הערות וביאורים · 121–180
122לגרדום – מקום שעושין שם את המשפט בנידונים.
123פרקליטים – מליצים, מלמדי זכות.
125באותו מלאך – שממליץ עליו זכות.
127לחנניה וכו' – שנצלו מכבשן האש.
129וזו של חולה – אש הקדחת.
131לעת מצוא… זו מיתה – צריך אדם להתפלל שימות מיתה נוחה.
134בגימטריא – בחשבון האותיות.
135אסכרה – מין חולי בגרון שאדם נחנק בו.
137היו דואגים החכמים – שצדיק כמוהו מת מיתה חטופה.
138זוג מהדייב – שני ת"ח מעיר הדייב.
139במוצאי יוה"כ – נמחלו עוונותיו וסימן יפה לו.
141מוריקות – נעשות ירוקות.
143דוחק אתה וכו' – כלו' כבר הגיע זמנו של ר' נתן להתמנות ראש־ישיבה.
144כמלוא נימא – כמלוא השערה.
145שלא יצערני – בשעת מיתתי.
146מי חשוב וכו' – מי חשוב וגבור ביום המיתה.
147הראה לי – בחלום לאחר מיתה.
148היה לך צער – בשעת יציאת נשמה.
149כמושך נימא וכו' – כך היתה יציאת נשמתי קלה.
150שמרובה אימתו – של מלאך־המות.
156סימן יפה וכו' – שיש לו כפרה בכך.
157מזלפים – נשפכים, נוטפים.
158וקלסתר פנים – צורת הפנים.
161לאריס – לפועל בשכר חלק מן התבואה.
162אור מפעפעו – אש מרככו.
163מפכחתו – מפיגה את היין.
165טוב מות – שיש טוב במיתה.
166כבה מאליו – ככלות השמן.
167בעונתה – בזמנה, בגמר בשולה.
170שמא הוא חושדנו – בגנבת תאנים, ולשם שמירה הוא משכים.
171והתליעו – העלו תולעים.
173לוז – עיר בארץ החתים, שנבנתה ע"י איש שהראה
לבני יוסף את מבוא העיר בית אל (שופטים א', כד – כו). ובזכות זה זכה,
לפי דברי האגדה, שלא יהא מלאך־המות שולט בעירו.
175ושגרם לעיר לוז – שלחם לעיר לוז שאין מלאך־המות שלוט בה.
177שכיב מרע – חולה מסוכן.