📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 301–360

301

יבוסם – ימתק.

↩ חזרה לטקסט
302

הושע י"ג, ב.

↩ חזרה לטקסט
303

דמות יראתו – אלילו.

↩ חזרה לטקסט
304

בכיסו וכו' – דרש "מכספם": "מכיס פה", מוציא מכיסו ומנשק בפה.

↩ חזרה לטקסט
305

הושע י"ג, ב.

↩ חזרה לטקסט
306

כמרים – כהני ע"ז.

↩ חזרה לטקסט
307

דמות עצבים – דמות דיוקנם של בעלי הממון; ומחמת שהיו העגלים רואים את הדמות תמיד היו מכירים אותם ורצים אחריהם וממשמשים בהם, כלומר: האכילנו.

↩ חזרה לטקסט
308

יחזקאל ט"ז, כ.

↩ חזרה לטקסט
309

אחד בכסף – אחד עוסק במלאכת כסף.

↩ חזרה לטקסט
310

ויקרא כ"ו, ל.

↩ חזרה לטקסט
311

היה מחזר על תפוחי רעב – היה סובב ומבקש נפוחי רעב.

↩ חזרה לטקסט
312

דברים ו', ד.

↩ חזרה לטקסט
313

עמוס ו', י.

↩ חזרה לטקסט
314

היית אוחז בשפולי הגלימה – כלו' היית מגביה שפת חלוּקך כדי שתהא קל לרוץ.

↩ חזרה לטקסט
315

נחמיה ט, ד.

↩ חזרה לטקסט
316

זהו – יצר של ע"ז.

↩ חזרה לטקסט
317

פתק – כתב, אגרת קטנה.

↩ חזרה לטקסט
318

אמת – כדבריכם.

↩ חזרה לטקסט
319

זכריה ה', ח.

↩ חזרה לטקסט
320

אבר – עופרת.

↩ חזרה לטקסט
321

שואב את הקול – בולעו ואינו מניח לו לעבור.

↩ חזרה לטקסט
322

ההיא אשה – על עצמה אמרה כך.

↩ חזרה לטקסט
323

תרדין – מין ירק (שפינאט).

↩ חזרה לטקסט
324

ומתריזין – יוצאין לנקבים.

↩ חזרה לטקסט
325

ומה איכפת לך – למה רע בעיניך?

↩ חזרה לטקסט
326

פער בפניו – התריז בפני פעור.

↩ חזרה לטקסט
327

וקנח – מחה.

↩ חזרה לטקסט
328

אמגושי – מכשף מן הפרסים שהיו מאמינים בשני אלוהות: הורמיז (אורמוצד) אלהי הטוב, ואהורמין (אהרימן) אלהי הרע.

↩ חזרה לטקסט
329

מחציך ולמעלה וכו' – כלו' שותפים הם בבריאת גופך.

↩ חזרה לטקסט
330

להעביר את המים – מי השתיה, שנכנסים מלמעלה ויוצאים בשתן מלמטה.

↩ חזרה לטקסט
331

נפרע – מעניש.

↩ חזרה לטקסט
332

ישעיה כ"ד, כא.

↩ חזרה לטקסט
333

ישעיה כ"ד, כא.

↩ חזרה לטקסט
334

מרקוליס – שם ע"ז (מרקוריוס).

↩ חזרה לטקסט
335

צפניה ג', ט.

↩ חזרה לטקסט
336

תהלים ל"ז, ז.

↩ חזרה לטקסט
337

כ"ד כתות של מינים – לפני חורבן בית שני רבו בישראל כל מיני כתות של כופרים הטועים מדרך האמונה הישרה, והם הנקראים מינים; וביותר נקבע שם זה לכת הנוצרים שקמה בישראל קרוב לזמן החורבן.

↩ חזרה לטקסט
338

אל גוים – לשון רבים. שנתפרדו לכתות הרבה.

↩ חזרה לטקסט
339

יחזקאל ב', ג.

↩ חזרה לטקסט
340

יחזקאל ב', ג.

↩ חזרה לטקסט
341

משלי ה, ח.

↩ חזרה לטקסט
342

שם ב', יט.

↩ חזרה לטקסט
343

שם ט', ב.

↩ חזרה לטקסט
344

שם ז', כג.

↩ חזרה לטקסט
345

לא ישא ויתן – לא יהא לו עסק.

↩ חזרה לטקסט
346

אפילו לחיי שעה – רפואה לשעה.

↩ חזרה לטקסט
347

שהכישו – נשכו.

↩ חזרה לטקסט
348

יעקב איש כפר סכניא – רופא מין, מתלמידיו של ישו.

↩ חזרה לטקסט
349

ופורץ גדר – כלומר עובר על דברי חכמים.

↩ חזרה לטקסט
350

קהלת י', ח.

↩ חזרה לטקסט
351

הגליונים – כנוי לספרי הדת הנוצרית (אֵוַנגליוֹן).

↩ חזרה לטקסט
352

מפני הדלקה – מפני השרפה שנפלה בשבת.

↩ חזרה לטקסט
353

קודד – חותך מתוכם.

↩ חזרה לטקסט
354

אזכרותיהם – שמות הקב"ה שבהם.

↩ חזרה לטקסט
355

וגונזן – וטומנן כדין דבר שבקדושה.

↩ חזרה לטקסט
356

אקפח את בני – אשכל את בני, ולשון שבועה היא.

↩ חזרה לטקסט
357

ימחו על המים – המים המרים שמשקין את הסוטה.

↩ חזרה לטקסט
358

תהלים קל"ט, כא, כב.

↩ חזרה לטקסט
359

שאין מצילים אותם – ספרי מינים.

↩ חזרה לטקסט
360

נתפס למינות – נתפס למלכות על חשד מינות (שהיתה מלכות רומי רודפת בימיו את כת המינים).

↩ חזרה לטקסט