הערות וביאורים · 1201–1260
1201מן החברים אתה – כלו' מן הנבראים ע"י החברים אתה.
1202ואליהו מחיה וכו' – שם מל"א י"ז, יט–כב.
1203ואליהו עוצר גשמים – שם שם.
1204ואליהו מברך וכו' – שם שם.
1205ואלישע מחיה וכו' – מל"ב ד'.
1206ואלישע מברך וכו' – שם ב'.
1207ואלישע ממתיק וכו' – שם ב'.
1212סרס הכתוב – סדר את דברי הכתוב באופן אחר.
1213חדקאה – איש קוצים ולגנאי כנהו כך להקניטו, על סמך הכתוב שבסמוך.
1217מגנים על הפרצה – שכן גודרים את הפרצה בקוצים.
1218אומרין להקב"ה למה – כלו' שואלים ותמהים על מדותיו, כגון "למה
תביט בוגדים וגו' " (חבק' א', יג), וכדומה.
1219אלא לישראל – עיקר טענותיהם על הקב"ה לא לטובת עצמם אלא לטובת
ישראל.
1221בגימטריא – עולה בחשבון.
1224כשושנה – שהיא משובחת מכל הפרחים.
1225שמרטבת והולכת – שהיא תמיד רטובה ורעננה.
1231מכסחו – מקצץ את הקוצים.
1232הצדיקים דומים בעולם כעמודים – והעולם מתקיים וניזון בזכותם.
1235ניזונים בצדקה – בצדקתו של הקב"ה.
1239אינם ניזונים – שמתפרנסים בדוחק.
1240כלו נזונים – בתענ' (כד:) הגיר': ניזון, ושם אין המלים "מהר
חורב".
1241חנינא בני – ר' חנינא בן דוסא, שהיה צדיק ועני גדול.
1242בקב חרובין – במדה אחת של חרובים, שהם מאכל עניים.
1245שאינם נחלה ואינם משפחה – שלא ירשו צדקתם מאבותם.
1249לקויו – ולא לכל משמע.
1251משקה את כלם – ואינו מדלג על האילנות הרעים.
1252אינו עודר אלא את הטובים – כך הקב"ה משגיח על הצדיקים השגחה
מיוחדת.
1254צובעים ביורה אחת – צובעים את הצמר ביורה של סממני צבעים.
1256יותר מרעהו צדיק – אף הצדיקים יש לאחד יתרון על חברו.