הערות וביאורים · 3961–4020
3963יראה דיין עצמו – בשעת הדין.
3964שחרב מונחת לו וכו' – כלו' יתיירא הרבה מפני תקלה בדין, שענשה מרובה.
3965לבית דין – לישב בדין.
3967יוצא למיתה – כלו' לישא עליו חטא.
3968ורצון ביתו אינו עושה וכו' – שאינו משתכר כאן כלום.
3969שתהא ביאה כיציאה – שיחזור לביתו בלא חטא, שלא יטעה בדין.
3977החושך עצמו מן הדין – מונע ומרחק עצמו מלישב בבי"ד.
3978איבה – שנאת היוצא חייב.
3979וגזל ושבועת שוא – אם טעה וחיב שלא כדין.
3980והגס לבו בהוראה – מצוי ביותר אצל הוראה ונוהג בה קלות.
3987ושפוי – בעל דעה מיושבת, מתון.
3988ופרקו טוב – גיל הנעורים שלו טוב; כלו', שלא יצא עליו שם רע בבחרותו.
3989ובעלי כשפים – מבינים בכשפים, שמא יבוא לפניהם דין של כשפים.
3990מי שיודע לטהר את השרץ – כלו' בעל שכל חריף ביותר.
3991זקן וסריס וכו' – שרובם קשי לב ואינם בעלי־רחמים.
3992רביעית – רביעית הלוג.
3993אל יורה – אל ידין, מפני שאין דעתו צלולה כשכור.
3994כשסמכו – כשמנוהו לדיין.
3995לא כחל ולא שרק וכו' – מיני צבע הם לקישוט:
כחל לעינים, שרק לפנים ופרכוס לשער; כלו' נאה כמו שהוא בתורתו בלא
קישוטים חיצוניים.
3996ויעלת חן – חוט של חן משוך עליו; וזהו זמר נהוג בכלה.
3997סרמיטין וכו' – כלם כנויים הם לדיינים שאינם מהוגנים, בורים וחמסנים.
3998עמוד עליו באמורא – להיות לו למתורגמן בינו ובין העם בשעת הדרשה.
3999וגחן אליו – יהודה בן נחמני הטה עצמו אל הדיין לשמוע מפיו את הדרשה.
4000ולא אמר לו כלום – שלא ידע מה לומר.
4004שהם רשאים וכו' – שהלכה כרבים.
4006קולר תלוי בצואר כולם – הכבל תלוי בכולם; כלו' אם נכשלו בדין יקבל כל אחד חלק מן העונש.
4007קיסם מן הקורה – כלו' אם נטעה ישא כל אחד רק חלק קטן מן העונש הקשה.
4009מתונים – מיושבים ולא בהולים.
4013שמחמץ – שמשהה את הדין ומתון בו.
4017קשוט עצמך – כלו' תקן תחלה את מעשה עצמך.
4019מתחלה מה סבר – למה לא קצץ עד עכשיו?
4020זנתה אמם וגו' – כלו' אם הגדולים חטאו הם מביישים את התורה בפני כל העם.