הערות וביאורים · 421–480
421ויברא אלהים את האדם – הרי בענין זה עצמו נאמר בלשון יחיד; וכן שאר
הכתובים המובאים כאן, שמשתמש בהם שם אלהות בלשון רבים, הרי נאמר מיד
באותו הענין בלשון יחיד, ונמצא תשובתם בצדם.
431עד די כרסוון רמיו – עד שהוכנו ונתיישבו הכסאות (לשון רבים) למושב
אלהים.
433ועתיק יומין יתיב – אלהים ישב (לשון יחיד).
435אלו למה לי – הכתובים שבלשון רבים למה נאמרו?
437בפמליא של מעלה – במלאכי השרת.
438בגזרת עירין וגו' – הדבר יצא בגזירת המלאכים ודבר הקדושים
(המלאכים) שאלתי; נמצא שהקב"ה נתיעץ במלאכים.
440התינח כלם וכו' – כל הכתובים הראשונים מתיישבים בכך, אבל כסאות
רבים למה לי.
447לרדות – לתת להם פה לנצח את בעלי דבריהם מישראל, לומר שיש אלוהות
הרבה ולהם מובאים הקרבנות.
449מאתו היה צריך לומר – שלפי הנאמר בכתוב, יש מקום לומר כאלו יש שתי
רשויות.
451הכתוב אומר כך – כלו' כך דרך לשון הכתובים.
453קורא לו – לספרם של המינים (עי' למעלה בפירוש לסעיף קיב), והוא
לשון נופל על לשון.
456חמור לובי – חמור הבא מלוב, והוא חמור מעולה.
457יאיר וכו' – רמזה לו על הנר של זהב שנתנה לו.
458בא החמור וכו' – כלו' מתנתי נצחה את מתנתך; ובלשון המדרש: "הסייח
כפה את הנר".
459אין אנו מוצאים וכו' – ונתכוונו להביא מכאן ראיה על רבם של המינים,
שאף הוא לא מת.
462ששון ושמחה ישיגו – הרי ששון קודם.
465בשמחה תצאו – שיהא שמחה רץ לפניכם.
469גופי התורה – עיקרי התורה.
473ובעשתות – בחתיכות ברזל.
476כביכול – כאלו אפשר לומר כך.
477בשמו הוא נאה – כלו' הוא בעצמו נאה ואין אלהותו ניכרת לבריות.
479כשאתם עדי – כלו' אם אתם מודים בי.