📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1201–1260

1201

מן החברים אתה – כלו' מן הנבראים ע"י החברים אתה.

↩ חזרה לטקסט
1202

ואליהו מחיה וכו' – שם מל"א י"ז, יט–כב.

↩ חזרה לטקסט
1203

ואליהו עוצר גשמים – שם שם.

↩ חזרה לטקסט
1204

ואליהו מברך וכו' – שם שם.

↩ חזרה לטקסט
1205

ואלישע מחיה וכו' – מל"ב ד'.

↩ חזרה לטקסט
1206

ואלישע מברך וכו' – שם ב'.

↩ חזרה לטקסט
1207

ואלישע ממתיק וכו' – שם ב'.

↩ חזרה לטקסט
1208

שמואל ב' כ"ג, ג.

↩ חזרה לטקסט
1209

בראשית א', יח.

↩ חזרה לטקסט
1210

יהושע י', יג.

↩ חזרה לטקסט
1211

תהלים ל"ו, ז.

↩ חזרה לטקסט
1212

סרס הכתוב – סדר את דברי הכתוב באופן אחר.

↩ חזרה לטקסט
1213

חדקאה – איש קוצים ולגנאי כנהו כך להקניטו, על סמך הכתוב שבסמוך.

↩ חזרה לטקסט
1214

מיכה ז', ד.

↩ חזרה לטקסט
1215

מיכה ז', ד.

↩ חזרה לטקסט
1216

מיכה ז', ד.

↩ חזרה לטקסט
1217

מגנים על הפרצה – שכן גודרים את הפרצה בקוצים.

↩ חזרה לטקסט
1218

אומרין להקב"ה למה – כלו' שואלים ותמהים על מדותיו, כגון "למה תביט בוגדים וגו' " (חבק' א', יג), וכדומה.

↩ חזרה לטקסט
1219

אלא לישראל – עיקר טענותיהם על הקב"ה לא לטובת עצמם אלא לטובת ישראל.

↩ חזרה לטקסט
1220

ישעיה ל', יח.

↩ חזרה לטקסט
1221

בגימטריא – עולה בחשבון.

↩ חזרה לטקסט
1222

חבקוק ג', ד.

↩ חזרה לטקסט
1223

שיר השירים ב', א.

↩ חזרה לטקסט
1224

כשושנה – שהיא משובחת מכל הפרחים.

↩ חזרה לטקסט
1225

שמרטבת והולכת – שהיא תמיד רטובה ורעננה.

↩ חזרה לטקסט
1226

תהלים פ"ג, יד.

↩ חזרה לטקסט
1227

ישעיה י"ז, יג.

↩ חזרה לטקסט
1228

תהלים צ"ב, יג.

↩ חזרה לטקסט
1229

האור – האש.

↩ חזרה לטקסט
1230

מזבלו – מדשנו בזבל.

↩ חזרה לטקסט
1231

מכסחו – מקצץ את הקוצים.

↩ חזרה לטקסט
1232

הצדיקים דומים בעולם כעמודים – והעולם מתקיים וניזון בזכותם.

↩ חזרה לטקסט
1233

שמואל א' ב', ח.

↩ חזרה לטקסט
1234

ישעיה מ"ו, יב.

↩ חזרה לטקסט
1235

ניזונים בצדקה – בצדקתו של הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
1236

והם – הצדיקים.

↩ חזרה לטקסט
1237

בזרוע – בזכות שבידם.

↩ חזרה לטקסט
1238

בזכותם – של הצדיקים.

↩ חזרה לטקסט
1239

אינם ניזונים – שמתפרנסים בדוחק.

↩ חזרה לטקסט
1240

כלו נזונים – בתענ' (כד:) הגיר': ניזון, ושם אין המלים "מהר חורב".

↩ חזרה לטקסט
1241

חנינא בני – ר' חנינא בן דוסא, שהיה צדיק ועני גדול.

↩ חזרה לטקסט
1242

בקב חרובין – במדה אחת של חרובים, שהם מאכל עניים.

↩ חזרה לטקסט
1243

בראשית ל"ז, א.

↩ חזרה לטקסט
1244

תהלים קמ"ו, ח.

↩ חזרה לטקסט
1245

שאינם נחלה ואינם משפחה – שלא ירשו צדקתם מאבותם.

↩ חזרה לטקסט
1246

שם קל"ה, יט, כ.

↩ חזרה לטקסט
1247

שם קל"ה, יט, כ.

↩ חזרה לטקסט
1248

שם קמ"ה ט.

↩ חזרה לטקסט
1249

לקויו – ולא לכל משמע.

↩ חזרה לטקסט
1250

איכה ג', כה.

↩ חזרה לטקסט
1251

משקה את כלם – ואינו מדלג על האילנות הרעים.

↩ חזרה לטקסט
1252

אינו עודר אלא את הטובים – כך הקב"ה משגיח על הצדיקים השגחה מיוחדת.

↩ חזרה לטקסט
1253

הנוי – היופי.

↩ חזרה לטקסט
1254

צובעים ביורה אחת – צובעים את הצמר ביורה של סממני צבעים.

↩ חזרה לטקסט
1255

כעור – מכוער.

↩ חזרה לטקסט
1256

יותר מרעהו צדיק – אף הצדיקים יש לאחד יתרון על חברו.

↩ חזרה לטקסט
1257

משלי י"ב, כו.

↩ חזרה לטקסט
1258

נפטר – מת.

↩ חזרה לטקסט
1259

קהלת א', ה.

↩ חזרה לטקסט
1260

קהלת ט', ה.

↩ חזרה לטקסט