📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 541–600

541

תהלים ד', ה.

↩ חזרה לטקסט
542

כנגד תמידין – קרבנות התמיד בבקר ובין הערבים.

↩ חזרה לטקסט
543

תפלת שחרית – שהשכים בבקר להר המוריה (בראש' כ"ב, ב).

↩ חזרה לטקסט
544

תפלת מנחה – כשיצא לשוח בשדה (שם כ"ד, סג), ושיחה היא ל' תפלה.

↩ חזרה לטקסט
545

תפלת ערבית – שנאמר בו בבואו לבית אל: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש" (שם כ"ח, יא), ופגיעה היא ל' תפלה.

↩ חזרה לטקסט
546

שיר השירים ה', ב.

↩ חזרה לטקסט
547

ישנה מן הקרבנות – לאחר חרבן הבית.

↩ חזרה לטקסט
548

לק"ש ותפלה – שהן כנגד קרבנות.

↩ חזרה לטקסט
549

איכה ג', ה.

↩ חזרה לטקסט
550

תהלים ל"ט, יג.

↩ חזרה לטקסט
551

ישעיה מ"א, יד.

↩ חזרה לטקסט
552

אלא בפה – שהיא מכרסמת את האילן.

↩ חזרה לטקסט
553

אלא תפלה – שמנצחין בה את אויביהם.

↩ חזרה לטקסט
554

שמות י"ד, י.

↩ חזרה לטקסט
555

בחרבי – דרש כמו "בהרבי", ל' עתירת דברים בתפלה, עדה"כ "כי תרבו תפלה" (ישע' א', מו).

↩ חזרה לטקסט
556

בראשית מ"ח, כב.

↩ חזרה לטקסט
557

שמואל א' י"ז, מה.

↩ חזרה לטקסט
558

תהלים כ', ח, י.

↩ חזרה לטקסט
559

דברי הימים ב' י"ד, י.

↩ חזרה לטקסט
560

נגרים – אמנים וחרשים; כלו' מומחים לכך.

↩ חזרה לטקסט
561

הכותים – השומרונים.

↩ חזרה לטקסט
562

אריס – עובד בשכר חלק בתבואת השדה.

↩ חזרה לטקסט
563

ששקע – נשתקע בחובות והוצרך לממון.

↩ חזרה לטקסט
564

בעל מלאכתו – האיש שהאריס עובד עמו.

↩ חזרה לטקסט
565

הארץ – השדה שעובד בה.

↩ חזרה לטקסט
566

מקווץ – שקווצותיו פרועות בלי סריקה.

↩ חזרה לטקסט
567

תשים – חלשים וכחושים.

↩ חזרה לטקסט
568

מה שיש לי אצלך – ממון שהשקעתי על ידך בעבודה עד עכשיו.

↩ חזרה לטקסט
569

תהלים ק"ב, יח.

↩ חזרה לטקסט
570

קוה… וקוה – כמה פעמים משמע.

↩ חזרה לטקסט
571

שם כ"ז, יד.

↩ חזרה לטקסט
572

קרא אלי – כלו' הקב"ה מזמין את האדם שיבקש וישאל ממנו את צרכיו.

↩ חזרה לטקסט
573

ירמיה ל"ג, ג.

↩ חזרה לטקסט
574

בן בית – משרת או פקיד.

↩ חזרה לטקסט
575

בכל קראנו – שלעולם אין תפלותינו לטורח עליו.

↩ חזרה לטקסט
576

דברים ד', ז.

↩ חזרה לטקסט
577

פטרון – אדון מֵגֵן ומיטיב.

↩ חזרה לטקסט
578

יואל ג', ה.

↩ חזרה לטקסט
579

בראשית כ"ה, כא.

↩ חזרה לטקסט
580

כעתר – מין רַחַת.

↩ חזרה לטקסט
581

תהלים כ"ב, א.

↩ חזרה לטקסט
582

מפצילות – מסתעפות, שבכל שנה מוציאות ענף חדש.

↩ חזרה לטקסט
583

שאירע בו דבר – קרהו דבר רע.

↩ חזרה לטקסט
584

סבא – הזקן.

↩ חזרה לטקסט
585

שמואל א' י"ב, כג.

↩ חזרה לטקסט
586

** אם תלמיד חכם הוא** – זה שצריך לרחמים.

↩ חזרה לטקסט
587

שיחלה עצמו עליו – חברו ירבה בתפלה עד שיחלה.

↩ חזרה לטקסט
588

איוב מ"ב, י.

↩ חזרה לטקסט
589

כמשוי – שאינו עושה אלא כדי לצאת ידי חובה.

↩ חזרה לטקסט
590

לחדש בה דבר – אלא אומר הכל בנוסח הקבוע.

↩ חזרה לטקסט
591

עם דמדומי חמה – עם הנץ החמה וקרוב לשקיעתה.

↩ חזרה לטקסט
592

שמות י"ז, יא.

↩ חזרה לטקסט
593

כלפי מעלה – לצד מעלה, לשמים.

↩ חזרה לטקסט
594

ומשעבדים – מכניעים.

↩ חזרה לטקסט
595

במדבר כ"א, ח.

↩ חזרה לטקסט
596

נימוקים – חולים ומתים.

↩ חזרה לטקסט
597

תכין לבם וגו' – אם יש כוונת הלב בתפלה היא מקובלת.

↩ חזרה לטקסט
598

תהלים י', יז.

↩ חזרה לטקסט
599

עיניו למטה – כלפי א"י.

↩ חזרה לטקסט
600

מלכים א' ט', ג.

↩ חזרה לטקסט