📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3841–3900

3841

ואין ממחין – אין מעכבין.

↩ חזרה לטקסט
3842

מעבירין את המת מלפני הכלה – כשלוית המת פוגעת בכלה הולכת לחופה מעבירין אותו מפניה שלא לעכבה.

↩ חזרה לטקסט
3843

וזה וזה – מת וכלה.

↩ חזרה לטקסט
3844

שמחל – שוויתר.

↩ חזרה לטקסט
3845

דברים י"ז טו.

↩ חזרה לטקסט
3846

פרשת דרכים היתה – ולא נכר שמלפני הכלה עבר.

↩ חזרה לטקסט
3847

המלך והכלה – שפגעו זה בזה.

↩ חזרה לטקסט
3848

בראשית א', לא.

↩ חזרה לטקסט
3849

בראשית א', לא.

↩ חזרה לטקסט
3850

אתמהא – קריאה של תמיהה.

↩ חזרה לטקסט
3851

תובעת דקיון של בריות – שהיא דורשת במשפט ודנה על עלבון כבודם של הבריות ובזוי דקיון (צלם ודמות) שלהם.

↩ חזרה לטקסט
3852

חבקוק א', יד.

↩ חזרה לטקסט
3853

קולמוסים – עטים.

↩ חזרה לטקסט
3854

יריעות – גליונות.

↩ חזרה לטקסט
3855

לבלרים – סופרים.

↩ חזרה לטקסט
3856

חללה של רשות – כל היקפו ומלואו של כח המלכות.

↩ חזרה לטקסט
3857

משלי כ"ה, ג.

↩ חזרה לטקסט
3858

בראשית מ"א, א.

↩ חזרה לטקסט
3859

דברים ל"ג, יט.

↩ חזרה לטקסט
3860

שאם יזכה – לראות בגאולת ישראל ובכבוד מלכיהם.

↩ חזרה לטקסט
3861

סגי־נהור – רב־אור, מאור עינים; כנוי לסומא.

↩ חזרה לטקסט
3862

מין – כופר בעיקר.

↩ חזרה לטקסט
3863

חצבי לנהרא וכו' – משל הבריות הוא: הכדים השלמים מורידים אותם לנהר כדי לשאוב בהם מים, אבל שברי־חרס למה יורדים לשם? כלו' אנשים פקחי־עינים רצים לקראת המלך לראותו, אבל אתה הסומא למה אתה הולך?

↩ חזרה לטקסט
3864

כת ראשונה – הגדוד הראשון שעובר לפני המלך.

↩ חזרה לטקסט
3865

מלכים א' י"ט, יא, יב.

↩ חזרה לטקסט
3866

פמיס – שם עיר בארץ ישראל ע"י מקורות הירדן.

↩ חזרה לטקסט
3867

בערב שבת עם חשכה – כדי שלא יוכלו לבוא אליו בשבת ויענשם.

↩ חזרה לטקסט
3868

ארגנטין – שד של בית המרחץ.

↩ חזרה לטקסט
3869

אחר הסדר – אחר סדר הלמוד.

↩ חזרה לטקסט
3870

בגוליר – עבד מלך מן הפחותים.

↩ חזרה לטקסט
3871

אין מתקנאין בהם – אין מתגרין בהם.

↩ חזרה לטקסט
3872

שמלכותם עמדת מאחורי אזנם – ממשלתם קרובה לבוא וינקמו בך.

↩ חזרה לטקסט
3873

הנה קטן וגו' – באדום כתוב.

↩ חזרה לטקסט
3874

עובדיה א', ב.

↩ חזרה לטקסט
3875

בראשית ל"ו, לא.

↩ חזרה לטקסט
3876

יחזקאל כ"ז, ו.

↩ חזרה לטקסט
3877

והוגנין – הוגן הספינה, משום שמנהיגין בו את הספינה; וי"מ: עוגן, מטיל ברזל כבד שמעמידין בו את הספינה בהליכתה.

↩ חזרה לטקסט
3878

שמלה ממשרקה וגו' – כלו' שהביאו בני אדום את מלכיהם ממקומות אחרים.

↩ חזרה לטקסט
3879

בראשית ל"ו, לו, לז.

↩ חזרה לטקסט
3880

זכריה י', ד.

↩ חזרה לטקסט
3881

בראשית ל"ו, לב, לג.

↩ חזרה לטקסט
3882

דברים י"ז, טו.

↩ חזרה לטקסט
3883

כל משימות – כל התמנות.

↩ חזרה לטקסט
3884

שמואל א' י"ז לח.

↩ חזרה לטקסט
3885

שם ט', ב.

↩ חזרה לטקסט
3886

שעשויים לו – שהם כמדתו של דוד.

↩ חזרה לטקסט
3887

שם י"ז, לט.

↩ חזרה לטקסט
3888

שם ב' י"ב, ל.

↩ חזרה לטקסט
3889

היאך יכול להניח – על ראשו כיון שהיא כבדה כל כך.

↩ חזרה לטקסט
3890

ראויה וכו' – ולא שנתנה על ראשו ממש.

↩ חזרה לטקסט
3891

אבן שואבת – אבן שמושכת את המתכת.

↩ חזרה לטקסט
3892

דברי הימים ב' כ"ג, יא.

↩ חזרה לטקסט
3893

הולמתו – מכוּונת יפה למידת ראשו.

↩ חזרה לטקסט
3894

דברים י"ז, יח.

↩ חזרה לטקסט
3895

כמין קמיע – כמין חותם שתולין על הלב ועל הזרוע; כלו' בתבנית קטנה.

↩ חזרה לטקסט
3896

תהלים ט"ז, ח.

↩ חזרה לטקסט
3897

של חג – סכות.

↩ חזרה לטקסט
3898

בשמינית במוצאי שביעית – בתחלת שנה שמינית, שהיא מוצאי שנה שביעית, שנת השמיטה.

↩ חזרה לטקסט
3899

בעזרה – בחצר המקדש.

↩ חזרה לטקסט
3900

חזן הכנסת – שמש.

↩ חזרה לטקסט