הערות וביאורים · 541–600
541קפח את הרועה – נטל ממנו בעל כרחו.
542הקיפוהו לגינין וקערות – בני העיר הקיפוהו לגינין של מיני מתיקה וקערות של תבשילין.
543רוח מצוי למעדנים – בשביל מעדנים יש רוח בבני־מעים ואפשר לאכלם הרבה.
544משום גלוי – אם עמדו מגולים. שמא שתה מהם נחש והטיל בהם ארסו, שהנחשים מצוים בא"י.
545אסור לאדם וכו' – כולם מחמת מיאוס וזעה.
547לא תזהם – לא תטנף ותטמא.
549אסטניס – מפונק שבודק ביותר במאכלים ונמצא כל ימיו רעים.
551שדעתו יפה – כלו' נפשו בריאה, האוכל הכל ואינו בודק.
552שנוי וסת – שנוי המנהג באכילה ושתיה.
554שבתות וימים טובים – ולמה נאמר "כל ימי"?
555כשמואל – שהעני בא בשבת ויו"ט ע"י שנוי וסת לחולי מעים.
557הנצרך לנקביו – לצאת לחוץ.
558ריח זוהמא – מזיעת הגוף.
559והנח שליש – של בטנך ריקה.
560תעמוד על מלואך – כלו' תתמלא הבטן כולה.
561בטבול – לטבול פת בחומץ או ביין.
562שהנאתך ממנה – שערבה לך הרבה.
563משוך ידך הימנה – שלא תמלא את כריסך.
564ואל תשהה עצמך – לא תעכב יציאתך.
566מצוי – לילך אצלו ללמוד מפיו.
568ולא יטחר הרבה – לא ידחוק א"ע.
569שאותה כרכשת – סוף המעים שמוציא רעי.
570פניך דומין – שראה את פניו צהובים ושמנים ביותר.
571שניהם אסורים – רבית וגידול חזירים.
572לכל אחד וכו' – וזה מועיל לבריאות הגוף.
573של בית הכסא – משום דחיקה.
575חמורה סכנה מאיסור – כלו' דברים שיש בהם משום סכנה צריכין להזהר בהם יותר מבאיסור.
577אין סומכין על הנס – במקום שהנזק ודאי.
578אין מזכירין מעשי נסים – כלו' אין מביאים ראיה מהם.
580והמפרש בים – העובר בים.
581מזכירין עונותיו – כלו' לבדוק אחרי מעשיו אם הוא חיב או זכאי.
582ועיון תפלה – כלו' שמעיין ומכוון בתפלתו שיעשה לו רצונו.
583ומוסר דין על וכו' – שבטוח הוא בזכותו שחברו יהא נענש על ידו.
584לסמטא – לרחוב קטן וצר.
586לבית שיח – לבור שיש בו מים.
590שעמד במקומו – ולא נפל.
591הכניס את רב אדא וכו' – כדי שתגן זכותו ולא יפול הבית.
592כר' ינאי – שאמר אין סומכין על הנס.
593בכי טוב – לאור השמש, שנאמר: "וירא… את האור כי טוב" (ברא' א', ג).
596הכניסו חמה לעיר – כלו' הכנסו לעיר עם אור החמה.
597שראשה רופא – שאין לו פנאי לעסוק בצרכי העיר.
598שאין הסוס צונף – צוהל ואין בה שמירה מעולה.