הערות וביאורים · 181–240
183מרתיע – זוחל ומזיז עצמו כדרך הנחשים.
186קולית – עצם של רגל מן המת.
187בלדר – שמוליך כתבים ואגרות של מלכות.
189ישב לו קוץ – ונתעכב ולא יצא.
191לא חלי – אינו חולה, כלו' אינו מרגיש.
192גברא דמריה סייעיה – אדם שרבונו עזָרוֹ.
193וילון – רקיע כעין מסך.
194נכנס שחרית וכו' – מתגולל ונכנס לתוך תיקו שחרית והאור שלמעלה ממנו
מאיר לעולם, ובערבית יוצא הוילון מתיקו ומאפיל על האור.
195ומחדש בכל יום וכו' – שע"י האור נראה העולם בכל יום כחדש.
196מן לצדיקים – לעתיד לבוא.
198מיכאל השר הגדול – מיכאל המלאך שר של ישראל.
200מפני כבודם של ישראל – שאומרים שירה ביום.
201שבו אוצרות שלג וכו' – כל אלה לפורעניות.
203אגלים – טפות גשמים של זעף להלקות פירות.
205שהורשית – שניתנה לך רשות.
209מן הארץ עד לרקיע… ורגלי החיות וכו' – הכל לשון גוזמא והפלגה,
כדי לשבר את האזן מה שהיא יכולה לשמוע משעור העולם שאין לו סוף.
210רכובי החיות – ארכובת החיות. ברכיהן.
212כרסוון – כסאות, לשון רבים.
214ואחד לדוד – שיושב לימינו של הקב"ה.
215כלך – כלה ולך; כלו' פנה לך.
216נגעים ואהלות – לעסוק בדיניהם, שיפה בהם כחך יותר.
217לשרפרף – להדום. (רוב הדברים שבפרק זה אינם כפשוטם, ורמוזים בהם
ענינים נשגבים ידועים לבעלי חכמה נסתרה).
219וכתר שם המפורש – שחקוק עליו שם המפורש.
221ואופן הגלגל וכו' – מפמליא של מעלה הם.
223במשנה – במשנה חיצונית (בבריתא).
227שר הפנים – מלאך פניו של הקב"ה.
229דינור – של אש, הוא שנקרא בימינו "שביל החלב".
231שחיק עצמות – לשון קללה היא כלפי אדרינוס הרשע, תִשָׁחקנה עצמותיו.
233מקלסת ושונה – חוזרת שתי פעמים על שירתה.
234של החיות – חיות הקדש שנושאות כסא הכבוד.
235מטעונת כסאו – ממשא הכסא.
236מותח – מושך את הרקיע, כלו' מסייע להקב"ה בבריאת השמים.