📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3541–3600

3541

איוב ב', ו.

↩ חזרה לטקסט
3542

תהלים קט"ז, ג.

↩ חזרה לטקסט
3543

שמשגרין – שמשלחים.

↩ חזרה לטקסט
3544

תכלית יסורים – סוף מדת יסורים; כלו' יסורים שאין פחותים מהם.

↩ חזרה לטקסט
3545

ואינו מתקבל עליו – אינו לפי מדתו, וצער הוא לו.

↩ חזרה לטקסט
3546

למזוג בחמים – כוס של יין במים חמים.

↩ חזרה לטקסט
3547

נהפך לו חלוקו – כתנתו, וצריך לפשטה ולהפכה.

↩ חזרה לטקסט
3548

שלש – מטבעות.

↩ חזרה לטקסט
3549

שם ל"ב, י.

↩ חזרה לטקסט
3550

אל תתיאש מן הפורענות – כלו' כשאתה שרוי בטובה אל תאמר שלא תבוא עליך פורענות לעולם.

↩ חזרה לטקסט
3551

קבל עולמו – קבל כל שכרו בחייו.

↩ חזרה לטקסט
3552

אין אדם נתפס וכו' – להתחייב על שהוא מדבר קשות מחמת צער.

↩ חזרה לטקסט
3553

מהולתך חרשא וכו' – אם הנפה שלך נעשית חֵרֶשֶׁת, כלו' שנסתמו נקביה, הכה עליה ויפתחו, וכן מי שחוטא חוזר בתשובה על ידי יסורים (ויש גורסים "טרשא" – נתקשתה).

↩ חזרה לטקסט
3554

עין טובה – בשל אחרים.

↩ חזרה לטקסט
3555

רוח נמוכה – עניוות.

↩ חזרה לטקסט
3556

ונפש שפלה – שתאוותיו אינן מרובות.

↩ חזרה לטקסט
3557

משלי ח', כא.

↩ חזרה לטקסט
3558

תהלים נ"ה, כד.

↩ חזרה לטקסט
3559

הרואה את הנולד – שרואה בתחלת מעשיו את סופם וע"י כך הוא מונע עצמו מן הרע.

↩ חזרה לטקסט
3560

רואה אני – יפה בעיני.

↩ חזרה לטקסט
3561

שבכלל דבריו דבריכם – שהכל תלוי בלב.

↩ חזרה לטקסט
3562

הלוה ואינו משלם – שהוא כפוי טובה ואינו רואה מה שיהא בסוף, שימנעו מלהלוות לו וגורם רעה לעצמו.

↩ חזרה לטקסט
3563

כלוה מן המקום – מן הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
3564

שם ל"ז, כא.

↩ חזרה לטקסט
3565

עין הרע וכו' – שכל אלו מעבירין את האדם על דעתו.

↩ חזרה לטקסט
3566

הקנאה וכו' – שבעליהם אינם יודעים שובע לעולם.

↩ חזרה לטקסט
3567

שנה של שחרית וכו' – כל השוגה באלו נמשך אחריהם וקשה הפרישה מהם, ונמצא כל ימיו עוברים בבטלה.

↩ חזרה לטקסט
3568

ושיחת ילדים – דברי ליצנות של בחורים.

↩ חזרה לטקסט
3569

וישיבת בתי־כנסיות וכו' – שמתכנסים ועוסקים בדברים בטלים.

↩ חזרה לטקסט
3570

יוצא מן העולם – מת.

↩ חזרה לטקסט
3571

וחצי תאותו – חצי ספוק תאותו.

↩ חזרה לטקסט
3572

מאה – מאה זוז.

↩ חזרה לטקסט
3573

משלי י"ד, ל.

↩ חזרה לטקסט
3574

הקב"ה עושה וכו' – שלא יוכל להשתמש בהם לרעה.

↩ חזרה לטקסט
3575

שאינו משתכר – ביין.

↩ חזרה לטקסט
3576

ומי שאינו מעמיד על מדותיו – אלא מעביר עליהן ומוותר.

↩ חזרה לטקסט
3577

ומעיד בו יחידי – שאין עדותו מתקבלת בבי"ד ואינו אלא מוציא שם רע על חברו.

↩ חזרה לטקסט
3578

נבהל – ממהר.

↩ חזרה לטקסט
3579

שואל כענין – בענין שרבו עומד בו, ולא מענין אחר.

↩ חזרה לטקסט
3580

סיג – גדר, כלו' חזוק.

↩ חזרה לטקסט
3581

פרישות – התרחקות מתענוגי העוה"ז.

↩ חזרה לטקסט
3582

מסורת – קבלה מסורה מדור לדור.

↩ חזרה לטקסט
3583

קנה לעצמו – כלו' מביא טובה לעצמו.

↩ חזרה לטקסט
3584

איוב ל"ה, יא.

↩ חזרה לטקסט
3585

צניעות מחתול – שמטיל צואתו במקום סתר.

↩ חזרה לטקסט
3586

גזל מנמלה – שכל אחת מכינה לעצמה ואינה גוזלת מחברתה.

↩ חזרה לטקסט
3587

ועריות מיונה – שדבק בבת־זוגו.

↩ חזרה לטקסט
3588

דרך ארץ מתרנגול – שמפייס לפני זיווגו.

↩ חזרה לטקסט
3589

זהירות – במעשים.

↩ חזרה לטקסט
3590

אוכלוסי – המוני עם.

↩ חזרה לטקסט
3591

חכם הרזים – חכם הסודות, שיודע לב כולם.

↩ חזרה לטקסט
3592

פרצופיהם – פניהם.

↩ חזרה לטקסט
3593

וברר – התבואה הטובה מתוך הפסולת.

↩ חזרה לטקסט
3594

והרקיד – בנפה.

↩ חזרה לטקסט
3595

וגזז – את הצמר.

↩ חזרה לטקסט
3596

ולבן ונפץ – מתחלה מכבסים את הצמר ומלבנים אותו ואח"כ מנפצין אותו להסיר מתוכו את הפסולת.

↩ חזרה לטקסט
3597

אומניות – בעלי־אומניות.

↩ חזרה לטקסט
3598

גלוסקאות – חלות סולת.

↩ חזרה לטקסט
3599

חתיכה אחת אכלתי – בשר.

↩ חזרה לטקסט
3600

במדבר י', לו.

↩ חזרה לטקסט