📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 181–240

181

ועבר עליה – את הירדן.

↩ חזרה לטקסט
182

ועקץ – ונשך.

↩ חזרה לטקסט
183

מרתיע – זוחל ומזיז עצמו כדרך הנחשים.

↩ חזרה לטקסט
184

הברה – קול שמועה.

↩ חזרה לטקסט
185

משונית – כֵּף.

↩ חזרה לטקסט
186

קולית – עצם של רגל מן המת.

↩ חזרה לטקסט
187

בלדר – שמוליך כתבים ואגרות של מלכות.

↩ חזרה לטקסט
188

ישעיה י"ב, א.

↩ חזרה לטקסט
189

ישב לו קוץ – ונתעכב ולא יצא.

↩ חזרה לטקסט
190

תהלים ע"ב, יח, יט.

↩ חזרה לטקסט
191

לא חלי – אינו חולה, כלו' אינו מרגיש.

↩ חזרה לטקסט
192

גברא דמריה סייעיה – אדם שרבונו עזָרוֹ.

↩ חזרה לטקסט
193

וילון – רקיע כעין מסך.

↩ חזרה לטקסט
194

נכנס שחרית וכו' – מתגולל ונכנס לתוך תיקו שחרית והאור שלמעלה ממנו מאיר לעולם, ובערבית יוצא הוילון מתיקו ומאפיל על האור.

↩ חזרה לטקסט
195

ומחדש בכל יום וכו' – שע"י האור נראה העולם בכל יום כחדש.

↩ חזרה לטקסט
196

מן לצדיקים – לעתיד לבוא.

↩ חזרה לטקסט
197

ירושלים – שלמעלה.

↩ חזרה לטקסט
198

מיכאל השר הגדול – מיכאל המלאך שר של ישראל.

↩ חזרה לטקסט
199

חשות – שותקות.

↩ חזרה לטקסט
200

מפני כבודם של ישראל – שאומרים שירה ביום.

↩ חזרה לטקסט
201

שבו אוצרות שלג וכו' – כל אלה לפורעניות.

↩ חזרה לטקסט
202

ועלית – חדר עליה.

↩ חזרה לטקסט
203

אגלים – טפות גשמים של זעף להלקות פירות.

↩ חזרה לטקסט
204

במופלא – בנעלם.

↩ חזרה לטקסט
205

שהורשית – שניתנה לך רשות.

↩ חזרה לטקסט
206

ישעיה י"ד, יד.

↩ חזרה לטקסט
207

עלי – על הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
208

תהלים נ, י.

↩ חזרה לטקסט
209

מן הארץ עד לרקיע… ורגלי החיות וכו' – הכל לשון גוזמא והפלגה, כדי לשבר את האזן מה שהיא יכולה לשמוע משעור העולם שאין לו סוף.

↩ חזרה לטקסט
210

רכובי החיות – ארכובת החיות. ברכיהן.

↩ חזרה לטקסט
211

ישעיה י"ד, יד, טו.

↩ חזרה לטקסט
212

כרסוון – כסאות, לשון רבים.

↩ חזרה לטקסט
213

דניאל ז', ט.

↩ חזרה לטקסט
214

ואחד לדוד – שיושב לימינו של הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
215

כלך – כלה ולך; כלו' פנה לך.

↩ חזרה לטקסט
216

נגעים ואהלות – לעסוק בדיניהם, שיפה בהם כחך יותר.

↩ חזרה לטקסט
217

לשרפרף – להדום. (רוב הדברים שבפרק זה אינם כפשוטם, ורמוזים בהם ענינים נשגבים ידועים לבעלי חכמה נסתרה).

↩ חזרה לטקסט
218

מקלסים – משבחים.

↩ חזרה לטקסט
219

וכתר שם המפורש – שחקוק עליו שם המפורש.

↩ חזרה לטקסט
220

חציה אש – הארץ.

↩ חזרה לטקסט
221

ואופן הגלגל וכו' – מפמליא של מעלה הם.

↩ חזרה לטקסט
222

יחזקאל א', טו.

↩ חזרה לטקסט
223

במשנה – במשנה חיצונית (בבריתא).

↩ חזרה לטקסט
224

ישעיה ו', ג.

↩ חזרה לטקסט
225

יחזקאל ג', יב.

↩ חזרה לטקסט
226

שמות ט"ו, יח.

↩ חזרה לטקסט
227

שר הפנים – מלאך פניו של הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
228

נפרחים – מתעופפים.

↩ חזרה לטקסט
229

דינור – של אש, הוא שנקרא בימינו "שביל החלב".

↩ חזרה לטקסט
230

איכה ג', כ"ג.

↩ חזרה לטקסט
231

שחיק עצמות – לשון קללה היא כלפי אדרינוס הרשע, תִשָׁחקנה עצמותיו.

↩ חזרה לטקסט
232

כת של מעלה – המלאכים.

↩ חזרה לטקסט
233

מקלסת ושונה – חוזרת שתי פעמים על שירתה.

↩ חזרה לטקסט
234

של החיות – חיות הקדש שנושאות כסא הכבוד.

↩ חזרה לטקסט
235

מטעונת כסאו – ממשא הכסא.

↩ חזרה לטקסט
236

מותח – מושך את הרקיע, כלו' מסייע להקב"ה בבריאת השמים.

↩ חזרה לטקסט
237

ישעיה מ"ד, כד.

↩ חזרה לטקסט
238

צביונו – רצונו.

↩ חזרה לטקסט
239

תהלים ק"ד, ד.

↩ חזרה לטקסט
240

איוב כ"ה, ב.

↩ חזרה לטקסט