הערות וביאורים · 1321–1380
1321אסרין – מטבעות קטנות.
1325נשבר וחוזר – לאחוריו.
1326ואינו חוזר בו – למוטב.
1337ואם לחשך אדם לומר – ילחש אדם באזנך לפתות את דעתך בדברי הכתוב.
1339שלבו נוקפו – שלבו מכהו, כלו' שהוא פחדן ביותר.
1346משים עצמו רשע – מעיד על עצמו שהוא רשע.
1347בצאת לפני החלוץ וכו' – במלחמת יהושפט עם עמון ומואב כתוב.
1348דברי הימים ב' כ', כא.
1349לא נאמר בהודאה זו כי טוב – כמו שנאמר בשאר מקומות "הודו ליי כי
טוב".
1350במפלתם של רשעים – שנפלו בני עמון ומואב לפני ישראל.
1352מעשי ידי טובעים – המצרים.
1353תולין את הקלקלה במקולקל – כשמוצאין מעשה רע ואין יודעין מי עשאו
תולין אותו מסתמא באדם רע.
1358בתיהם קבריהם – דורש קרבם – קברם.
1359חסיד שוטה וכו' – מפורש להלן.
1360ומכות פרושים – פרושים שהם כמכות ונגעים לעולם.
1361מבלי עולם – מאבדין העולם ומביאין הפסד.
1362מבעבע – יורד ועולה במים וקרוב לטבוע.
1363עם כשהוא חולץ – בעוד שהוא חולץ.
1364תאנה בכורה – שנתבשלה ראשונה והנאתה מרובה.
1365אתננה לו – ואינו רוצה ליהנות בעצמו.
1366המטעים דבריו – ממתיק ומנעים לו את דבריו כדי להכניסם ללבו.
1367להשלים לו וכו' – כלו' שהיו לעני מאתים זוז פחות דינר ובכוונה הוא
נותן לו דינר, כדי שיהיו ביד העני מאתים ובכך יפטר הוא ואחרים מליתן לו
צדקה להבא, שהרי שנינו וכו'.
1368מכריע אחרים באורחותיו – משתדל להראות בעיני הבריות כחסיד בכל
דרכיו לומר: ראו ועשו כמוני, ומכסה בזה על תועבותיו.
1369צלינית – מרבה בתפלה תמיד.
1370שובבית – נכנסת ויוצאת בבתי השכנות להתפלל על החולות והיולדות
וכדומה.
1371צימנית – מרבה בתענית.
1372שבעה פרושים – כל אלו הם מן הצבועים שעושים מעשים רעים ונראים
כיראי שמים; ועל שם צביעותם קראו להם שמות שונים כ"א לפי טבעו.
1373שכמי – שנוהג ביראת שמים להנאתו כשכם בן חמור שנימול.
1374נקפי – מהלך בשפלות עקב בצד אגודל, ומתוך כך נוקף אצבעות רגליו
באבנים.
1375קזאי – עושה עצמו כעוצם עיניו שלא להסתכל בנשים ומתוך כך מטיח
ראשו בכותל ומקיז דם לעצמו.
1376מדוכיא – מדוכה, שהולך בראש כפוף כראש העלי של המכתשת.
1377מה חובתי וכו' – כמי שאומר: למדוני מה לי לעשות עוד.
1378מאהבה… מיראה – שמראה בעצמו אהבה ויראת שמים למראית עין.
1379הצבועים – המתראים כפרושים וצנועים ואינם כך.
1380כמעשה זמרי – בן סלוא (במד' כה).