י. קֹדֶם יְצִיאַת מִצְרָיִם
סח "דַּבֶּר־נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ" וְגוֹ'1824 – אָמְרוּ דְבֵי רַבִּי יַנַּאי1825: אֵין "נָא" אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: בְּבַקָּשָׁה מִמֶּךָּ! לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם! שַׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב, שֶׁלֹּא יֹאמַר אוֹתוֹ צַדִּיק1826: "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם"1827 קִיֵּם בָּהֶם, "וְאַחֲרֵי־כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל"1828 לֹא קִיֵּם בָּהֶם. אָמְרוּ לוֹ: "וּלְוַאי שֶׁנֵּצֵא בְעַצְמֵנוּ"… מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ בְּנֵי אָדָם: לְמָחָר מוֹצִיאִין אוֹתְךָ מִבֵּית־הָאֲסוּרִים וְנוֹתְנִין לְךָ מָמוֹן הַרְבֵּה. וְאוֹמֵר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹצִיאוּנִי הַיּוֹם וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ כְּלוּם (בר' ט).
סט "וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה"1829 – הָיָה פַרְעֹה מְחַזֵּר עַל פִּתְחֵיהֶם שֶׁל עֲבָדָיו וּמַעֲמִידָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמְּקוֹמוֹ וְהוֹלֵךְ עִמָּהֵם וְקוֹרֵא בַלַּיְלָה בְּכָל שׁוּק וָשׁוּק וְאוֹמֵר: הֵיכָן הוּא משֶׁה, וְהֵיכָן הוּא דָר? וְהָיוּ בְנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים בּוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ: פַּרְעֹה, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: אֶת־משֶׁה אֲנִי מְבַקֵּשׁ. וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: "כָּאן הוּא דָר, כָּאן הוּא דָר" – וּמְשַׂחֲקִים בּוֹ עַד שֶׁמְּצָאוֹ לְמשֶׁה. אָמַר לוֹ פַּרְעֹה: "קוּמוּ צְאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי". אָמַר לוֹ משֶׁה: וְכִי גַנָּבִים אָנוּ שֶׁנֵּצֵא בַלָּיְלָה? כָּךְ צִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח־בֵּיתוֹ עַד־בֹּקֶר"1830 – לֹא נֵצֵא אֶלָּא בְיָד רָמָה לְעֵינִי כָל־מִצְרָיִם (תנה"ק).