הערות וביאורים · 1141–1200
1145אתתך גוצא וכו' – כלו' שיעשה אדם את רצון אשתו.
1146באונאת אשתו – בצער אשתו, שלא יצערנה.
1147שדמעתה מצויה – קלה לבכיה.
1148אונאתה קרובה – העונש על צערה ממהר לבוא.
1149תהא שמאל וכו' – ואין לקרב או לדחות את שלשתם בשתי ידים.
1150משכו תלמודו – נמשך אחרי למודו.
1152כורכו בסודרו – מעטפו המטפחתו.
1153בהקראת בניהן וכו' – כלו' שהן שולחות את בניהן למקרא ובעליהן למשנה.
1155"מצא" או "מוצא" – עי' לעיל סי' נח.
1156המדיר – נותן עליה נדר, משביע.
1157רחים ותנור – המטולטלים.
1158יוציא ויתן כתבה – אם היא רוצה להתגרש על כך כופין אותו לגרשה ולשלם את כתובתה.
1159שמשיאה – מטיל ונותן עליה.
1160שן תותבת – שן עשויה שהושיבו במקום השן שנפלה.
1162שאי את נהנית לי – שאין את נהנית ממני.
1163שמי שנכתב וכו' – במים המאררים שמשקין את הסוטה מוחקין פסוק בתורה, שנזכר שם שמו של הקב"ה.
1164בני אלמנה – כלו' ימות הבעל ותהא היא אלמנה ואח"כ ימותו בניה.
1165ולא יזוז שמעון ממקומו – לטעום תבשילה, שאין זה לפי כבודו.
1166שתי עדשים – נתכוון למקצת עדשים כלשון בני אדם, והיא תפסה את הדברים כפשוטם.
1167בשלי לי סאה – כלו' הרבה.
1168בוציני – בלשון הארמית פירושו אבטיחים וגם נרות, והוא נתכוון לאבטיחים.
1169בבא – בלשון הארמית פתח.
1173לאניצי פשתן – חבילי פשתן.
1174טרוטות – דלות ריסים; וי"א: רכות.
1175כפולות – מכופלות, כלו' תלויות למטה.
1177שקוט – קצר, שראשה מונח בין כתפיה.
1178והתירו – התיר את הנדר, שמצא בה מום יפה.
1179להתפרש – להפרד ע"י גט.
1181הלכו בדרכיו – שמעו בעצתו.
1185והיו מקיפות את המזבח – בשעת הקרבת הקרבנות.
1186מי יקבל מהם וכו' – את הקרבנות בשעת בכי ואנקה.
1189הקדיחה – שרפה, קלקלה.
1191וטוה בשוק – דרך פריצות היא.
1193קולנית – בעלת־קול, צעקנית.
1194דעות במאכל – מדות ומנהגים בעניני אכילה. וזורקו – את הזבוב.
1195בנשים – בעניני אישות.
1197מדת פפוס בן יהודה – שהיה מקנא לאשתו הרבה.
1198תמחוי – קערה של מאכל.
1199ופרומה משני צדדיה – בגדה פתוח אצל שני אצילי ידיה.