעה היה לבו לזכותו של בעל־הדין.

↩ חזרה לטקסט
4064

אריסו – פועל בשכר חלק מן הפירות.

↩ חזרה לטקסט
4065

סל של פירות – מן הגן של ר' ישמעאל.

↩ חזרה לטקסט
4066

מה נשתנה היום – למה הקדמת להביא אלי היום ביום החמישי.

↩ חזרה לטקסט
4067

פילוסופוס אחד – ומכת המינים היה.

↩ חזרה לטקסט
4068

נר של זהב – שוחד.

↩ חזרה לטקסט
4069

חמור לובי – חמור הבא מארץ לוב שבאפריקה.

↩ חזרה לטקסט
4070

יאיר אורך כנר – רמזה לו על השוחד שנתנה לו.

↩ חזרה לטקסט
4071

בא החמור וכו' – כלו' מתנתי נצחה את מתנתה.

↩ חזרה לטקסט
4072

רבנו – ר' יהודה נשיאה.

↩ חזרה לטקסט
4073

רעה מאד – ומצערין אותי.

↩ חזרה לטקסט
4074

ואין אתה נותן כלום – למלכות.

↩ חזרה לטקסט
4075

דיסקרא – טס, קערית.

↩ חזרה לטקסט
4076

בלדר – שליח.

↩ חזרה לטקסט
4077

שמות כ"ג, ח.

↩ חזרה לטקסט
4078

ונתן לו ידו – לסמכו.

↩ חזרה לטקסט
4079

מה אתה? – כלו' למה באת לסמכני?

↩ חזרה לטקסט
4080

גלדנים – דגים קטנים.

↩ חזרה לטקסט