📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 661–720

661

סומא – עִוֵר.

↩ חזרה לטקסט
662

לכון את הרוחות – להתפלל לצד מזרח כדין.

↩ חזרה לטקסט
663

מלכים א' ח', מח.

↩ חזרה לטקסט
664

שם שם, מד.

↩ חזרה לטקסט
665

דברי הימים ב' ו', לב.

↩ חזרה לטקסט
666

מלכים א' ח, לה.

↩ חזרה לטקסט
667

שיר השירים ד', ד.

↩ חזרה לטקסט
668

שכל פיות – של המתפללים.

↩ חזרה לטקסט
669

שמואל א' א', יג.

↩ חזרה לטקסט
670

שמואל א' א', יג.

↩ חזרה לטקסט
671

שיחתוך – את קולו, כלו' יתפלל בשפה ברורה.

↩ חזרה לטקסט
672

שמואל א' א', יג.

↩ חזרה לטקסט
673

שמואל א' א', יג.

↩ חזרה לטקסט
674

ישעיה ו', ג.

↩ חזרה לטקסט
675

ולא יצאת וכו' – כלו' לא עברו שלש שנים שלמות, שנתעלה ממדרגה למדרגה בתוך שלש השנים.

↩ חזרה לטקסט
676

בירניות – מבצרים.

↩ חזרה לטקסט
677

קילוני – מלשון קולוניא: כלו' חפשי ממס המלכות, ובדרך הדרש העממי נתפרש שם זה על שם הרמת קולו בתפלה.

↩ חזרה לטקסט
678

את עוברי עבירה – המתוודים בתפלתם על החטא.

↩ חזרה לטקסט
679

לא חלק… מקום וכו' – התורה לא קבעה במזבח מקום מיוחד להקרבת חטאת, כדי שלא יכירו בחוטא.

↩ חזרה לטקסט
680

מקטני אמנה – כלו' אמונתו בהקב"ה מועטת.

↩ חזרה לטקסט
681

מנביאי השקר – שכך דרכם לצעוק ולהגביה קולם, כמו שנאמר (מלכ' א', יח): "ויקראו בקול גדול".

↩ חזרה לטקסט
682

לא אמן חטופה – שלא להבליע את האל"ף שבראש.

↩ חזרה לטקסט
683

ולא אמן קטופה – שלא להבליע את הנו"ן שבסוף.

↩ חזרה לטקסט
684

ולא אמן יתומה – שלא שמע את הברכה.

↩ חזרה לטקסט
685

ולא יזרוק ברכה מפיו – בחפזון.

↩ חזרה לטקסט
686

בצר אל יורה – פסוק הוא בס' בן־סירא; כלו' מי שדעתו צרה עליו אל יעסוק בהוראה, וכמו כן בתפלה.

↩ חזרה לטקסט
687

שיש בו שכר – שריח השכר היה משכרו.

↩ חזרה לטקסט
688

הרסנא – דגים קטנים; שריחם היה מבלבל דעתו.

↩ חזרה לטקסט
689

הצועק לשעבר – על מה שהיה כבר.

↩ חזרה לטקסט
690

מאה כורים – של תבואה מן השדה.

↩ חזרה לטקסט
691

חביות – יין למרתף.

↩ חזרה לטקסט
692

לסרב – ימאן קצת, כלומר: איני כדאי לכך.

↩ חזרה לטקסט
693

שהקדיחתו מלח – שקלקלה אותו המבשלת ע"י רוב מלח.

↩ חזרה לטקסט
694

מהבהב – מפקפק לילך; כלו' הולך ואינו הולך.

↩ חזרה לטקסט
695

ויורד – לפני התיבה.

↩ חזרה לטקסט
696

אם שגורה תפלתי – סדורה ויוצאת במרוצה.

↩ חזרה לטקסט
697

שהוא מקובל – החולה; כלו' תפלתו נתקבלה והחולה יתרפא.

↩ חזרה לטקסט
698

מטורף – נדחה.

↩ חזרה לטקסט
699

בראשית י"ט, כז.

↩ חזרה לטקסט
700

מלכים א' ה', כח.

↩ חזרה לטקסט
701

במקום רנה – בביהכ"נ ששם אומר הצבור שירות ותשבחות בקול רנה.

↩ חזרה לטקסט
702

תהלים ס"ב, א.

↩ חזרה לטקסט
703

בעדת אל – ואין עדה פחותה מעשרה.

↩ חזרה לטקסט
704

יחזקאל, י"א, טז.

↩ חזרה לטקסט
705

תהלים ל', א.

↩ חזרה לטקסט
706

שיר השירים ה', ב.

↩ חזרה לטקסט
707

תהלים נ"ה, יט.

↩ חזרה לטקסט
708

שם ס"ט, יד.

↩ חזרה לטקסט
709

שם ס"ה, ג.

↩ חזרה לטקסט
710

שם ס"ה, ג.

↩ חזרה לטקסט
711

ישעיה מ"ט, יח.

↩ חזרה לטקסט
712

שם שם, ג.

↩ חזרה לטקסט
713

יחזקאל ט"ז, יב.

↩ חזרה לטקסט
714

תהלים ל', א.

↩ חזרה לטקסט
715

שם ק"ב, א.

↩ חזרה לטקסט
716

ירמיה י"ב, יד.

↩ חזרה לטקסט
717

ירמיה י"ב, יד.

↩ חזרה לטקסט
718

אשר הלך – ולא בא לביה"כ.

↩ חזרה לטקסט
719

ישעיה ג', י.

↩ חזרה לטקסט
720

ואין עונה – אין כדי שיעור שיוכלו לענות דבר שבקדושה.

↩ חזרה לטקסט