הערות וביאורים · 301–360
304בכיסו וכו' – דרש "מכספם": "מכיס פה", מוציא מכיסו ומנשק בפה.
307דמות עצבים – דמות דיוקנם של בעלי הממון; ומחמת שהיו העגלים רואים
את הדמות תמיד היו מכירים אותם ורצים אחריהם וממשמשים בהם, כלומר:
האכילנו.
309אחד בכסף – אחד עוסק במלאכת כסף.
311היה מחזר על תפוחי רעב – היה סובב ומבקש נפוחי רעב.
314היית אוחז בשפולי הגלימה – כלו' היית מגביה שפת חלוּקך כדי שתהא קל
לרוץ.
321שואב את הקול – בולעו ואינו מניח לו לעבור.
322ההיא אשה – על עצמה אמרה כך.
323תרדין – מין ירק (שפינאט).
324ומתריזין – יוצאין לנקבים.
325ומה איכפת לך – למה רע בעיניך?
326פער בפניו – התריז בפני פעור.
328אמגושי – מכשף מן הפרסים שהיו מאמינים בשני אלוהות: הורמיז
(אורמוצד) אלהי הטוב, ואהורמין (אהרימן) אלהי הרע.
329מחציך ולמעלה וכו' – כלו' שותפים הם בבריאת גופך.
330להעביר את המים – מי השתיה, שנכנסים מלמעלה ויוצאים בשתן מלמטה.
334מרקוליס – שם ע"ז (מרקוריוס).
337כ"ד כתות של מינים – לפני חורבן בית שני רבו בישראל כל מיני כתות
של כופרים הטועים מדרך האמונה הישרה, והם הנקראים מינים; וביותר נקבע
שם זה לכת הנוצרים שקמה בישראל קרוב לזמן החורבן.
338אל גוים – לשון רבים. שנתפרדו לכתות הרבה.
345לא ישא ויתן – לא יהא לו עסק.
346אפילו לחיי שעה – רפואה לשעה.
348יעקב איש כפר סכניא – רופא מין, מתלמידיו של ישו.
349ופורץ גדר – כלומר עובר על דברי חכמים.
351הגליונים – כנוי לספרי הדת הנוצרית (אֵוַנגליוֹן).
352מפני הדלקה – מפני השרפה שנפלה בשבת.
354אזכרותיהם – שמות הקב"ה שבהם.
355וגונזן – וטומנן כדין דבר שבקדושה.
356אקפח את בני – אשכל את בני, ולשון שבועה היא.
357ימחו על המים – המים המרים שמשקין את הסוטה.
359שאין מצילים אותם – ספרי מינים.
360נתפס למינות – נתפס למלכות על חשד מינות (שהיתה מלכות רומי רודפת
בימיו את כת המינים).