הערות וביאורים · 1621–1680
1622על דאטפת וכו' – על שטִבַּעת אחרים טָבַעת בעצמך, וסוף של המטבעים
אותך לטבוע אף הם; כלו' אין עבירה בלא עונש מדה כנגד מדה.
1623בסאסאה… תריבנה – דרש "בסאסאה" מלשון סאה סאה; כלו' אתה רב ודן
את האדם סאה כנגד סאה.
1625פרוטה ופרוטה מצטרפת וכו' – כלו' כל העברות, אפילו הקלות ביותר,
באות בחשבון ביום הדין.
1627מה שבקשה וכו' – שאסורה לאותו האיש.
1628ומה שבידה וכו' – שאפילו אם הודתה נאסרה לבעלה.
1629בנחש הקדמוני – שהשׁיא את חוה לאכול מפרי עץ הדעת.
1637לזה אין עדים וכו' – ואי אפשר לדונם בבי"ד.
1638מזמנם לפונדק אחד – מועידם ומביאם למלון אחד.
1639במזיד נהרג… בשוגג גולה – כל אחד כדינו.
1644באסכרא – מין מחלה שסותמת את הגרון והחולה נחנק.
1645גיראה בגיריה וכו' – משל הבריות הוא: בעל החצים נהרג בחץ שלו
וממעשה ידו ישולם לו.
1646מלא עמסו – מלא חפניו.
1647ושמים בזרת תכן – והיאך יכול אדם לקבל טובה מרובה כל כך?
1651מיד נכוה – והיאך אפשר שהיו הרשעים נדונים באש עולמית?
1654לפי מעשיו של אותה שעה – ולא על שם העתיד.
1656להמית בניך בצמא – שהיו בני ישמעאל מוציאין בשעת החרבן לקראת
הגולים הצמאים מיני מלוחים ונאדות נפוחים (עי' עמ' קיא פ' זה, סי' טו).
1657שתתמלא סאתו – מדת עוונותיו.
1658במלאת שפקו יצר לו – כשתתמלא סאתו הקב"ה מצר לו ועונשו.
1662בטרוניא – בעלילה ובאכזריות.
1663ותרן – כלו' אינו חושש לחטאותיו של אדם.
1664יותרו חייו – כלו' יהו חייו נעשים הפקר.
1665דרכיו משפט – ולא ותרנות.
1668בטובתו – לפי מה שיש לו, כפי רכושו.
1669אפים – לשון כפל ורבוי.
1674להעבירו מלפניהם – ולטלטלו בשבת.
1678עם סביביו – הצדיקים הקרובים לו.
1679אפילו כחוט השערה – אפילו על עבירה קלה שבקלות.