הערות וביאורים · 3901–3960
3902וקורא יושב – קורא בפרשת המלך בישיבה, מפני כבוד מלך.
3905זלגו עיניו דמעות – נזלו עיניו דמעות, מפני שהיה מזרע הורדוס גר אדומי.
3906שונאי ישראל – כנוי הוא כלפי ישראל.
3907שגרו להם – שלח את עבדו לבית־דין.
3910נפנה וכו' – לשמוע מה אומרים חבריו.
3911כבשו פניהם בקרקע – הורידו את עיניהם לארץ, שנתייראו מפני המלך.
3912בעלי מחשבות אתם – כלו' חושבים אתם בלבכם להטות דין מאימת המלכות.
3913יבוא בעל מחשבות – הקב"ה שיודע מחשבות.
3916מלכותא בלא תאגא – מלכות בלא כתר.
3917אין מושחין מלך בן מלך – שהוא משוח מלידה, ומה
שנמצא במקרא שמשחו את שלמה ועוד בני מלכים אחרים – לכולם יש תשובה
בגמרא.
3918כמלוא נימא – כחוט השערה.
3919טכסיסי מלכות – דרכי מלכות ומנהגיה.
3920תעלא בעדניה וכו' – אפילו השועל אם הגיע למלכות השתחווה לו; ומשל הבריות הוא על קטן שעלה לגדולה.
3921הנהר הגדול וגו' – והלוא נהר פרת אינו גדול, אלא מפני שהוא סמוך לא"י קוראהו גדול.
3924אלקפתא וכו' – משל למי שמתקרב לגדול ודעתו זחה עליו, אומרים לו: וכי בשביל שהשר החזיק בך נקלט ריחו בידך?
3925אינו מקבל מכל – אינו בולע ואינו נבלע בשום משקה.
3927זו הרשות – כלו' התרחק מאנשי ממשלה.
3928העולם קים וכו' – בירוש' הגיר': "העולם עומד: על הדין ועל האמת וכו' ". ועי' בסמוך.
3941אלהים – לשון דיינים, ואין בית־דין פחות משלשה.
3949שלש פורעניות – "שדה תחרש", "עיין תהיה" ו"לבמות יער".
3950שלש עברות – "בשוחד ישפוטו", "במחיר יורו", ו"בכסף יקסומו".
3954שנעשו מקל לחזניהם – לשמשיהם, שרודים את העם ומוציאים ממנו ממון בכחם.
3955שבט מושלים – שבכחם של תלמידי־חכמים קרוביהם הדיינים מתגאים על הצבור ורודים בעם.
3956לדייני בור – לדיינים עמי־הארץ והם מטים את הדין.
3957שלא יפסע על ראשי עם קדש – כשהולך לישב בבית־דין לא יפסיע על ראשי העם היושבים, משום זלזול הצבור.
3960המשפט לאלהים הוא – כלו' אתה מטה דין לאלהים, שהרי עליו להחזיר ממון לבעליו.