ז. רְחִיצָה וְסִיכָה
קפג אָמְרוּ בְשֵׁם רַב: אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ מֶרְחָץ (ירוש', סוף קיד').
קפד "נָשִׁיתִי טוֹבָה"405 – אָמַר רַ' יִרְמְיָה: זוֹ בֵית־הַמֶּרְחָץ; רַ' יוֹחָנָן אָמָר: זוֹ רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין (שבת כה:).
קפה שָׁלשׁ זֵעוֹת הֵן יָפוֹת לַגּוּף: זֵעַת חֹלִי, זֵעַת מֶרְחָץ וְזֵעַת מְלָאכָה. זֵעַת חֹלִי – מַרְפֵּא, זֵעַת מֶרְחָץ – אֵין לְךָ כַּיּוֹצֵא בָהּ (אדר"נ מא).
קפו שָׁנִינוּ, רוֹחֵץ אָדָם פָּנָיו, יָדָיו וְרַגְלָיו בְּכָל־יוֹם בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ406, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ"407 (שבת נ:).
קפז "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד"408 – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ־וְהוֹלֵךְ409 עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי מַה מִּצְוָה זוֹ? אָמַר לָהֶם: לִרְחוֹץ בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא? אָמַר לָהֶם: הֵן. מָה אִם אִיקוֹנִין410 שֶׁל מְלָכִים, שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּבָתֵּי־תֵאַטְרָיוֹת וּבְבָתֵּי־קִרְקְסָאוֹת, מִי שֶׁנִּתְמַנָּה עֲלֵיהֶם הוּא מוֹרְקָם וְשׁוֹטְפָם וְהֵם מַעֲלִים לוֹ שָׂכָר411; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת, – אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצֶלֶם וּדְמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם"412 – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ויק"ר לד).
קפח אָמַר שְׁמוּאֵל: טוֹבָה טִפַּת צוֹנֵן שַׁחֲרִית וּרְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין עַרְבִית מִכָּל קִילוֹרִין413 שֶׁבָּעוֹלָם (שבת קה:).
קפט רָחַץ בְּחַמִּין וְלֹא נִשְׁתַּטֵּף בְּצוֹנֵן414, דּוֹמֶה לְבַרְזֶל שֶׁהִכְנִיסוּהוּ לָאוּר415 וְלֹא הִכְנִיסוּהוּ לְצוֹנֵן416 (שם מא.).
קצ אָמַר שְׁמוּאֵל: עַרְבּוּבִית417 שֶׁל הָרֹאשׁ מְבִיאָה לִידֵי עִוָּרוֹן; עַרְבּוּבִית שֶׁל בְּגָדִים מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם; עַרְבּוּבִית שֶׁל הַגּוּף מְבִיאָה לִידֵי שְׁחִין וַאֲבַעְבּוּעוֹת (נדר' פא.).
קצא "וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם"418 – אֵלּוּ בְרֵכוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת (גטין סח.).
קצב שָׁאַל פְּרוֹקְלוֹס בֶּן פִּילוֹסוֹפוֹס אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ, שֶׁהָיָה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי419, אָמַר לוֹ: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: "וְלֹא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם"420 – מִפְּנֵי מָה אַתָּה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי? אָמַר לוֹ: אֵין מְשִׁיבִין בְּמֶרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא בָאתִי בִּגְבוּלָהּ, הִיא בָאָה בִּגְבוּלִי. אֵין אוֹמְרִין: נַעֲשֶׂה מֶרְחָץ נוֹי421 לְאַפְרוֹדִיטֵי, אֶלָּא אוֹמְרִין: נַעֲשֶׂה אַפְרוֹדִיטֵי נוֹי לְמֶרְחָץ422 (ע"ז מד:).
קצג אָמַר רַ' זְרִיקָא, אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל הַמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת־יָדַיִם423 נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם (סוטה ד:).
קצד מַיִם הָרִאשׁוֹנִים424 הֶאֱכִילוּ בְשַׂר חֲזִיר425; מַיִם אַחֲרוֹנִים426 הָרְגוּ אֶת־הַנָּפֶשׁ.
מַעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה בְּחֶנְוָנִי אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל בָּשָׂר טָהוֹר וּבְשַׂר חֲזִיר וּמוֹכֵר, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי. וְכָךְ הָיָה מִנְהָגוֹ: כָּל־מִי שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ נוֹטֵל יָדָיו – יוֹדֵעַ שֶׁהוּא גוֹי וְנוֹתֵן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר, וְכָל מִי שֶׁהָיָה נוֹטֵל יָדָיו וּמְבָרֵךְ – יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יְהוּדִי וּמַאֲכִילוֹ בָּשָׂר טָהוֹר. פַּעַם אַחַת נִכְנַס יְהוּדִי לֶאֱכוֹל שָׁם וְלֹא נָטַל יָדָיו, וְהָיָה סָבוּר427 שֶׁהוּא גוֹי, נָתַן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר. אָכַל וְלֹא בֵרַךְ. בָּא לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן עַל הַפַּת וְעַל הַבָּשָׂר, וּבְשַׂר חֲזִיר נִמְכַּר בְּיֹקֶר. אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לִי עָלֶיךָ כָּךְ וָכָךְ מִן הַבָּשָׂר שֶׁאָכַלְתָּ, שֶׁהַחֲתִיכָה עוֹלָה עֲשָׂרָה מָנֶה. אָמַר לוֹ: אֶתְמוֹל נָתַתָּ אוֹתָהּ לִי בִּשְׁמוֹנָה וְהַיּוֹם אַתָּה רוֹצֶה עֲשָׂרָה! אָמַר לוֹ: זוֹ שֶׁאָכַלְתָּ שֶׁל חֲזִיר הִיא. כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָךְ עָמְדוּ לוֹ שַׂעֲרוֹתָיו, נִבְהַל וְנִפְחָד. אָמַר לוֹ בְּצִנְעָה428: יְהוּדִי אֲנִי וְנָתַתָּ לִי בְּשַׂר חֲזִיר! אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחֶךָ, כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאָכַלְתָּ בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם וּבְלֹא בְרָכָה הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתָּה גוֹי.
וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁאָכַל קִטְנִיּוֹת429 וְלֹא נָטַל יָדָיו. יָרַד לַשּׁוּק וְיָדָיו מְטֻנָּפוֹת מִן הַקִּטְנִיּוֹת. רָאָה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ, הָלַךְ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: אָמַר לָךְ בַּעְלֵךְ – סִמָּן שֶׁאָכַל עַכְשָׁו קִטְנִית – שִׁגְרִי לוֹ אוֹתָהּ טַבָּעַת. לְאַחַר שָׁעָה בָּא בַעְלָהּ, אָמַר לָהּ: הֵיכָן הַטַּבָּעַת? אָמְרָה לוֹ: פְּלוֹנִי בָא בְּסִמָּנִים שֶׁלְּךָ וּנְתַתִּיהָ לוֹ. נִתְמַלֵּא חֵמָה – עָמַד וַהֲרָגָהּ. לְפִיכָךְ מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל אֶת יָדָיו אַחַר הַמָּזוֹן כְּאִלּוּ הוֹרֵג אֶת־הַנָּפֶשׁ (יומא פג:; תנה"ק בלק; במ"ר כ).
– – – – – – – –
קצה סִיכָה430 וּרְחִיצָה אֵין נִכְנָסִין לַגּוּף וְהַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶן (בר' נז:).
קצו רָחַץ וְלֹא סָךְ דּוֹמֶה לְמַיִם עַל גַּבֵּי חָבִית431 (שבת מא.).
קצז אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֲנִינָא, שֶׁהָיָה בֶן־שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְהָיָה עוֹמֵד עַל רַגְלוֹ אַחַת וְחוֹלֵץ מַנְעָלוֹ וְנוֹעֵל מַנְעָלוֹ.
אָמַר רַ' חֲנִינָא: חַמִּין וְשֶׁמֶן שֶׁסָּכַתְנִי אִמִּי בְּיַלְדוּתִי הֵם עָמְדוּ לִי432 בְּעֵת זִקְנוּתִי (חול' כד:).
קצח הָרוֹצֶה לָסוּךְ כָּל־גּוּפוֹ – סָךְ רֹאשׁוֹ תְּחִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל־אֵבָרָיו (שבת סא.).