הערות וביאורים · 61–120
61השטוף בזמה – הלהוט ורודף אחרי זנונים ופריצות.
64מתרפטות – מתרופפות ומתבקעות.
65מתכבדות – נעשות כבדות לשמוע.
67מפני מה לא הקבלנו וכו' – כלו' מפני מה לא באת לקבל פני, והפך לו את הלשון דרך ענוה.
68סלעים נעשו גבוהים – כלו' מחמת זקנה קשה עלי
ההליכה ואפילו סלעים קטנים דומים עלי כגבוהים, וכן "קרובים נעשו
רחוקים" – דרך קרובה נראית כרחוקה.
69משתים נעשו שלש – משתי רגלים נעשו שלש, שצריך למקל.
70לבי־אבידן – מקום ועד של חכמי רומי, שהיה ר' יהושע רגיל לבוא לשם ולהתווכח עמם.
71ההר שלג – כלו' שערות הראש הלבינו.
72סביבותיו קרח – השפה והזקן הלבינו.
73כלביו אינם נובחים – הקול אינו נשמע.
75מה שלא אבד לי וכו' – כך אומר הזקן, שגופו כפוף ונראה כמבקש אבדה.
76השתים מן השלש – הליכה ברגלים לבד בלא מקל.
77כליל של ורד – עטרת שושנים.
84כאן – מה שנאמר תחלה "ואברהם ושרה זקנים".
85לחלוחית – רעננות, כח נעורים.
87סבא בביתא וכו' – זקן בבית מארה בבית, שאוכל
ואינו עושה כלום; זקנה בבית אוצר בבית, שהיא מסייעת במלאכת
הבית.
94גומרת לילה – גחלת לילה, מין תולעים מאירות בלילה (יאָהאַניס־וואורמכען)
95אדם… בשר וכו' – דרש ראשי־תבות.
97מעת ללדת וכו' – משעת לידה נגזרת שעת המיתה.
100מסייע – יש בו ראיה וסמך.
103אין זה משלי – כלו' אין דרכי בכך.
104עונים אתם אחרי – בשיר.
105אם ישן הוא וכו' – כלו' יתעורר ויצא מן הבית
שסופו להתמוטט, בשביל שלא השגיח על התינוקות לגדלם במעשים
טובים.
106תולה אני לך – כלו' משהה אני את הגזירה.
107אני מישן – אני משמר את היין שיהא ישן יותר.
110בשעה שאינה שעה – בלילה, שהיא שעת סכנה.
111פתקו – כתב גזירתו, שנגזרה עליו מיתה.
112וחיה התינוק – הרי מכאן ראיה, שמוסיפין על השנים.
113מה לנו המעשה – מה ראיה ממנו.
114מקרא מלא – מקרא מפורש.
117לפרק אבותיו – לשנות חיי הוריו.
118בלא שנותיו – בלא זמנו.
119יוצא לשוק – מצויות שם תקלות ומריבות.
120שנמסר לסרדיוט – להוליכו אל השופט.