הערות וביאורים · 2521–2580
2521צערי שבתוך גופי – צערה שבלב שמקבלת מזונות מיד בעלה הראשון שגרשה.
2522שאינה יודעה – שאינו מכיר בה.
2523למרקוליס – עבודה־זרה שדרך עבודתה בזריקת אבנים.
2526בסבר פנים יפות – במראה של פנים מאירות.
2528מעלה עליו הכתוב – מחשבת עליו התורה.
2529אדוני… אל נא תעבר – לפי האגדה "אדני"
קודש ומוסב להקב"ה, ואברהם הניח את השכינה והלך לקבל את
האורחים.
2531לגימה – אכילה שמאכילין אורחים.
2532שתי משפחות – עמון ומואב, מבני לוט בן אחיו
של אברהם אבינו, ונתרחקו מישראל על שלא נהגו בהם הכנסת־אורחים ביציאתם
ממצרים.
2534מרחקת את הקרובים – כגון עמון ומואב.
2535ומקרבת את הרחוקים – כגון משפחת יתרו שנהג הכנסת־אורחים במשה וזכתה לידבק בישראל.
2536מעלמת עינים מן הרשעים – מצות הכנסת־אורחים
שהרעים עושים עומדת להם להעלים עיני הקב"ה ממעשיהם הרעים שלא להענישם,
כמפורש בסמוך.
2537ומשרה שכינה על נביאי הבעל – כגון נביא השקר
במעשה ירבעם שנהג הכנסת־אורחים בנביא האמת ונתגלתה לו שכינה (מ"א י"ג.
כ).
2538ושגגתה עולה זדון – מי שעובר על הכנסת־אורחים בשגגה נחשבת לו כזדון (ועי' להלן סע' שפא).
2539מגרב – מקומו של פסל מיכה.
2540לשילה – מקום הארון והמזבח.
2542המוסר סעודה לחברו – להכין לו סעודה בשביל אורחים.
2543דמי בשתו וכו' – מלבד דמי הסעודה.
2545פרוסה – פרושה, לסימן שהסעודה ערוכה.
2546משופע ביותר – מלובש ומקושט יפה, וסבר ר' ינאי שאדם גדול הוא ות"ח.
2547ישגיח רבי – כלו' יכבדני.
2548יברך ינאי בביתו – שלא ידע האורח לברך.
2552חוץ מצא – אם יאמר לך צא, ובדא"ר הגירסה היא: "כשהוא דבר כשרות".
2554היה מלקה אותם – על שבועת שוא.
2555ונשמעו הדברים – שהוא מלקה את האורחים.
2556וקנטרו – הקפידו על זה.
2557ויודיענו – שהחכמים מקפידים עליו.
2559גלוסקאות – עוגות סולת.
2560בן בית – יוצא ונכנס לביתו.
2562כתוב קמח וכו' – לפי האגדה אברהם אמר סולת והיא עשתה קמח.
2564לא בצע – כלו' לא אכל.
2565צהבו פניו – אדמו פניו משמחה, שהסכים לסעוד אצלו.
2566שמודר הנאה וכו' – שנדרתי שלא ליהנות מישראל.
2568לטובי עין – גומלי חסד בממונם.
2570מכירין בצרי עין – ואין אוכלים משלהם.
2575והנחנוהו בלא לויה – בלא חבורה שילך עמהם לשמירה מפני הרוצחים.
2577עד עיבורה של עיר – צריך ללוותו עד הבתים האחרונים שיוצאים חוץ לעיר.
2579תחום שבת – אלפים אמה מחוץ לעיר.