📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3721–3780

3721

שם י"א, ה.

↩ חזרה לטקסט
3722

שם ע"ח, ע.

↩ חזרה לטקסט
3723

כולא – מונע.

↩ חזרה לטקסט
3724

ראשי עשבים – שהם רכים ביותר.

↩ חזרה לטקסט
3725

אמצעם של עשבים – שהוא רך במקצת.

↩ חזרה לטקסט
3726

עקרם של עשבים – שרשם, שהוא קשה.

↩ חזרה לטקסט
3727

שם שם, ע"א.

↩ חזרה לטקסט
3728

לחסית – למקום עשב אצל מים.

↩ חזרה לטקסט
3729

ולקחת אותם אל אוהל מועד – במנוי זקנים נאמר.

↩ חזרה לטקסט
3730

במדבר י"א, טז.

↩ חזרה לטקסט
3731

דברי פגם – שאינם של שבח.

↩ חזרה לטקסט
3732

שסרבנים וטרחנים – קשי־עורף ודרכם להטריח ביותר.

↩ חזרה לטקסט
3733

לכופרה – שם מקום ע"י טבריה.

↩ חזרה לטקסט
3734

ולא קבלו – אלו שרצה למנותם.

↩ חזרה לטקסט
3735

בן בבי ממונה על הפקיע – בין הממונים על כמה דברים במקדש המנויים במשנה שקלים (פ"ה) נחשב גם בן בבי הממונה על הפקיע (על עשית פתילות מפקיעי חוטים).

↩ חזרה לטקסט
3736

על חיי נפשות – על צרכי צבור.

↩ חזרה לטקסט
3737

מטעין להם – משיא עליהם ונותן בידם.

↩ חזרה לטקסט
3738

משלי ח', טו, טז.

↩ חזרה לטקסט
3739

אמלך – אתיעץ.

↩ חזרה לטקסט
3740

במדבר כ"ז, יח.

↩ חזרה לטקסט
3741

דברים ל"א, ז.

↩ חזרה לטקסט
3742

הושע י"א, א.

↩ חזרה לטקסט
3743

משלי ו', א.

↩ חזרה לטקסט
3744

על החברים – על תלמידי־חכמים.

↩ חזרה לטקסט
3745

שאדם חבר – כשאר תלמידי חכמים ולא נתמנה בראש.

↩ חזרה לטקסט
3746

לא איכפת לו בצבור – אינו חושש לתקנת הצבור.

↩ חזרה לטקסט
3747

ונטל טלית – לבוש של שררה.

↩ חזרה לטקסט
3748

מעביר ביא על חברו – מביאו לידי צעקת חמס ("ביא" לשון צעקה על מעשה חמס).

↩ חזרה לטקסט
3749

לזירה – מקום שהגבורים האתליטין מתגוששים ונאבקים שם.

↩ חזרה לטקסט
3750

יחזקאל ל"ב, כד.

↩ חזרה לטקסט
3751

שופטים ט"ז, כח

↩ חזרה לטקסט
3752

קופה של שרצים – סל מלא שרצים; כלו' פגם משפחה; וי"מ: מעשים רעים.

↩ חזרה לטקסט
3753

תזוח דעתו – יתגאה.

↩ חזרה לטקסט
3754

חזור לאחוריך – כלו' ראה אותה הקופה התלויה מאחוריך ולא תתגאה.

↩ חזרה לטקסט
3755

דברים כ"ט, ט.

↩ חזרה לטקסט
3756

שיר השירים ו', יא.

↩ חזרה לטקסט
3757

נוטל שלו – ענשו.

↩ חזרה לטקסט
3758

הושע י"ג, א.

↩ חזרה לטקסט
3759

הושע י"ג, א.

↩ חזרה לטקסט
3760

הושע י"ג, א.

↩ חזרה לטקסט
3761

לקרות – בצבור.

↩ חזרה לטקסט
3762

מת יוסף קודם לאחיו – שנאמר: "וימת יוסף וכל אחיו" (שמ' א, ו).

↩ חזרה לטקסט
3763

ברבנות – בשררה, בשלטון.

↩ חזרה לטקסט
3764

הרשות – השררה.

↩ חזרה לטקסט
3765

ולואי שתהא יציאה כביאה – בלא חטא.

↩ חזרה לטקסט
3766

שלא קפח – שלא מתו בימיו.

↩ חזרה לטקסט
3767

ארבעה מלכים – כגון ישעיהו והושע שנמשכה נבואתם בימי עזיה יותם אחז חזקיהו, מלכי יהודה.

↩ חזרה לטקסט
3768

במדבר י"א, טז.

↩ חזרה לטקסט
3769

מה עסק של הנרות הללו – כלו' מאיזה טעם.

↩ חזרה לטקסט
3770

שם שם, כח.

↩ חזרה לטקסט
3771

עלה לה – לגדולה.

↩ חזרה לטקסט
3772

קומקום – כלי שמרתיחין בו מים חמים.

↩ חזרה לטקסט
3773

ברח ממנה – שהיה נחבא אל הכלים.

↩ חזרה לטקסט
3774

אני יורד לו – כלו' אני זורק בו.

↩ חזרה לטקסט
3775

כווה ומפציע ומפחם – בחומו, בכָבדו ובשחרוריתו.

↩ חזרה לטקסט
3776

זקני בתירה לזקני – להלל הנשיא (עי' ספר שני ג', יג).

↩ חזרה לטקסט
3777

נתכרכמו – הוריקו ככרכום (זעפרן).

↩ חזרה לטקסט
3778

ארונו בא – כלומר, לא חי אלא מת הביאוהו.

↩ חזרה לטקסט
3779

ויקרא ד', כב, כג.

↩ חזרה לטקסט
3780

אשרי הדור – דרש "אשר" מלשון אשרי.

↩ חזרה לטקסט