📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 781–840

781

בכל פרשת העבור – בכל פרשת הדרכים שבשדה, כלו' כל אלו שעוברים במקום סכנה וצריכים לרחמי שמים (הבתים שמחוץ לתחום העיר קרואים עבורה של העיר).

↩ חזרה לטקסט
782

יהיו צרכיהם לפניך – תתן פניך לצרכיהם שיתמלאו. ויש לפרש עוד: "עבור" לשון בר ודגן ותבואה בארמית (עִבורָא) כמו "מעבור הארץ" במקרא (יהושע ה', יא), כלו' בכל זמן שאתה קוצב במרום את שעורי יבול השנה לתקופותיו ולמיניו תתן דעתך שיהיה לפי צרכיהם.

↩ חזרה לטקסט
783

ודעתם קצרה – כלו' רוחם קצרה.

↩ חזרה לטקסט
784

מתפלל שתים – כמפורש בסמוך.

↩ חזרה לטקסט
785

על שעבר וכו' – כמפורש בסמוך.

↩ חזרה לטקסט
786

מן האור – מן האש, כלו' מן החום הגדול שבבית המרחץ.

↩ חזרה לטקסט
787

להקיז דם – בימיהם יש שהיו מקיזים ומוציאים דם מן הגידים במקומות ידועים בגוף לשם רפואה.

↩ חזרה לטקסט
788

כשעומד – מלפני האומן המקיז דם.

↩ חזרה לטקסט
789

התכבדו מכובדים – כלפי מלאכי השרת המלוין את האדם הוא אומר כך.

↩ חזרה לטקסט
790

שכן דרכם של בני אדם – להפָנות לצרכיהם.

↩ חזרה לטקסט
791

תהלים כ"ד, א.

↩ חזרה לטקסט
792

מעל – כדין הנהנה מקדשי שמים.

↩ חזרה לטקסט
793

יומת המת – משמע שהוא מת כבר בחייו, ומי הוא? הרשע, שאינו מרגיש בתפארת הבריאה ואינו מברך עליה את בוראו והרי הוא חשוב כמת.

↩ חזרה לטקסט
794

דברים י"ז, ו.

↩ חזרה לטקסט
795

מלבלבין – תחלת הפריחה קרויה לבלוב.

↩ חזרה לטקסט
796

להתנאות – להתיפות ולהיטיב לבם.

↩ חזרה לטקסט
797

תהלים ק"נ, ו.

↩ חזרה לטקסט
798

ממטבע – מן הנוסח הקבוע.

↩ חזרה לטקסט
799

דברים ז', ב.

↩ חזרה לטקסט
800

לא תתן עליהם חן – כלו' שלא תתענג על יפים.

↩ חזרה לטקסט
801

אבסקנטא – קריאה של חבה וחן בל' רומי, כגון: אל תשלוט בה עין רעה.

↩ חזרה לטקסט
802

שלא בטובתו – שלא ברצון וכוונה בא כנגדה.

↩ חזרה לטקסט
803

ברוך חכם הרזים – הכוונה להקב"ה, שיודע סתריו ויצריו של כל אחד מהם.

↩ חזרה לטקסט
804

והרקיד – את הקמח בנפה.

↩ חזרה לטקסט
805

ולבן וכו' – הצמר אחרי גזיזה מלבנים ומנפצים אותו להסיר ממנו את הפסולת.

↩ חזרה לטקסט
806

גלוסקאות – פת סולת נאה.

↩ חזרה לטקסט
807

זכור כי תשגיא – כלו' שים לב לרוממו ולשבחו.

↩ חזרה לטקסט
808

איוב ל"ו, כד.

↩ חזרה לטקסט
809

לכן יראוהו – אנשים יראים מפניו ומתרחקים ממנו.

↩ חזרה לטקסט
810

שם ל"ז, כד.

↩ חזרה לטקסט
811

על הזיקין – על כוכבי השבט.

↩ חזרה לטקסט
812

הזועות – רעש הארץ.

↩ חזרה לטקסט
813

לפרקים – לעתים רחוקות.

↩ חזרה לטקסט
814

על הרעה מעין על הטובה – כגון שמת אביו ונפלה לו ירושה מברך ברוך דין האמת.

↩ חזרה לטקסט
815

ועל הטובה מעין על הרעה – להפך מהנ"ל על טובה של עכשיו שכרוכה בה רעה שלבסוף מברך כשל עכשיו: הטוב והמטיב.

↩ חזרה לטקסט
816

דברים ו', ה.

↩ חזרה לטקסט
817

בשני יצריך – דרש מלת "לבבך" בשני ביתין, שהיה יכול לכתוב "לבך.

↩ חזרה לטקסט
818

וביצר הרע – שיהיו כל מעשיו, ואפילו עניני הגוף, לשם שמים.

↩ חזרה לטקסט
819

בכל מדה וכו' – בין במדת הטוב ובין במדת הפורענות.

↩ חזרה לטקסט
820

על נס של רבים וכו' – מוסב על מה שנאמר למעלה: הרואה נסים וכו', והוא שואל: מה דין מקום שנעשה בו נס ליחיד?

↩ חזרה לטקסט
821

הוא חיב – בעל הנס.

↩ חזרה לטקסט
822

מעברות הים – מקום שעברו ישראל בים סוף.

↩ חזרה לטקסט
823

מעברות הירדן – שעברו בו בימי יהושע בכניסתם לארץ.

↩ חזרה לטקסט
824

מעברות נחלי ארנון – שנעשו שם נסים לישראל, כמפורש בעמ' עב פ' "ישראל במדבר" סע' קי.

↩ חזרה לטקסט
825

אבני אלגביש וכו' – יהושע י', יא.

↩ חזרה לטקסט
826

שבקש לזרוק עוג – עי' למעלה עמ' עב פ' הנ"ל סע' קי"א.

↩ חזרה לטקסט
827

ואבן שישב וכו' – שמות י"ז, יב.

↩ חזרה לטקסט
828

ואשתו של לוט – נציב מלח (ברא' י"ט, כו).

↩ חזרה לטקסט
829

וחומת יריחו – יהושע ו', כ.

↩ חזרה לטקסט
830

הכושי – שחור העור.

↩ חזרה לטקסט
831

הגיחור – אדום העור.

↩ חזרה לטקסט
832

הלבקן – שעורו לבן ביותר.

↩ חזרה לטקסט
833

הקפח – אדם גבוה ודק ביותר.

↩ חזרה לטקסט
834

הננס – קטן קומה ביותר.

↩ חזרה לטקסט
835

ההדרניקוס – נפוח ועבה ביותר מחמת חולי המים.

↩ חזרה לטקסט
836

הקטע – כרות רגל.

↩ חזרה לטקסט
837

פתויי ראש – שראשם רחב ביותר.

↩ חזרה לטקסט
838

הבהקנים – שיש בעורם כתמים מבהיקים ביותר.

↩ חזרה לטקסט
839

וקיפוף – מין עוף לילה משונה במראה, כגון לילית, קפוז או ינשוף.

↩ חזרה לטקסט
840

שיפול על פניו – שאור הקשת הוא דוגמת כבוד של מעלה.

↩ חזרה לטקסט