הערות וביאורים · 541–600
542כנגד תמידין – קרבנות התמיד בבקר ובין הערבים.
543תפלת שחרית – שהשכים בבקר להר המוריה (בראש' כ"ב, ב).
544תפלת מנחה – כשיצא לשוח בשדה (שם כ"ד, סג), ושיחה היא ל' תפלה.
545תפלת ערבית – שנאמר בו בבואו לבית אל: "ויפגע במקום וילן שם כי בא
השמש" (שם כ"ח, יא), ופגיעה היא ל' תפלה.
547ישנה מן הקרבנות – לאחר חרבן הבית.
548לק"ש ותפלה – שהן כנגד קרבנות.
552אלא בפה – שהיא מכרסמת את האילן.
553אלא תפלה – שמנצחין בה את אויביהם.
555בחרבי – דרש כמו "בהרבי", ל' עתירת דברים בתפלה, עדה"כ "כי תרבו
תפלה" (ישע' א', מו).
560נגרים – אמנים וחרשים; כלו' מומחים לכך.
562אריס – עובד בשכר חלק בתבואת השדה.
563ששקע – נשתקע בחובות והוצרך לממון.
564בעל מלאכתו – האיש שהאריס עובד עמו.
566מקווץ – שקווצותיו פרועות בלי סריקה.
568מה שיש לי אצלך – ממון שהשקעתי על ידך בעבודה עד עכשיו.
570קוה… וקוה – כמה פעמים משמע.
572קרא אלי – כלו' הקב"ה מזמין את האדם שיבקש וישאל ממנו את צרכיו.
574בן בית – משרת או פקיד.
575בכל קראנו – שלעולם אין תפלותינו לטורח עליו.
577פטרון – אדון מֵגֵן ומיטיב.
582מפצילות – מסתעפות, שבכל שנה מוציאות ענף חדש.
583שאירע בו דבר – קרהו דבר רע.
586** אם תלמיד חכם הוא** – זה שצריך לרחמים.
587שיחלה עצמו עליו – חברו ירבה בתפלה עד שיחלה.
589כמשוי – שאינו עושה אלא כדי לצאת ידי חובה.
590לחדש בה דבר – אלא אומר הכל בנוסח הקבוע.
591עם דמדומי חמה – עם הנץ החמה וקרוב לשקיעתה.
593כלפי מעלה – לצד מעלה, לשמים.
596נימוקים – חולים ומתים.
597תכין לבם וגו' – אם יש כוונת הלב בתפלה היא מקובלת.
599עיניו למטה – כלפי א"י.