📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3901–3960

3901

לסגן – לכהן משנה.

↩ חזרה לטקסט
3902

וקורא יושב – קורא בפרשת המלך בישיבה, מפני כבוד מלך.

↩ חזרה לטקסט
3903

קורא עומד – בעמידה.

↩ חזרה לטקסט
3904

דברים י"ז, טו.

↩ חזרה לטקסט
3905

זלגו עיניו דמעות – נזלו עיניו דמעות, מפני שהיה מזרע הורדוס גר אדומי.

↩ חזרה לטקסט
3906

שונאי ישראל – כנוי הוא כלפי ישראל.

↩ חזרה לטקסט
3907

שגרו להם – שלח את עבדו לבית־דין.

↩ חזרה לטקסט
3908

שמות כ"א, כט.

↩ חזרה לטקסט
3909

דברים י"ט, יז.

↩ חזרה לטקסט
3910

נפנה וכו' – לשמוע מה אומרים חבריו.

↩ חזרה לטקסט
3911

כבשו פניהם בקרקע – הורידו את עיניהם לארץ, שנתייראו מפני המלך.

↩ חזרה לטקסט
3912

בעלי מחשבות אתם – כלו' חושבים אתם בלבכם להטות דין מאימת המלכות.

↩ חזרה לטקסט
3913

יבוא בעל מחשבות – הקב"ה שיודע מחשבות.

↩ חזרה לטקסט
3914

משלי כ"א, א.

↩ חזרה לטקסט
3915

אלוף – האמור באדום.

↩ חזרה לטקסט
3916

מלכותא בלא תאגא – מלכות בלא כתר.

↩ חזרה לטקסט
3917

אין מושחין מלך בן מלך – שהוא משוח מלידה, ומה שנמצא במקרא שמשחו את שלמה ועוד בני מלכים אחרים – לכולם יש תשובה בגמרא.

↩ חזרה לטקסט
3918

כמלוא נימא – כחוט השערה.

↩ חזרה לטקסט
3919

טכסיסי מלכות – דרכי מלכות ומנהגיה.

↩ חזרה לטקסט
3920

תעלא בעדניה וכו' – אפילו השועל אם הגיע למלכות השתחווה לו; ומשל הבריות הוא על קטן שעלה לגדולה.

↩ חזרה לטקסט
3921

הנהר הגדול וגו' – והלוא נהר פרת אינו גדול, אלא מפני שהוא סמוך לא"י קוראהו גדול.

↩ חזרה לטקסט
3922

דברים א', ז.

↩ חזרה לטקסט
3923

לשחוור – לשר.

↩ חזרה לטקסט
3924

אלקפתא וכו' – משל למי שמתקרב לגדול ודעתו זחה עליו, אומרים לו: וכי בשביל שהשר החזיק בך נקלט ריחו בידך?

↩ חזרה לטקסט
3925

אינו מקבל מכל – אינו בולע ואינו נבלע בשום משקה.

↩ חזרה לטקסט
3926

משלי ה', ח.

↩ חזרה לטקסט
3927

זו הרשות – כלו' התרחק מאנשי ממשלה.

↩ חזרה לטקסט
3928

העולם קים וכו' – בירוש' הגיר': "העולם עומד: על הדין ועל האמת וכו' ". ועי' בסמוך.

↩ חזרה לטקסט
3929

זכריה ה', טז.

↩ חזרה לטקסט
3930

מלגלג – לועג ומזלזל.

↩ חזרה לטקסט
3931

שמות כ"א, א.

↩ חזרה לטקסט
3932

מקלי – לרדות.

↩ חזרה לטקסט
3933

וסנדלי – לחליצה.

↩ חזרה לטקסט
3934

שופרי – לנדוי וחרם.

↩ חזרה לטקסט
3935

ורצועתי – להלקות.

↩ חזרה לטקסט
3936

שם י"ח, יג.

↩ חזרה לטקסט
3937

בראשית א', ה.

↩ חזרה לטקסט
3938

משרה – משכין.

↩ חזרה לטקסט
3939

תהלים פ"ב, א.

↩ חזרה לטקסט
3940

שתסתלק – שתסור.

↩ חזרה לטקסט
3941

אלהים – לשון דיינים, ואין בית־דין פחות משלשה.

↩ חזרה לטקסט
3942

תהלים פ"ב, א.

↩ חזרה לטקסט
3943

שם י"ב, ו.

↩ חזרה לטקסט
3944

שופטים ב', יח.

↩ חזרה לטקסט
3945

איוב י"ט, כט.

↩ חזרה לטקסט
3946

דברים ט"ז, יח.

↩ חזרה לטקסט
3947

ישעיה ה', טז.

↩ חזרה לטקסט
3948

מיכה ג', ט, יא.

↩ חזרה לטקסט
3949

שלש פורעניות – "שדה תחרש", "עיין תהיה" ו"לבמות יער".

↩ חזרה לטקסט
3950

שלש עברות – "בשוחד ישפוטו", "במחיר יורו", ו"בכסף יקסומו".

↩ חזרה לטקסט
3951

שם שם, יב.

↩ חזרה לטקסט
3952

ישעיה א', כה, כו.

↩ חזרה לטקסט
3953

שם י"ד, ה.

↩ חזרה לטקסט
3954

שנעשו מקל לחזניהם – לשמשיהם, שרודים את העם ומוציאים ממנו ממון בכחם.

↩ חזרה לטקסט
3955

שבט מושלים – שבכחם של תלמידי־חכמים קרוביהם הדיינים מתגאים על הצבור ורודים בעם.

↩ חזרה לטקסט
3956

לדייני בור – לדיינים עמי־הארץ והם מטים את הדין.

↩ חזרה לטקסט
3957

שלא יפסע על ראשי עם קדש – כשהולך לישב בבית־דין לא יפסיע על ראשי העם היושבים, משום זלזול הצבור.

↩ חזרה לטקסט
3958

שמות כ', כו.

↩ חזרה לטקסט
3959

שם כ"א, א.

↩ חזרה לטקסט
3960

המשפט לאלהים הוא – כלו' אתה מטה דין לאלהים, שהרי עליו להחזיר ממון לבעליו.

↩ חזרה לטקסט